על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
חימר, חרסית, תכונות רפואיות - חימר, חרסית, תכונות רפואיות
>>גרסת הדפסה
חימר, חרסית, תכונות רפואיות
חרסית היא מילה המתארת שני מושגים בגיאולוגיה: גרגרים המרכיבים סלע או קרקע, קטנים מ-0.004 מ"מ, וכן מתאר המונח חרסית קבוצת מינרלים הנקראת מינרלי חרסית. אלה הם מינרלים יציבים מאד המתפתחים מתוצרי פירוק של פצלות השדה ורוב המינרלים האחרים, מלבד קוורץ.
אופייני למינרלי החרסית גבישים זעירים הבנויים מסיליקה, שהיא תחמוצת צורן Si2O3 ואלומינה שהיא תחמוצת אלומיניום Al203.
סוג המינרלים והחומרים האורגניים קובעים את צבע החרסית. תחמוצת מנגן נותנת לחרסית צבע שחור, ברזל תלת-ערכי נותן צבע אדום, ברזל דו-ערכי נותן צבע ירוק.
החרסית היא המרכיב העיקרי של החרס. שם נרדף לחרס הוא חומר, הנקרא בטעות חימר, clay.
החימר היה בשימוש האדם מאז הזמן העתיק ביותר. הדיווח העתיק ביותר הוא מלפני כ-5000 שנה מקפריסין ומיוון (1). מסופר על שימוש בחימר להלבנה של הכביסה ולהסרת כתמים ושומנים מבגדים (1). שימושים נוספים לאורך ההיסטוריה היו בסין, להכנת כלי קרמיקה עדינים מאד (2), לקוסמטיקה, לאומנות לשימוש רפואי פנימי וחיצוני.
לחימר, שמורכב מחלקיקים קטנים מאד יש שטח פנים גדול. החלקיקים הקטנים טעונים במטען חשמלי, וזה מאפשר אינטראקציות אלקטרוסטטיות בין המינרלים של החימר והמריכיבים האורגניים שלו (3).
החימר טעון מטענים שליליים וקטיונים יכולים להתקשר אל שטח הפנים שלו. קטיונים אורגניים יכולים להחליף את הקטיונים המינרליים המקורייים, וכך הם נספחים אל החימר (3). דוגמא לקטיונים אורגניים הנספחים לחימר הם יונים של אמוניה שמקורם בשתן המתפרק באדמה (3).
 
שימושים נפוצים בחימר
לכביסה ולהלבנת צמר
אחד השמות הנפוצים לחימר הוא אדמת fuller’s- fuller’s earth. מקור המונח במושג בלטיני fullo שמשמעותו לעבוד בהסרת שמן מבגדים (4).
חרסינה סינית
דיווח ראשון על הכנת כלי חרסינה בסין מגיע מהמאה הששית או השביעית לספירה (3). הם השתמשו בקוורץ וקאולין להכנת החרסינה. מקור המושג קאולין, שהוא כינוי היום לסוג של חימר, בא מסין. הוא מתייחס לשכבות של חימר בהר Kao- ling בסין. החרסינה היתה דקה ועדינה מאד. העובי של הכלים היה 0.4 מ"מ (3). היתה לסינים טכניקה מיוחדת שלא הגיעה למערב.
מוצרי קוסמטיקה
השימוש בחימר להכנת מוצרים קוסמטיים היה ידוע בכל העולם. במצרים העתיקה הכינו מחימר משחות, סבונים ומסכות. צבע אדום שהכינו ממינרלים של חימר הכיל ריכוז גבוה של ברזל תלת-ערכי. השתמשו בו לצביעת השפתיים והלחיים (3).
שמירה על צלילות של מיצים, יין ושמן
משתמשים בחימר כדי למנוע עכירות שניונית של יינות, במיוחד יין לבן. בתהליך התסיסה של הענבים מתפרקים רוב החלבונים בגלל האלכוהול שנוצר וה-pH הנמוך. החלבונים המפורקים עלולים ליצור חלקיקים שיגרמו לעכירות של היין, שאין להם השפעה על הטעם, אבל הם פוגעים בצלילות של היין (3). הם נקשרים למינרלים של החימר. נוהגים להוסיף ריכוז נמוך של חימר בשלבים שונים של הכנת היין.
הכנת כלי בית וחפצי אמנות
השימוש בחימר להכנת כלים, כדים גדולים וקטנים, כלים לשמירת יין, מים ושמן, וכן כלי בישול ידוע מאז אלפי שנים. בחפירות ארכיאולוגיות מוצאים חרסים עם ובלי כתוביות, המלמדים הרבה על ההיסטוריה של ארצות ועמים. ניתן ללמוד מהחרסים העתיקים על הידע הרב שהיה לעמי הקדם על שריפת כלי החרס, הצבעים היציבים שציירו בהם על הכלים וגם על ציפויי הזכוכית.
שימוש רפואי
גאלן, שחי ביוון במאה השניה לספירה, דיווח על חיות חולות או פצועות שמשתמשות בחימר (5). ביערות הגשם של מרכז ודרום אמריקה ידועה התופעה של תוכים האוכלים חימר. הם באים בשעות הבוקר המוקדמות למקומות מסוימים שהם מכירים ואוכלים מהחימר. הם מחפשים בעיקר את החנקן המצוי בו.
החימר מוצע בשימוש פנימי על ידי חברות המפיצות סוגים שונים של חימר. התפרסם במיוחד החימר הירוק המגיע מצרפת. ממליצים להשתמש בחימר לטיפול במעי רגיז, לניקוי הגוף במקרים של מחלות כרוניות, לטיפול באקנה, כטיפול נגד השמר הלבן, Candida albicans, בשימוש פנימי וחיצוני.
תכונות הספיחה של החימר יכולות להסביר את ההמלצה להשתמש בו לניקוי מרעלנים וממתכות כבדות. ה-pH של החימר הוא בסביבות 10, וזה מסביר את השימוש במקרים של עודף חומציות.
המחקרים שנעשו עד היום אינם נותנים הוכחות מדעיות ליעילות של השימוש הפנימי בחימר.
 
