על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Cytokine storm - hypercytokinemia - Cytokine storm - hypercytokinemia
>>גרסת הדפסה
Cytokine storm - hypercytokinemia
התפרצות של ציטוקינים היא מצב שבו משתחררים ציטוקינים בריכוז גבוה והם פועלים על תאים של מערכת החיסון.
מי הם הציטוקינים וכיצד הם פועלים?
הציטוקינים הם חומרים המופרשים בעיקר מתאים של מערכת החיסון, והם נקשרים ומשפיעים על תאים של מערכת החיסון, או על תאים ורקמות במקומות שונים בגוף (1). הם מורכבים מחלבונים קטנים, פפטידים או גליקופרוטאינים. הם התגלו באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי Stanley Cohen. משמעות השם ציטוקינים הוא cyto- תא ו-kinos- תנועה.  
הציטוקינים נוצרים כתגובה לאנטיגן. הם נקשרים לרצפטורים המצויים על הממברנות של התאים,  מעבירים איתות בין תאים, וממלאים תפקיד חשוב בתקשורת בין תאית.
ההשפעה של ציטוקין מסוים על תא תלויה באופי הציטוקין, בריכוז שלו, בריכוז הרצפטור הספציפי שלו על פני שטח התא, ובאיתות שנוצר בזמן הקישור שלו לרצפטור.
הציטוקינים יכולים לפעול על אותו סוג של תאים שהפרישו אותם, או על תאים שונים המצויים בקירבתם.
ציטוקינים הוא שם כולל לקבוצה גדולה של חלבונים, כולל:
מונוקינים- ציטוקינים המיוצרים על ידי מקרופאגים
לימפוקינים- ציטוקינים המיוצרים על ידי לימפוציטים משופעלים
אינטרלויקינים- ציטוקינים הפועלים כמתווכים בין לויקוציטים. הם מופרשים על ידי לויקוציטים ונקשרים לרצפטורים על פני לויקוציטים אחרים. ישנם אינטרלויקינים הפועלים כפרו-דלקתיים ואחרים הפועלים כאנטי דלקתיים. עד היום הוגדרו 35 אינטרלויקינים שונים.
כימוקינים הם חלבונים קטנים הפועלים בעיקר על נדידה של לויקוציטים בתהליך המוכר בשם כמוטקסיס.
ציטוקינים המופרשים משפיעים על ייצור של ציטוקינים אחרים.הם מייצרים תגובות שרשרת ועלולים לזרז או לעכב ייצור של ציטוקינים אחרים. הם אינם נאגרים, אלא נוצרים לפי הצורך כחלק מהתגובה החיסונית.
Tumor necrosis factor alpha-TNF-alpha נוצר על ידי מקרופאגים משופעלים בתגובה לחיידקים, בעיקר לליפופוליסכרידים LPS של חיידקים גרם-שליליים. הם פועלים כמתווכי דלקת חשובים. חסימת TNF- alpha מסייעת לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית.
אינטרפרון גאמא מופרש מתאים של מערכת החיסון, כגון תאי T מסייעים, תאי הרג טבעיים ומקרופאגים. הוא משמש מרכיב חשוב בתהליכי דלקת ובהתמודדות עם פתוגנים שחדרו לגוף. אינטרפרון גאמא מגביר את פעילות מערכת החיסון.
 
התפרצות של ציטוקינים עלולה לקרות במחלות זיהומיות, כגון, שפעת, אלח דם, מחלות של דרכי הנשימה, וגם במקרים של השתלות. התייחסות ראשונה לתופעה של התפרצות ציטוקינים היתה ב-1993 על ידי Ferarara (2).
בחודשים האחרונים, כששפעת החזירים מתפשטת בעולם כהתפרצות פנדמית, מתעורר העניין
 בהתפרצות של ציטוקינים, ובאפשרות של מוות כתוצאה מהתפרצות כזאת.
 
מקורות:
1.     Seymour RM. and Henderson B. Pro-inflammatory-anti-inflammatory cytokine dynamics mediated by cytokine-receptor dynamics in monocytes. Mathematical Medicine and Biology 2001, 18(2): 159-192.
2.     Ferrara JL. Abhyanakar S. Gilliland DG. Cytokine storm of graft-versus –host disease: a critical effector role for interleukin-1. Transplant Proc. 1993, 2: 1216-1217.
 
 
 
דיון ב-Herbal Hall בעקבות הפרסומים על התפרצות של ציטוקינים.
 
השאלה: האם אין סכנה בשימוש בצמחים אימונוסטימולנטים במקרים של שפעת? האם אכינצאה עלול לעורר התפרצות של ציטוקינים.
Paul Bergner: אכינצאה מעודד שגשוג של לימפוציטים, ובכך מגביר ייצור של נוגדנים ופעילות של לימפוציטים נגד וירוסים וחידקים. במקרים של מחלות אוטואימוניות, כשהגוף מייצר נוגדנים נגד עצמו, השימוש באכינצאה עלול להחמיר את המחלה, ורצוי לא להשתמש בו. ברגנר מעיד שהיו לו 18 מקרים של החמרת מחלה אוטואימונית בעקבות שימוש באכינצאה.
הנושא של התפרצות ציטוקינים עלה בקשר לשפעת העופות באסיה. הופיעו מאמרים בהם הועלתה ההשערה שהתפרצות של ציטוקינים עלולה לגרום למוות במקרים של שפעת. טענו שבהתפרצות השפעת ב-1918 מתו אנשים צעירים רבים, וכנראה שמערכת חיסון בריאה שמשחררת ציטוקינים רבים מדי היתה הסיבה לתמותה.
על סמך הנחה זו טפלו בחולים בשפעת העופות עם סטרואידים. כל המטופלים בסטרואידים נפטרו, ו-WHO הוציא פירסום שטיפול בסטרואידים אינו מתאים במקרים של שפעת העופות.
כמה הרבליסטים טענו שצמחים אימונוסטימולנטים עלולים להגביר שחרור של ציטוקינים ואינם מתאימים לטיפול בשפעת. ברגנר אינו מסכים אתם. הוא טוען שצמחים הפועלים על מערכת החיסון מעודדים גם את המזרזים וגם את המעכבים ואין בהם סכנה.
ברגנר טוען שהמוות במקרים של שפעת נגרם כתוצאה מדלקת ריאות כזיהום מישני. בדרך כלל החיידקים המזהמים הם אופורטוניסטיים, כלומר, אינם אלימים בדרך כלל, אלא רק כשהגוף חלש ממילא.
C. Robinson טוען שרוב המסקנות לקוחות ממחקרים in vitro, והם לא תמיד מתאימים למה שקורה במציאות. הוא טוען שהוא, ועוד קלינאים פגשו מקרים בהם אכינצאה גרמה לפעילות- יתר של מערכת החיסון. לעומת זאת, צמחים המכילים סליצילאטים הפחיתו ואיזנו את שחרור הציטוקינים.
Robinson  מציע לבנות פורמולות דומות לאלו שמשתמשים בהם ברפואה הסינית, בהם יש כמה צמחים עיקריים חזקים, שמאזנים אותם עם צמחים מישניים מקררים ואנטי דלקתיים.
לאחרונה התפרסמה עבודה של Hudson, בה הוא מראה, במחקר in vitro, שאכינצאה מעכב שחרור של ציטוקינים פרו-דלקתיים.
Hudson JB. Altamirano-Dimas M. Sharma M. Echinacea: from folklore to scientific validation. Biology 2009, 47: 1-34.