על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
השפעת התזונה על תפקוד המוח - השפעת התזונה על תפקוד המוח
>>גרסת הדפסה
השפעת התזונה על תפקוד המוח
אחד הנושאים החשובים שנחקרים בשנים האחרונות הוא השפעת המרכיבים הכימיים הבונים את האדם על תפקוד המוח ועל ההתנהגות (1).פגיעה באיזון של הכימיקלים במוח משפיעה על התנהגות הילד, האדם הבוגר והמזדקן (1,2).
פעילות תקינה של מערכת העצבים המרכזית תלויה בייצור המתווכים העצביים. הם נוצרים במוח מחומצות אמיניות, ויטמינים, מינרלים ומרכיבים נוספים שמקורם במזון.
הנחושת, לדוגמא, ממלאת תפקיד בהפיכת דופמין לנוראדרנלין (3), אבץ דרוש לייצור של GABA (4), הוא מהווה מרכיב של אנזימים רבים ומשפיע על ייצור של חלבונים ועל המטבוליזם של פחמימות. ויטמין B6  הכרחי לייצור סרוטונין, דופמין, GABA ונוראדרנלין (5), פולאט דרוש לייצור של קטכול אמינים (6).
גורמים גנטיים וסביבתיים משפיעים על עיבוד וספיגת המזון, ואנשים שאוכלים מזון זהה סופגים את המרכיבים ומעבדים אותם בצורה שונה. אצל רוב בני האדם מתקבל חוסר של מרכיבים מסוימים ועודף של אחרים.
דר' William Walsh, שחוקר את נושא המזון והשפעתו על המוח ב-30 השנים האחרונות טוען, שאחרי שהוא בדק למעלה מ-10.000 איש הוא משוכנע שהנזק הגדול נגרם לגוף מהמרכיבים שנאגרים בעודף הרבה יותר מאלה המצויים בחוסר (1). תוספי המזון, שנמכרים בצורה חופשית בכל מקום, ונלקחים כאילו הם בטוחים לשימוש ואין בהם סיכון, עלולים להשפיע בצורה שלילית אם הם מצויים בעודף אצל האדם שמשתמש בהם. חשוב שאדם ידע מה דרוש לו ומה מתאים בשבילו באופן אישי בתקופה מסוימת. האם הוא צריך לקחת תוספים, או ההיפך מוטב שינקה וירוקן במקום להוסיף.
.
המקור של הפרעות רבות במתווכים העצביים הוא גנטי, וקשור לספיגה, מטבוליזם ואחסון של מרכיבים חשובים. ניתן לתקן אותם על ידי התזונה שהיא המקור למרכיבים הבונים את המתווכים של מערכת העצבים. לימוד השימוש בתזונה לתיקון הביוכימיה של מערכת העצבים יחסוך שימוש בתרופות פסיכיאטריות שיש להן תופעות לוואי קשות.
חוסר איזון כימי, השפעה התנהגותית וטיפול
נערך מחקר על 207 מטופלים, שאובחנו אצלם בעיות התנהגותיות, כגון, קשיים בריכוז, התנהגות פרועה, קשיים בחברה, הפרעות קשב ובעיות אחרות (1). גיל המשתתפים היה בין שלוש ל-55, עם ממוצע של 11.5.
למשתתפים נעשו בדיקות דם, שתן ושיער על ידי מעבדות מוכרות. בדיקות הדם כללו בדיקות רבות שאינן נעשות באופן רוטיני, כגון, בדיקה של מתכות, היסטמין ואחרות. בשתן נבדקו בנוסף לבדיקות הרגילות הריכוז של krytopyrroles.
אצל כל אחד מהמשתתפים מצאו חוסר איזון לפחות באחד או שניים מהמרכיבים שנבדקו. הטיפול היה אישי, עם נסיון לאזן את הכימיקלים של כל אחד מהמשתתפים (7). המימצאים הנפוצים ביותר מפורטים להלן.
יחס גבוה בין נחושת לאבץ
אצל 75.4% מהמשתתפים מצאו רמה גבוהה של נחושת בסרום ורמה נמוכה יחסית של אבץ (8).
ההפרעות ההתנהגותיות הקשורות למימצא זה כוללות התפרצויות של כעס, הפרעות קשב והיפראקטיביות (9). הטיפול היה עם אבץ, ציסטאין, מנגן, ויטמין B6, ויטמין C, ויטמין E.
 
