על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
החומציות מזיקה לפנקריאס - החומציות מזיקה לפנקריאס
>>גרסת הדפסה
החומציות מזיקה לפנקריאס

עודכן ב: 10/08/2017

הפרעות בדרכי העיכול נפוצות מאד בימינו. קוראים להן תסמונות והרפואה ממליצה על תרופות שעוזרות להקל על הסימפטומים, בדרך כלל ללא התייחסות למזון שהמטופל צורך.

הצרוף של חומציות כרונית, תפקוד חלש של הלבלב וקשיים בעיכול במעי הדק מסבירים רבות מההפרעות.

האיזון של החומציות-בסיסיות בגוף הוא גורם חשוב לתפקוד תקין של מערכות רבות בגוף. בריאות טובה תלויה בכושר של הגוף לשמור על רמה קצת אלקלית.

היציבות של ה-pH  של הדם היא הכרחית כדי לקיים סביבה פנימית יציבה.

ה-pH של הדם הוא 7.35-7.45. האדם אינו יכול לחיות אם ה-pH של הדם נמוך יותר מ-7.0 או גבוה יותר מ-8.0 (1). אם ה-pH של הדם יורד ל-6.95, זה עלול לגרום לאיבוד הכרה ולמוות (1).

האיזון בין החומציות והבסיסיות נשמר על יד כמה מערכות בגופנו, כגון, מערכת הנשימה, העיכול, מחזור הדם, ההפרשה והמטבוליזם בתאים. המערכות פועלות ביחד כדי למנוע שינויים אקוטיים או כרוניים באיזון של החומציות-בסיסיות בגוף.

חומציות בתריסריון נגרמת על ידי ריכוז נמוך של ביקרבונט במיץ הפנקריאס- הלבלב.

הלבלב הוא בלוטה בעלת תפקודי הפרשה חיצונית- אקסוקרינית, והפרשה פנימית- אנדוקרינית.

התאים האקסוקריניים של הלבלב מפרישים אנזימי עיכול.

התאים האנדוקריניים שלו מצויים בצברים בתוך הלבלב. כל צבר תאים  נקרא אי לבלב.

כל אחד מהאיים מכיל שלושה סוגים של תאים מפרישי הורמונים.

תאי אלפא של הלבלב מפרישים את ההורמון גלוקגון. כשרמת הגלוקוז בדם יורדת הגלוקגון גורם לתאי הכבד להפוך גליקוגן וחומצות אמיניות לגלוקוז. בדרך זו הגלוקגון מעלה את רמת הגלוקוז בדם.

תאי ביתא של הלבלב מפרישים את ההורמון אינסולין. כאשר רמת  הגלוקוז בדם גבוהה, האינסולין מגביר את קליטת הגלוקוז, בעיקר בתאי שריר ושומן. בתאי כבד, אינסולין מגביר את קליטת הגלוקוז ומעכב את שחרורו. אינסולין מעודד סינתיזה של חלבונים, ממריץ כניסת חומצות אמינו לתא, מגביר הפיכת גלוקוז לגליקוגן ולחומצות שומן, ומעכב פירוק של גליקוגן לגלוקוז ושחרור של חומצות שומן מרקמת שומן.

בכל הפעילויות האלה האינסולין מוריד את רמת הגלוקוז בדם.

תאי דלתא של הלבלב מפרישים את ההורמון סומטוסטטין, המסייע בבקרת העיכול. הוא יכול גם לעכב הפרשת גלוקגון ואינסולין.

אינסולין הוא ההורמון היחידי הממריץ תאים לקלוט ולאחסן גלוקוז בצורות שקל לפרקן בשעת הצורך.

הלבלב מייצר כל יום 1000-1500 מ"ל של מיצי עיכול. במיץ הלבלב יש מלח בישול- NaCl וסודיום ביקרבונט- NaHCO3. תפקידו של הסודיום ביקרבונט לנטרל את החומציות הגבוהה של המזון המגיע מהקיבה, ולהעלות את ה-pH

ל-7.1-8.2.

