על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
נוגדי חימצון לפעולת המוח - נוגדי חימצון לפעולת המוח
>>גרסת הדפסה
Antioxidant for the brain

צמחים אנטי אוקסידנטים המסייעים לפעילות המוח.

 

רדיקלים חופשיים נוצרים בגופנו באופן קבוע ביחד עם הפעילות הכימית היום-יומית  המתרחשת בגופנו, כגון, נשימה, חילוף חומרים, פעילות של מערכת החיסון, וריאקציות אנזימטיות הפועלות לפי מנגנון של  חמצון-חיזור. הרדיקלים החופשיים מפעילים מנגנוני שרשרת  שעלולים לגרום נזק לשומנים שבקרומי התאים, לחומצות הגרעין, לחלבונים ולחומצות האורגניות. הם עלולים לפגוע בחדירות הסלקטיבית של קרומי התאים,  להגביר חדירות של כלי דם נימיים,  לפגוע בזרימת הדם, לגרום למוטציות בתאים, ולעורר תהליכים גורמי סרטן.

כל תאי הגוף עלולים להפגע על ידי הרדיקלים החופשיים, אולם ישנם  תאים ורקמות שהם רגישים במיוחד, ביניהם, תאי המוח, הרישתית, וכלי הדם הנימיים.

מחקרים שנערכים לאחרונה מצביעים על הנזק שנגרם למערכת העצבים מהרדיקלים החופשיים, הגורמים לפגיעה בכושר הקוגנטיבי עם התקדמות הגיל (1).

מערכת העצבים  המרכזית מקבלת 15% מתפוקת הלב וחילוף החומרים בה גבוה (2). עם השנים יש הצטברות של הנזקים שגורם החמצון לחלבונים, שומנים וחומצות הגרעין של מערכת העצבים המרכזית, והיא נעשית פגיעה יותר מחמצון ומתהליכי דלקת (3).

תוחלת החיים הולכת ועולה בעולם כולו, אבל ביחד עם העליה בגיל האוכלוסיה עולה הסיכון למחלות ניווניות, לירידה בפעילות המוח, לדמנציה ולמחלת אלצהיימר.

 

ברפואה המסורתית  מתרבויות שונות ניתן למצוא צמחים נערצים, מומלצים לשיפור פעילות המוח, שיפור הזכרון, הריכוז וכושר הלמידה. התייחסות לצמחים כאלה ניתן למצוא בכתבים הודיים וסיניים מלפני כ-4000 שנה, במצרים העתיקה, בכתבים מלפני כ-2000 שנה שנכתבו על ידי רופאים ומדענים יווניים ורומאים, וכן ברפואה הפרסית והערבית. בשנים האחרונות נערכים מחקרים על צמחים אלה במטרה לגלות מי הם המרכיבים המצויים בהם וכיצד הם פועלים על המוח.

כמה מנגנונים אפשריים התגלו בצמחים אלה. אחד החשובים מכולם, הוא ניטרול של רדיקלים חופשיים ומניעת נזק הנגרם מחמצון. הצמחים המפחיתים חמצון מכונים נוגדי חמצון או אנטי אוקסידנטים.

 

הצמחים מייצרים מרכיבים רבים הפועלים כנוגדי חמצון. הצמח, כמו כל ייצור חי נאלץ להתמודד עם רדיקלים חופשיים שנוצרים בתהליכי הפוטוסינתיזה, הנשימה, חילוף החומרים, ובריאקציות כימיות רבות המתרחשות בו. המרכיבים נוגדי החמצון שנוצרים בצמח משתייכים לקבוצות כימיות שונות, כגון, פנולים, קרוטנואידים, אלקלואידים, ויטמינים הנמסים בשומנים ופועלים בעיקר בשכבות השומניות בגוף, כגון, A

ו-E, וויטמינים הנמסים במים,כגון,  ויטמין Cהמגינים על חלבונים ועל מרכיבים הנמסים במים.

קבוצת הפוליפנולים, ובמיוחד הפלבנואידים הם נוגדי חמצון יעילים ביותר. הם נפוצים מאד בטבע, ומצויים בפירות וירקות. הפלבנואידים ביחד עם הקרוטנואידים נותנים את הצבע הצהוב, אדום, כחול , סגול ושחור לעלים, לפרחים, לפירות ולזרעים. הצמח מייצר אותם כדי להגן על עצמו מפני עודף חמצון. רבים מהפירות ירוקים בצעירותם, וככל שהם מבשילים הם נעשים אדומים, כחולים או שחורים. הצמח מייצר ריכוז גבוה של פלבנואידים בקליפת הפרי כדי להגן על הזרע המצוי בתוך הפרי, ועל הנבט הקטן המצוי בזרע. הוא מגן על הזרע מפני עודף חמצון, ובמיוחד מפני קרניים אולטרה-סגוליות שעלולות להרוס אותו.

