על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
תוספי תזונה, אבץ - תוספי תזונה, אבץ
>>גרסת הדפסה
תוספי תזונה, אבץ
אבץ נמכר כתוסף מזון בתרכובות כימיות שונות: אבץ-אצטט, אבץ-ארגינט, אבץ אסקורבט, אבץ –אספרטט, אבץ-קרבונט, אבץ-ציטרט, אבץ-גלוקונט, אבץ-גליצרט, אבץ-גליצינט, אבץ-היסטידינט, אבץ-לקטט, אבץ-מתיונט, אבץ-אוקסיד, אבץ-פיקונילט, אבץ-סלנט, אבץ-סולפט.
השפעות פיזיולוגיות של האבץ
אבץ דרוש לגוף האדם לתפקודים רבים ושונים:  לייצור של DNA, לחלוקת התא, לפעילות הורמונלית, לאיתות של נוירוטרנסמיטורים, לפעילות תקינה של מערכת החיסון. האבץ משתתף בפעילות של כ-300 אנזימים. הוא דרוש לתפקוד תקין של רוב המערכות בגוף. הןא חשוב במיוחד לצמיחה והתפתחות, לתיפקוד של מערכת העצבים, וכן לוויסות ברמה התאית. חוסר אבץ אצל תינוקות עלול למנוע גדילה והתפתחות של התינוק.
האבץ נספג לכל אורך המעי הדק, בעיקר ב-jejunum. הוא מועבר לתאים באופן אקטיבי כשהוא קשור לאלבומין, חומצות אמיניות ו- alpha2-macroglobulin. יין אדום, חלבונים של סויה וגלוקוז מגבירים ספיגה של אבץ. ברזל, נחושת, סיבים ופיטאט עלולים לעכב את הספיגה שלו.
אבץ יוצא מהגוף בעיקר בצואה, וכמויות קטנות יוצאות בשתן ובזיעה.
כמות האבץ בגוף אדם בוגר הוא 1.4 עד 2.5 ג'. מתוכם 60-65% מצויים בשרירי השלד, 30% בעצמות, בעיקר במוח העצם ו- 4-6% בעור. המוח, במיוחד ההיפוקמפוס וקליפת המוח, הוא האיבר המכיל את הכמות היחסית הגדולה ביותר של אבץ. רוב האבץ, 85-95%, מצוי בתוך אנזימים, והשאר בסינפסות.
ריכוז אבץ גבוה יחסית מצוי בעיניים, בעיקר בעדשה, במקולה וברישתית, וכן בכבד, בטחול, בלבלב, בכליות , בנוזל של בלוטת הערמונית ובנוזל הזרע. כדוריות דם אדומות ולבנות מכילות גם הן ריכוז גבוה יחסית של אבץ.
האבץ מהווה מרכיב באנזימים רבים, יותר מכל מינרל אחר. הוא מהווה קו-פקטור בסינתיזה של חלבונים, שומנים וכולסטרול.
ישנן פעילויות שעלולות להפגע מחוסר מועט מאד של אבץ, כגון, הפעילות של ציטוכרום C הדרוש להעברה של אלקטרונים ולייצור אנרגיה, האנזים superoxide dismutase –SOD המכיל אבץ ונחושת. הוא מנטרל רדיקלים חופשיים בציטוזול של התאים. האנזים alkaline phosphatase תלוי גם הוא באבץ. הוא משחרר זרחן אי אורגני הדרוש למטבוליזם של העצם. ניתן לזרז ולהגביר את הפעילויות האלה על ידי הוספת אבץ למזון.
מערכת החיסון תלויה ישירות באבץ לייצור התאים, להתמיינות שלהם בבלוטת התימוס, לוויסות הפעילות החיסונית, ולאיזון הפעילות התאית וההומורלית. חוסר אבץ יגרום ללימפופניה, לירידה בפרקורסור לתאי T ו-B לימפוציטים במוח העצם, לירידה בייצור של אינטרלויקינים IL-2 על ידי לימפוציטים סייענים, וירידה בפעילות של מערכת החיסון.
אבץ ממלא תפקיד בתהליכים של גידול ודיפרנציאציה של תאים. הוא דרוש לייצור של DNA ו-RNA, לייצור חלבון, לחלוקת תאים ולהתבטאות של גנים. הוא מגן על DNA מנזק חמצוני.
אבץ דרוש להבשלה של תאי זרע, לביוץ, להפרייה ולהתפתחות של עובר בריא.
אבץ מעכב את האנזים 5-alpha-reductase שגורם להפיכת טסטוסטרון לדי-הידרו טסטוסטרון, שנקשר לתאים בבלוטת הערמונית וגורם לגידול שלה.
אבץ המצוי בסינפסות בין תאי העצב במוח ומשתתף בפעילות של המתווכים העצביים. הוא עלול להיות קשור לבעיות התנהגותיות, לקשיים בלימודים וילירידה בכושר הקוגנטיבי.
אבץ דרוש לבריאות העור, לריפוי פצעים. הוא מצוי בשיער ובצפורניים. קוים לבנים ((leukonychia  על הצפורניים מעידים על חוסר באבץ.
אבץ כתוסף מזון מסייע במקרים של חוסר קשב וריכוז אצל ילדים או בוגרים, במקרים של התפתחות גופנית לקויה של תינוקות, לטיפול בפצעים קשים לריפוי, למקרים של חוסר בטסטוסטרון וספירה נמוכה של תאי זרע, לטיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת, לשיפור הפעילות של מערכת החיסון.
 
מקורות
Nitchell Bebel Stargrove, J. Treasure, DL. Mc Kee Interactions guides, Clinical Implications and Therapeutic Strategies, Elsevier Mosby, 2008.