חומציות בתריסריון נגרמת על ידי ריכוז נמוך של ביקרבונט במיץ הלבלב ובמיץ המרה. במקרים של פנקריאטיטיס כרוני, ובמקרים של אי ספיקת מיצי לבלב ה-pH של התריסריון יהיה נמוך באופן קבוע.

האנזימים של הלבלב פועלים רק בסביבה אלקלית. הלבלב מייצר אנזימים  הנשפכים אל התריסריון, ומשתתפים בעיכול המזון.

 

Lipase- אנזים המפרק שומנים.      פעיל ב-pH  8.0

Trypsin- אנזים המפרק חלבונים.   פעיל ב-pH 1.8-8.7

Amylase- אנזים המפרק פחמימות פעיל ב-pH 6.7-7.0

 

אם הסביבה בתריסריון חומצית תהיה פגיעה בעיכול המזון. יש גם קשר ישיר בין ריכוז הביקרבונט והזרימה של מיץ הלבלב. לאנשים עם פנקריאטיטיס יש ריכוז נמוך של ביקרבונט, ואי ספיקה של הורמונים מהלבלב. זה עלול להגביר את הסיכון לסרטן בלבלב (1).

ביקרבונט היא מולקולה אלקלית, המשמשת מרכיב מרכזי במערכת בופר המבקרת את מידת החומציות בגוף. בשילוב עם מים ופחמן דו חמצני היא  מייצרת את מערכת הבופר המונעת שינויים קיצוניים חדים לכיוון החומצי או הבסיסי.

רוב הפחמן הדו חמצני זורם בגוף בצורת קרבונט. הוא משתחרר מהלבלב בהשפעת הסקרטין, כדי לנטרל את המזון החומצי הנכנס לתריסריון מהקיבה.

סודיום ביקרבונט NaHCO3 ידוע כסודה לשתייה. הוא יעיל כסותר חומצה ועוזר מאד במקרים של צרבת.

חוקרים בריטיים טפלו בהצלחה בחולים עם אי ספיקת כליות ועודף חומציות בדם עם סודה לשתייה. הם מצאו שקצב ההידרדרות בתפקוד הכליות אצלם היה נמוך בהרבה מאלה שלא טופלו. הם מוסיפים שרצוי שהחולים יתייעצו עם רופא ולא יתחילו להשתמש לבד (2).

החומציות גם מעודדת את ההפעלה של הטריפסינוגן שהוא האנזים במצב

בלתי פעיל, והופכת אותו לטריפסין שהוא המצב  הפעיל.  ככל שמיץ הלבלב בסיסי יותר כך תתעכב הפיכת  הטריפסינוגן  לטריפסין  פעיל. עליה בחומציות הלבלב גורמת לפנקריאטיטיס. ירידה בהפרשה של ביקרבונט עלולה לגרום לפנקריאטיטיס (1).

ללבלב יש כמה מנגנונים למניעת הפיכה מוקדמת של טריפסינוגן לטריפסין.

אם הטריפסין היה משתחרר בלבלב הוא היה יכול לעכל את הלבלב עצמו.

מנגנון נוסף למנוע את ייצור הטריפסין בלבלב הוא שפיכה מהירה של מיצי הלבלב אל התריסריון.

הריריות של צינור הלבלב מפרישים יונים, נוזלים וביקרבונט. ריכוז גבוה של יונים גורם למים לדחוף את מיץ הלבלב אל המעי.

ריכוז נמוך של ביקרבונט עלול להפחית את ריכוז המים בצינור הלבלב.

הירידה בריכוז המים תגרום לצמיגות  של מיץ הלבלב בתוך הצינור,ותקשה על ההתרוקנות שלו.

כך תלויים גורמים רבים זה בזה,  והשילוב האופטימלי של כולם הכרחי לתפקוד יעיל של מערכת העיכול.

 

הפעילות האנטי מיקרוביאלית של הלבלב תלויה בpH שלו

כאשר ה-pH של הלבלב יורד מתחת ל-7 יש ירידה בפעילות האנטי מיקרוביאלית שלו. מחקרים הראו שבמצב שבו הלבלב מתפקד היטב המיץ שלו סטרילי, והוא הורס כמעט את כל המיקרואורגניזמים.