מחקרים שנעשו בחיות מעבדה ובבני אדם הוכיחו שהפלבנואידים, ופוליפנולים אחרים המצויים במזון, מפחיתים את הנזק שנגרם לתאי העצבים מחמצון, ומסייעים לשמור על פעילות המוח (4,5).

כדי שיוכלו לפעול על תאי המוח, חייבים הפלבנואידים לעבור את המחסום דם-מוח ולחדור אל המוח.

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות הראו, שקבוצות שונות של פלבנואידים  שמקורם בתזונה, חודרים למוח, ומתמקמים בקליפת המוח, במערכת הלימבית ובמוח הקטן (6).

 

צמחים שהשפעתם על המוח נחקרה והוכחה.

גינקו בילובה              Ginkgo biloba                          עלים

רודיולה                     Rhodiola rosea                         שורש

גינסנג אסיאתי            Panax ginseng                          שורש

אליטרוקוקוס             Eleuthrococcus senticosus        שורש

באקופה                    Bacopa monieri                         נוף הצמח

 מרוה רפואית            Salvia officinalis                       נוף הצמח

וינקה גדולה וקטנה      Vinca major/minor                   עלים

מרוה                       Salvia lavandulifolia                  עלים, שמן נדיף

 

צמחים המסייעים לשיפור פעילות המוח לפי הרפואה המסורתית

 

אזוב מצוי                        Majorana syriaca                   נוף הצמח

רוזמרין רפואי                  Rosmarinus officinalis           נוף הצמח

גוטו קולה                       Centella asiatica                      עלים

 

     Rhodiola rosea

 

הרודיולה הוא צמח רב שנתי המשתייך למשפחת ה- Crassulaceae. הוא גדל על אדמה חולית, בהרים הגבוהים באזור הארקטי של אירופה ואסיה. יש לו שורש מעובה ופריחה צהובה.

הרודיולה היה צמח נערץ בסיביר, במונגוליה ובארצות אחרות שבהן גדל. נהגו להשתמש בו כדי להתחזק, להגביר את כושר העבודה, להגביר את העמידות בפני תנאי החיים הקשים השוררים בהרים הגבוהים. הוא הומלץ לטיפול במחלות של דרכי העיכול, מחלות זיהומיות, דכאון, פחד גבהים, הפרעות עצביות ואנמיה.

בכפרים ההרריים של סיביר נוהגים עד היום לתת זר של שורשי רודיולה לחתן ולכלה ביום נישואיהם כדי לחזק את הפוריות שלהם ולהבטיח לידה של ילדים בריאים.

המרכיבים האחראים לפעילות הצמח שייכים ברובם לקבוצה הגדולה של הפוליפנולים. המרכיבים הספציפיים הם polypropanoidsוהנגזרות שלהם. החשובים מביניהם הם rosavins  ו- salidrosides(7).

 

מחקרים שנעשו על הרודיולה  בשנים האחרונות הוכיחו שהצמח הוא  נוגד חמצון יעיל, מגן על תאי העצב מפני נזקים שעלולים להגרם על ידי הרדיקלים החופשיים, מגביר את כושר החשיבה, הלימוד, הזכרון,  אדפטוגן, נוגד מתח ולחץ, מעכב נזקים במקרים של חוסר חמצן, אנטי סרטני, מגביר עירנות ומחזק כללי.

מינונים נמוכים ובינוניים של הצמח משפיעים על מתווכים עצביים במערכת העצבים המרכזית. הם מגבירים את החדירות של נור-אפינפרין, דופאמין וסרוטונין למוח, ובכך מגבירים את השפעתם על המוח. התוצאה היא עליה בפעילות הקוגנטיבית,  הגברה של  יכולת החשיבה, הניתוח, ההערכה, החישוב והתיכנון, שיפור הזכרון וכושר הלימוד והריכוז (8,9).

הרודיולה משפיע גם על המערכת הלימבית, ומסייע לויסות הרגשות, לשיפור מצב הרוח ולהפחתת חרדה ודאגנות-יתר.