Overmethylation
אצל 29.5% מהמשתתפים מצאו ריכוז נמוך של היסטמין בדם, יחס גבוה בין מתיל לפולאט ורמה גבוהה של קטכול אמינים. כשיש ריכוז גבוה של קבוצות מתיליות, CH3, עולה הריכוז של דופמין, נור-אדרנלין וסרוטונין. התופעות הקשורות הן חרדה, פראנויה, דכאון, חוסר הישגיות ביחד עם רגישות למזון, ריכוז הפולאט נמוך וריכוז הנחושת גבוה (10).
הטיפול כלל הוספת חומצה פולית, cobalamine, ויטמין B3.
Undermethylation
אצל 37.7% מהמשתתפים היה מצב של תת-מתילציה. הביטוי הוא ריכוז גבוה של היסטמין בדם, ריכוז נמוך של סרוטונין, ריכוז נמוך של קטכול אמינים, ריכוז גבוה של חומצה פולית, ריכוז נמוך של מגנזיום, סידן ומתיונין. התופעות הקשורות הן דכאון, אלרגיות עונתיות, נטייה לכפייתיות וליבידו גבוה (10). הטיפול כולל הוספת מתיונין, סידן, מגנזיום, ויטמין D.
היפריקום מחורר וקאוה יביאו תועלת למטופלים אלה.
בעיות ב-pyrrole, pyroluria
אצל 32.9% מהמשתתפים מצאו pyroluria. המימצא הוא רמה גבוהה של kryptopyrroles בשתן. זוהי הפרעה תורשתית מולדת המתבטאת בפגיעה בכימיה של ה-pyrrole, אבל יכל להופיע גם במצבים של חשיפה למתכות כבדות, כימיקלים רעילים ומצבים הגורמים לסטרס חמצוני. Pyroluria הוא מצב המתגלה בהפרעות התנהגותיות ורגשיות רבות.
במצב זה יש חוסר חמור של ויטמין B6, של אבץ ושל חומצה ארכידונית. פירולים מסוימים הנקראים kryptopyrroles קושרים ויטמין B6, ואחר כך אבץ, וגורמים לירידה החדה בריכוז שלהם בדם.
התופעות הקשורות חוסר שליטה במצב של סטרס, קושי להתגבר על מצבי לחץ, התפרצות של כעס, שינויים במצב הרוח, חולים לעתים קרובות במחלות זיהומיות (1,8,11).
הטיפול הוא הוספת ויטמין B6, אבץ, ויטמין E, ויטמין C.
Pyrroles
הפירול הוא תרכובת הבנויה מטבעת מחומשת. pyrrole
 
הפירולים הם חלק ממולקולות גדולות יותר, כגון, porphyrins של ה-heme, chlorines של הכלורופיל ו-porphyrinogens. האלקליות שלהם נמוכה מאד בהשוואה לאמינים.
אחת התופעות המשותפות להפרעות התנהגותיות ורגשיות רבות היא pyroluria שמגלים בשתן.
Pyroluriaהיא הפרעה מולדת בכימיה של pyrrole. מוצאים בשתן מרכיבים הנקראים kryptopyrroles שהמשמעות המילולית היא פירולים נסתרים. הם התגלו לראשונה בשנת 1960 בבדיקת שתן של מטופל עם סכיזופרניה. נבדקו מאז אלפי חולים בסכיזופרניה לנוכחות של kryptopyrrole. התוצאות היו מפתיעות. היה יחס ברור ומשמעותי בין ריכוזים גבוהים של kryptopyrrole בשתן והופעת סימפטומים של סכיזופרניה.
Kryptopyrrole קושרים ויטמין B6 ואבץ, והתוצאה היא ירידה חדה במרכיבים אלה. התופעות הקשורות כוללות התפרצויות של זעם, חוסר שקט, ירידה בזכרון הקצר, פגיעה בתפקוד המוח, פגיעה בתפקוד של מערכת החיסון.
 
ריכוז גבוה של מתכות כבדות
ריכוז גבוה של עופרת, קדמיום ומתכות רעילות אחרות נמצא אצל 17.9% מהמשתתפים.
מצב זה קשור עם הפרעות בהתנהגות, הפרעות קשב והישגיות נמוכה בלימודים (12).
הטיפול כלל הוספת ויטמין B6, אבץ, ויטמין E, ויטמין C.
ריכוז נמוך של גלוקוז
אצל 30.4% מהמשתתפים היה ריכוז נמוך של גלוקוז בדם. זוהי החמרה של מצב המטופל. הביטוי עלול להיות סחרחורת, חוסר שקט, תשוקה לדברים מתוקים, רעד, קושי להתרכז.
הטיפול כולל תוספת של כרום, מנגן, טיפול תזונתי שכולל המלצה לאכול כמה ארוחות קטנות של פחמימות מורכבות וחלבון.
חוסר ספיגה
אצל 15.5% מהמשתתפים היתה תופעה של חוסר ספיגה, שהתבטאה ברמות נמוכות של חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים. ישנם כמה סוגים של חוסר ספיגה, כגון, חומציות נמוכה בקיבה, עיכול בלתי מושלם במעי הדק, קנדידה, הפרעות בוילי הקטנים במעי הדק שמשם נספג המזון המעוכל אל הדם.
התופעות הקשורות הן חוסר שקט, אימפולסיביות, תת-הישגיות (1,13). הטיפול משתנה לפי הבעיה של חוסר הספיגה.
 