מיץ הלבלב מסייע לצמצום מספר החיידקים האלימים המגיעים למעי הדק. הוא רגיש מאד ל-pH. הפעילות האופטימלית של מיץ הלבלב היא  בתחום האלקלי, ב-pH 8.5 והיא נעלמת לחלוטין ב-pH 7.0.

אם החומציות עולה במיץ הלבלב הוא נעשה רגיש לזיהומים. שיקום האלקליות של מיץ הלבלב הוא הכרחי למניעת פנקריאטיטיס.

במקרים של אצידוזיס כרוני, נלקח סידן מהעצמות כדי לנטרל את החומציות. כשריכוז הסידן עולה בדם ובנוזלי הגוף, גובר הסיכון לשקיעה של יוני סידן על כלי הדם ועל איברים פנימיים. זה יכול להסביר את התופעות של אוסטאופורוזיס, ושל היווצרות אבנים באיברים פנימיים.

המזון בארצות מערביות הוא ברובו חומצי. העופות, הבקר והצאן שמגדלים אותם למאכל, אינם רועים באחו. הם מקבלים מזון תעשייתי שאינו עשיר במינרלים ולא בחומצות שומן חיוניות. המשקאות הצבעוניים התוססים, שכל כך מרבים להשתמש בהם, מעלים את החומציות בגוף. ילדים קטנים שמתרגלים לשתות משקאות צבעוניים, מתוקים ותוססים מתקשים לשתות מים.

החוקר טוען שהרפואה מקדישה מאמצים למחקרים על פעילות הקיבה, המעי הדק והגס. אולם לא השקיעו הרבה במחקרים על הלבלב, הכבד וכיס המרה. מוציאים את כיס המרה מהגוף  כאילו זה איבר מיותר, מבלי להבין לעומק את הפעילות שלו.

בלי כמות ואיכות מספקת של מיץ הלבלב ומיץ המרה לא יוכלו הקיבה והמעי לעכל את המזון.

פנקריאטיטיס כרוני   מתפתח תוך 8-15 שנים. התקף ראשון של פנקריאטיטיס אקוטי אינו גורם לשינוי במבנה של הלבלב. במשך שנים אחרי ההתקף הראשון  מתרחשים תהליכים ביוכימיים, נוירו הורמונליים ודלקתיים שגורמים לפנקריאטיטיס הכרוני, לשינויים מבניים, ולהורדת רמת האנזימים שהלבלב מייצר. העיכול נפגע ומופיעות הפרעות רבות במערכת העיכול. ספיגת המזון נפגעת והביטוי הוא במצב הכללי של החולה.

החוקר חוזר ומדגיש שהלבלב הוא איבר מפתח  לעיכול תקין. חייבים לבדוק את הפעילות שלו כשמתחילים להרגיש התחלה של בעיות, כגון, התנפחות, מעי רגיז, גזים, קנדידה, כאבי בטן.  

קשה לאבחן מצב של חוסר ספיגה של מזון, של עיכול בלתי יעיל, של פנקריאטיטיס כרוני. כשמטופל מתלונן על כאבים, עצירות או שלשול,  תחושה של כובד, נותנים של כולל   של מעי רגיז מבלי לתת פתרון.

הבדיקות הפולשניות של מערכת העיכול קשות. צריך לבדוק עודם כל את האיזון בין החומציות והבסיסיות במזון שהאדם אוכל ובגוף שלו. הבדיקות של הרוק והשתן הן הפשוטות ביותר. אם במשך שבועיים עד שלושה שבועות הם חומציים אפשר לחשוב על פנקריאטיטיס כרוני, ולהדריך את המטופל איך לבחור את המזון שלו, ולנטרל את החומציות.  עיכול אופטימלי אינו אפשרי אם יש בגוף חומציות כי" החומציות הורגת את הלבלב".                                                                                                                                                                                                                                                                                                           מקורות

 

1. Melamed P., Melamed F. Acidity Kills the Pancreas. Townsend Letter

The Examiner of Alternative Medicine August/September 2015.

2. Am. Soc. Nephrol.   July, 2009