השימוש בצמח מומלץ  לשיפור הזכרון, החשיבה, הריכוז וכושר הלימוד. הוא עשוי לסייע במקרים של הפרעות קשב, דכאון, פגיעה במוח על ידי תאונה או מחלה, במקרים של קצב בלתי סדיר של הלב, מחלת פרקינסון, פיברומיאלגיה ועייפות כרונית.

הצמח חסר רעילות. הוא עלול לגרום בתחילת השימוש בו להמרצת יתר וקושי להרדם, ולכן מומלץ לא לקחת אותו בלילה.

המינון המומלץ הוא 200-600 מ"ג של מיצוי יבש.

הצמח זמין בארץ וניתן להשיג אותו כצמח יבש או בקפסולות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

      Ginkgo biloba                 

 

                

 

 

גינקו בילובה הוא עץ המשתייך למשפחת ה- Ginkgoaceae, והוא הסוג והמין היחיד ששרד במשפחה זו. הגינקו הוא העץ העתיק ביותר בעולם. הוא העץ היחיד ששרד מתקופות גיאולוגיות קדומות. מוצאו מסין.

הוא יכל להגיע לגובה של 40 מ', וקוטר הגזע שלו מגיע ל-2.5 מ'.

הגינקו הוא עץ נשיר, דו ביתי שצמיחתו איטית. הוא מתחיל לפרוח ולתת פירות  בגיל 40 שנה ומעלה. הפרי שלו קטן, צהוב וחלקלק. הזרע בשרני וגדול וצבעו כסוף. הוא ראוי למאכל. הזרעים הקלויים נמכרים בסין כפיצוחים ונחשבים למעדן. שם העץ  בסינית מתייחס לזרע, ומשמעותו אגוז הכסף.

הגינקו הוא עץ ייחודי מבחינה בוטנית, והבוטנאים באירופה ואמריקה הכירו אותו והתחילו לגדל אותו לפני מאות שנים. ניתן למצוא בארצות שונות באירופה וכן באמריקה עצים גדולים בני 300 שנה ויותר.

הגינקו הוא עץ  עמיד, המסתגל לתנאי אקלים שונים. היום מרבים לגדל אותו בארצות רבות, והוא מסתגל לתנאים השונים ומצליח לגדול, לפרוח ולתת פירות. הוא עמיד גם לזיהום אויר, ולכן נוטעים אותו בימינו כעץ רחוב בערים הגדולות והמזוהמות בעולם.

הסינים נוהגים להשתמש בחלקים שונים של העץ, בזרעים, בעלים, בפירות ובקליפת הגזע. במערב נוהגים להשתמש בעלים.

מחקרים רבים נערכו ב-35 השנים האחרונות, והגינקו שהיה נערץ בסין ונחשב לעץ קדוש, הפך לתכשיר מבוקש מאד במערב.

המרכיבים הפעילים של הגינקו משתייכים לשתי קבוצות עיקריות:  פלבנואידים שמגיעים לריכוז מקסימלי בסתיו, לפני השלכת, וטרפנים, המכונים גינקולידים והם ייחודיים לגינקו.

                  גינקוליד

 

הודות לפלבנואידים העלים נוגדי חמצון. הם מסייעים לשיפור הזכרון וכושר הלמידה והחשיבה. הם מגינים על כלי הדם, מגינים על כדוריות הדם האדומות, מונעים עודף חדירות לכלי הדם ומסייעים לשיפור זרימת הדם אל המוח ולספיגת חמצן וגלוקוז על ידי תאי המוח, וכן לזרימת הדם ההיקפית. כמה מחקרים שנעשים בשנים האחרונות הראו ששימוש בגינקו מעכב התפתחות של אלצהיימר (10,11).

 

הפלבנואידים מעכבים שחרור של היסטמין מתאי פיטום, והם נותנים לצמח תכונות של נוגד אלרגיה.

המנגנון השני שמקנה לצמח תכונות של נוגד אלרגיה יעיל הוא זה של הגינקולידים, המעכבים PAF- Platelet Activating Factorהמשתחרר מתאי לימפה ופועל כמתווך דלקת. הסינים הקדמונים השתמשו בגינקו לטיפול באסתמה ובמחלות אלרגיות של דרכי הנשימה.

 

הגינקו מומלץ לשימוש לאנשים בגיל 50 ונעלה, כדי למנוע איבוד זכרון וירידה בפעילות של המוח, למניעת התפתחות של אלצהיימר, לשיפור כושר הלימוד והריכוז, לטיפול בזרימת דם לקויה, כנוגד אלרגיה הוא מומלץ לטיפול באסתמה ובאלרגיות שונות של דרכי הנשימה.

