על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
מחלות עור זיהומיות - מחלות עור זיהומיות
>>גרסת הדפסה
מחלות עור זיהומיות
עודכן ב: 05/12/11
 
לעור יש הגנה מפני זיהומים. חומצות שומניות מקנות לעור pH חומצי, שאינו מתאים לחיידקים פתוגניים. אנזימים שונים, כגון, הליזוזומים מגינים על העור. השכבות הצפופות של האפידרמיס, התאים המתים והקרטין, והפלורה הנורמלית של העור, כולם ביחד מספקים הגנה לעור.
למרות כל ההגנה עלולים מיקרואורגניזמים לגרום לזיהומים, במיוחד במקרים של פציעה של העור, במקרים שמערכת החיסון נחלשת, ובמפגש עם מיקרואורגניזמים אלימים.
חיידקים עלולים לתקוף בנקודה מסוימת אחת, ולגרום לפצע קטן, או להתפשט על פני שטח רחב, לגרום לזיהום קל שנרפא במהרה, או למחלת עור חמורה, מכאיבה וקשה שעלולה לסכן חיים.
החיידקים השכיחים ביותר הפוגעים בעור הם סטרפטוקוקים המוליטיים מקבוצה A וספילוקוקים. חשופים במיוחד לזיהום אנשים הסובלים מזרימת דם לקויה לרגליים, כאלה הסובלים מגרוד, מכוויות, מסכרת. כל חתך בעור, כל פצע ודקירה חושפים את האדם לזיהום. חשוב למנוע זיהום של פצע על ידי שטיפה עם מים וסבון, קומפרס עם מירתח מצמח אנטיספטי, כגון, מרוה רפואית, אכילאה אלף העלים, ערער, שמו נדיף של לבנדר או של שמן עץ התה.
 
זיהומי עור חיידקיים
פוליקוליטס, פרונקל, קרבונקל
שלושת הנגעים האלה נגרמים על ידי סטפילוקוקים. ההבדל ביניהם הוא בחומרת הזיהום.
Foliculitis הוא הצטברות קטנה של מוגלה באזור זקיק השיער. החיידק חודר דרך הזקיק פנימה. ניתן לראות אודם מקומי על פני העור, מלווה בגרוד.
הטיפול: משחה אנטיבקטריאלית, כגון, משחה מפרופוליס, משחה ממור ומרוה, תימוס ומרוה, ברבריס ואכילאה. ניתן להוסיף למשחה שמנים נדיפים.
כדי להגביר את יעילות המשחה נכין אותה ממיצוי במים, בשמן ובאלכוהול.
לדוגמא: משחה ממור, אכילאה ומרוה ניתן להכין עם 5% של מרוה כמירתח, להוסיף שמן מור, טינקטורה של מור וטינקטורה של מרוה.
משחה ממור, אכילאה ומרווה
 ל-1 ליטר של משחה נוסיף: 200מ"ל של מירתח מרווה בריכוז 25% (נרתיח במשך 10 דקות 50ג' של מרווה רפואית בתוך 600מ"ל של מים מזוקקים. נשאיר את הצמח לחליטה במשך 30 דקות , נסנן, נרכז את המירתח על ידי נידוף של 400 מ"ל מהנפח).
נוסיף 100 מ"ל טינקטורה של מרווה בריכוז של 20% ו-100מ"ל טינקטורה של מור בריכוז של 20%. נוסיף שמן מור 250 מ"ל, שמן אכילאה 250 מ"ל, דונג דבורים 100 ג'.
קרם נגד גרוד
פאזה מימית 50% מירתח של 50 ג' סטלריה צמח שלם (עם השורש)
100 מ"ל טינקטורה של סטלריה
100 ג' דונג דבורים
30% שמן אכילאה או שמן היפריקום
פרונקל הוא אבצס מקומי גדול בתוך זקיק השערה, עם מעורבות משמעותית של הרקמות מסביב. אזורים גדולים מסביב לזקיקי השיער כואבים, נפוחים ובולטים. בדרך כלל יש לפצע כזה מרכז מוגלתי. מצב של פרונקלים היוצאים בזה אחר זה נקרא פרונקלוזיס.
קרבונקלים הם מצבורים של פצעים מוגלתיים, עלולים לגרום לצלקות. הזיהום חמור יותר מאשר במקרים של פרונקלים, והם עלולים להיות מלווים בחום ועייפות.
הטיפול בפרונקלים וקרבונקלים
הטיפול הוא חיצוני ופנימי. רטיות חמות ולחות, או גלדים של בצל אחרי חימום, שמניחים על הפצעים, מסייעים להבשיל את המוגלה ולנקז אותה. משחת איכטיול עושה פעולה דומה. היא מסייעת להבשלת המוגלה ולניקוז שלה.
בשימוש פנימי מומלץ להשתמש בצמחים מנקים ואנטי בקטריאליים.
דוגמא לפורמולה לטיפול בפרונקלום וקרבונקלים.
 
 
שם מדעי
השם בעברית
חלק הצמח בשימוש
Thymus vulgare
בת קורנית מצויה
נוף הצמח
Isatis tinctoria
איזטיס הצבעים
שורש
Tabebuia avelandae
לה פצ'ו
קליפת הגזע
Berberis vulgaris
ברברית מצויה
קליפת הגזע
Arctium lappa
לפה
שורש ועלים
Galium aparine
דבקה זיפנית
נוף הצמח
Taraxacum vulgare
שינן רפואי
שורש
Silybum marianum
גדילן מצוי
זרעים
 
המינון: טינקטורה 5-15 מ"ל ליום
חליטה, 2 כפיות לכוס שלוש פעמים ליום.
 