חומצות שומניות חיוניות
השומן מהווה 20% מהמשקל היבש של המוח. לחומצות השומניות יש תפקיד חשוב במוח. המיילין מיוצר מהחומצות השומניות. יש חשיבות רבה לחומצות אומגה 3 EPA ו-DHA, וכן לחומצות אומגה 6 גמא-חומצה לינולנית, במקרים של הפרעות קשב, דכאון וסכיזופרניה (14)
הטיפול הוא הוספת חומצות שומניות אומגה 3 ואומגה 6.
 
לסיכום, רק 50% מהמשתתפים סיימו את כל הטיפול. אלה שהפסיקו לא עמדו בדרישות של לקיחת התוספים וויתור על דברים אחרים.
מבין המשתתפים שסיימו את הטיפול היה שיפור בבעיות השונות אצל 92% מהמשתתפים שמתחת לגיל 14, ו-79% מהמשתתפים המבוגרים יותר. לא היה הבדל בין הגברים והנשים.
הקושי העיקרי הוא במשמעת העצמית של האנשים ובנכונות לעמוד בדרישות של הטיפול.
 
המזון ממלא תפקיד חשוב כאבני בניין הבונים את מערכת העצבים. יש חשיבות רבה לתזונה של האשה בהריון, ולחומצות השומן שהיא מספקת לבניית מערכת העצבים של העובר. ניתן לתקן חוסר גנטי על ידי תזונה ואורח חיים מתאימים.
המזון שמקבלים הילדים משפיע על ההתנהגות וכושר הריכוז והלימוד שלהם. חשוב להמנע ממזון שאינו מתאים באופן אישי. הראו שרגישות לגלוטן נפוצה באוכלוסיה הרבה מעבר לביטוי שלה כמחלת צליאק. ארוחת בוקר הכוללת דגנים מתוקים בתוך חלב קר היא אחת הסיבות לקשיים של הילד להתרכז בלימודים.
הרגישות לגלוטן עלולה לגרום לירידה בזרימת הדם אל המוח, דלקת במוח, בעיות התנהגותיות, הפרעות קשב, כאב ראש כרוני, ניוון של תאי עצב.
כל מזון שאינו מתאים לאדם מסוים עלול לגרום לתופעות אלה, ולהוביל בהמשך להתפתחות של טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון או אלצהיימר.
מקורות
1.Walsh JW. Glab LB. Haakenson ML Reduced violent behavior following biochemical therapy, Biology and Behavior, 2004, 82: 835-839.
2. Gesch C. Hammond S. Eves A. Crowder M. Influence of supplementary vitamins, minerals, and essential fatty acids on the antisocial behaviour of young adult prisoners: randomized, placebo-controlled trial. Br. J. Psychol. 2002, 181: 22-28.
3. Klinman JP. Brenner M. Role of copper and catalytic mechanism in the copper monooxyganase, dopamine beta-hydrogenase (DBH). In: King TE.Masson HS. Morrison M. editors. Oxidases and related redox systems. New York: Alan R. Liss, 1988, p. 227-248.
4. Prasad AS. Biochemistry of zinc. Biochemistry of the elements, Vol. 11 Plenum Press 1993, p. 153-164.
5. Dakshinamurti K. et al. Neurobiology of pyridoxine, Vitamin B-6. Annal of the New York Acad. of Sci. 2000, 585: 128-144.
6. Alpert JE. Fava M. Nutrition and depression: the role of folate. Nutr. Rev. 1997, 55(5): 145-149.
7. Pfeiffer C. Nutrition and mental illness. Rochester (VT): Healing Arts Press, 1987, p. 93-103.
8. Pfeiffer C. Audette L. Pyrolutia, zinc and B-6 deficiencies. Int. Clin. Nutr. Rev. 1988:8 (30): 107-110.
9. Pfeiffer C. Live V. A study of zinc defieciency and copper excess in the schizophrenias. Int. Rev. Neurobiol. 1972, 72: 141.
10. Walsh WJ. Rehman F. Methylation syndromes in menthal illness. Abstract, Neuroscience Society, New Otleans: Nov. 1997.
11. Irvine D. Bayne W. Miyashita H. Identification of kryptopyrrole in human urine and its relation to psychosis. Nature 1969, 224:811-813.
12.Needleman H. The persistent threat of lead; a singular opportunity , Am. J. Public Health, 1989, 79: 643-645.
13. Benton D. et al. Vitamin supplementation for one year improves mood. Neuropsychobiology 1996, 32: 98-105.
14. Walsh WJ. Nutrients help alleviate menthal symptoms, Well Being Journal, 2002, 11:4-6
 
                                                                                   
                                                                                                                                                עודכן ב - 26.03.09