 

תכשירים רבים מכינים מהגינקו. הוא מצוי בשוק כצמח יבש, קפסולות מצמח , מיצוי יבש מכויל ל-24% פלבנואידים ו-6% טרפנים וכן תכשירים חצי סינתטיים.

 

המינון המומלץ ממנו הוא 3-5 מ"ל ליום מטינקטורה בריכוז 1:5,

מיצוי יבש מכויל 120-240 מ"ג ליום.

 

 

 

 

 

 

 

 

                Salvia officinalis  מרוה רפואית

 

 

 

 

המרוה הוא סוג המשתייך למשפחת השפתניים. כ-20 מיני מרוה גדלים בר בארץ, שניים מתוכם נחשבים לבעלי סגולות רפואיות, מרוה משולשת – Salvia friticosaשהוא מין אנדמי בארץ, ומרוה ריחנית – Salvia dominicaשפורח בצבע לבן.

מרוה רפואית גדלה בר באירופה ובארצות ים תיכוניות. ברפואה המסורתית  היתה המרווה ידועה כצמח המסייע לשיפור הזכרון וכושר החשיבה. זוהי מסורת בת אלפי שנים  במצרים, יוון, רומא וברפואה הפרסית והערבית. המחקר על המרווה כצמח הפועל על מערכת העצבים המרכזית התחיל רק בשנים האחרונות.

המין הראשון שנבדק היה Salvia lavandulaefoliaואחריו נבדקה גם המרוה הרפואית.

פעילות על המוח נמצאה בשמן הנדיף ובמיצוי האלכוהולי.

המרוה מכילה ריכוז גבוה של פלבנואידים וטאנינים, שאחראים לפעילות נוגדת החמצון של הצמח.

כאשר נתנו מיצוי אלכוהולי לחולי אלצהיימר התקבל שיפור משמעותי אצל החולים שהיו בשלב התחלתי של המחלה ( 12 ).

המחקרים על המרוה הם עדיין בשלב התחלתי, אבל התוצאות מעודדות.

המרוה הוא צמח זמין, חסר רעילות, אנטי בקטריאלי פעיל ואסטרינג'נט.

הוא מומלץ לשימוש במחלות זיהומיות של העור, הכבד מערכת העיכול והנשימה.

 

ספרות.

 

1.     Golden TR. et al. Oxidative stress and aging: beond correlation. Aging Cell, 1: 117-123, 2002.

2.     Sokoloff L. et al. Determinants of nutrients to the brain. In: Wurtman RJ. Wurtman JJ. Eds. Nutrition and the brain. Vol. 1, Raven Press, New York, 1977, p. 87-139.

3.     Joseph J. et al. Age-related neurodegeneration and oxidative stress: putative nutritional intervention. Neurol. Clin. 16: 747-755, 1998.

4.     Martin A. et al. Effects of fruits and vegetables on levels of vitamins E and C in the brain and their association with cognitive performance. J. Nutr. Health Aging 6: 392-404, 2002.

5.     Youdim KA. Joseph J. A possible emerging role of phytochemicals in improving age-related neurological dysfunctions: a multiplicity of effects. Free Radic. Biol. Med. 30: 583-594, 2001.

6.     Gage FH. Multipotent progenitor cells in the adult dentate gyrus. J. Neurobiol. 36: 249-266, 1998.

7.     KurkinVA.Zapesochnaya GG. Chemical composition and pharmacological properties of Rhodiola rosea. Chemical and Pharmacological Journal (Moscow), 20: 1231-1244, 1986.

8.     Komar VV. et al. Effect of Rhodiola rosea on the human mental activity. Pharmaceutical J. 36: 62-64, 1981.

9.     Perkov VD. Effects of alcohol aqueous extract from Rhodiola rosea L. roots on learning and memory. Acta  Physiol. Pharmacol. Bulg. 12: 3-16, 1986.

10. Solomon PR. et al. Ginkgo for memory enhancement: A randomized controlled trial. JAMA, 288: 835-840, 2002.

11.Crews WD et al. The Neuropsychological Efficacy of Ginkgo Preparations in Healthy and Cognitive Intact Adults. Herbalgram 67: 43-62, 2005.

12. Akhondzadeh et al. Salvia officinalis extract in the treatment of patients with mild to moderate Alzheimer’s disease. J. of Clinical Pharmacy and Therapeutics, 28: 53-59, 2003.