פליני מספר על שימוש בחימר שחצבו אותו באי Lemnos והוא נקרא Lemnian earth (6). הוא מספר שאם מורחים את החימר מתחת העיניים הוא משכך כאב ומפסיק דימוע של העיניים (6). הוא מציין שימוש פנימי למקרים של הפרעות בטחול ובכליות, שטפי דם של מחזור חודשי וכנוגדי הרעלה מארס של נחשים (6). הראו שהחימר שהגיע מ-Lemnos דומה לזה שנקרה היום Bentonite.
הרופא הערבי Ibn al- Baitar שחי במאה ה-13 בספרד מספר על שמונה סוגים של חימר בשימוש רפואי (7).
החימר המוצע בשוק עובר תהליכים של חימום או אפיה, ונמכר ב-pharmaceutical grade clay. הראו שהטיפולים שעובר החימר מפחית מערכו ומהסגולות הרפואיות שלו (8). הוא מאבד חלק מהמינרלים המצויים במצב טבעי (8).
שימוש חיצוני: הדרך הנפוצה ביותר בשימוש חיצוני בחימר היא באמבטיות בוץ. מרבים להשתמש בטיפולים אלה בכל מכוני הספא. הטיפול באמבטיות בוץ נקרא Pelotherapy.
הטיפול בחימר כמסיכה מומלץ לטיפול באקנה, בדלקות של העור, בכאבים כתוצאה מפציעה, להרגעת פריחות אלרגיות. החימר מצנן ומרגיע את הכאב והדלקת.
מכינים תחבושות בהן החימר מרוח על גאזה, ומשתמשים בהן לטיפול בפצעים, פריחות ודלקות של העור.
 
מקורות
1.     Beneke K. and Legaly G. ECGA (European Clay Group Association) Newaletter No 5 July 2002,: 57-78.
2.     Weiss A. Angewandte Chemie International Edition in English, 1963, 2: 697-703.
3.     Rytwo G. Clay Minerals as an Ancient Nanotechnology: Historical Uses of Clay Organic Interactions, and Future Possible Perspectives. Macia 2008, 9: 15-17.
4.     Robertson RHS. In: Fuller’s earth. A history. Voltura Press, Hythe, Kent, UK, 1986, p. 1-83.
5.     Selinius O. Alloway BJ. Essentials of medical geology : impacts of the natural environment on public health. 2005, Academic Press ISBN 0126363412, p. 446.
6.     Cited in Thompson CJS. The mystery and art of the apothecary, by CJS. Thompson 1929, London, Jone Lane, p. 44.
Laufer B. Geography 1930, Chicago: Field Museum Press .7.