אימפטיגו זיהום שכיח אצל ילדיםהנגרם על ידי סטרפטוקוקים המוליטיים מקבוצה A.
הפצעים עלולים להופיע בכל מקום בגוף. לרוב הם מופיעים על הידיים, הרגליים והפנים. הזיהום מדבק מאד. הוא עלול להסתבך ולגרום לגלומרולוס נפריטיס.
הטיפול הקונבנציונלי הוא משחות אנטיביוטיות.
ניתן להכין משחה אנטי בקטריאלית מצמחים. לדוגמא,
 
Usnea barbata
אוסנאה
שמן מהחזזית
Baptisia tinctoria
ניל הצבעים
מירתח מהשורש
Juniper communis
ערער מצוי
מירתח וטינקטורה מהפירות
Salvia officinalis
מרווה רפואית
מירתח מנוף הצמח
להוסיף שמן נדיף של שמן עץ התה
 
שושנה, Erysipelas
זיהום הנגרם על ידי סטרפטוקוקים המוליטיים. מופיע על הזרוע, הרגל או הפנים. מתחיל עם חולשה, צמרמורת, חום, כאב ראש ובחילה. אחר כך מופיע רובד אדום-סגול על העור, חם וקשה. מופיע בצקת ונפיחות, ביחד עם כאבים עזים.
לאחר ההחלמה עלול להשאר שינוי בגוון העור, ובצקת שנעלמת באיטיות. לפעמים יש נטייה להישנות הזיהום באיזור שנפגע בעבר. הטיפול הקונבציונלי הוא אנטיביוטיקה במתן פומי, ולפעמים כשהזיהום חמור ניתנת אנטיביוטיקה דרך הוריד.
הטיפול
צמחים המנקים בלוטות לימפה, משככי כאב, מורידי חום, מרגיעים, אנטי דלקתיים
צמחים בשימוש פנימי:
 
Galium aparine
דבקה זיפנית
נוף הצמח
מנקה לימפה
Portulacca americana
פורטולקה
שורש
מנקה קשרי לימפה
Achillea millefolium
אכילאה אלף העלים
נוף הצמח
אנטיבקטריאלי, מקרר
Smilax sarsaparilla
קיסוסית
שורש
אנטי דלקתי
Echinacea spp.
מיני אכינצאה
שורש, עלים
אימונוסטימולנט
Usnea barbata
אוסנאה
החזזית כולה
אנטי בקטריאלי
 
טיפול חיצוני
לעטוף את האזור הנגוע עם עלי כרוב
קומפרסים עם צמחים מקררים, כגון, יערה, ברבריס, אצות דם, כגון, פוקוס או למינריה
קרם עם קלנדולה, קומפרי, אלויורה, אכינצאה, יערה, אולמוס (לא כולם ביחד).
 
מחלות עור ויראליות
הוירוסים העיקריים הפוגעים בעור הם מיני ההרפס, וירוסי הפפילומה הגורמים ליבלות, והוירוס הגורם לאבעבועות.
 
הרפס סימפלקס 1 HSV1
הוירוס פוגע בפנים, בפה ובעיניים. מסביב לפה עלולים להיווצר פצעים ההופכים לכיבים.
זיהום עם הרפס עלול להיות מכאיב מאד. הכאב מתפשט מהאוזניים לאורך כל הלסת.
הטיפול
הטיפול הוא פנימי וחיצוני. מליסה ושמן ציפורן יעילים במיוחד נגד הרפס. משתמשים בהם בטיפול פנימי וחיצוני.
ניתן להוסיף 3-5 טיפות של שמן נדיף של ציפורן למירתח של מליסה, ולעשות קומפרס על הפנים, או להכין קרם או משחה ממליסה ושמן נדיף של ציפורן.
קרם נוסף : אכינצאה מליסה ושמן היפריקום
שמן משכך כאב, הכולל, היפריקום, אכילאה, קמפור, רוזמרין, פיגם.
 
טיפול פנימי באמצעות צמחים אנטי ויראליים
 
Echinacea spp.
מיני אכינצאה
שורש, עלים
Uncaria tomentosa
אונקריה
קליפת הגזע
Tabebuia avelandae
לה פצ'ו
קליפת הגזע וקליפת השורש
Hypericum perforatum
Origanum vulgare
Galium aparine
שמן נדיף של ציפורן
פרע מחורר
אורגנו
דבקה זיפנית
3-6 טיפות
נוף הצמח בפריחה
נוף הצמח
נוף הצמח
 
מינון: טינקטורה 5-15 מ"ל ליום
חליטה, כפית לכוס 3-5 פעמים ביום
 
שלבקת חוגרת, Herpes zoster (shingles)
נגרם על ידי וירוס  zoster Varicella מקבוצת ההרפס. וירוס זה גורם לאבעבועות רוח, בדרך כלל בגיל הילדות. הוא נשאר בצורתו הרדומה בשורשי מערכת העצבים. הוא עלול להתעורר ולהכנס לפעולה אחרי שנים רבות. בדרך כלל קשורה ההפעלה שלו לירידה בפעילות של מערכת החיסון בגלל מחלה, טיפול רפואי, תאונה או מתח רב.
יומיים עד ארבעה ימים לפני הופעת הפריחה, החולה סובל מכאב עז, גרד וחולשה. הכאב עלול להמשך שבועות ואף חודשים. בהמשך מופיעה פריחה שלפוחיתית.
הטיפול כולל מנוחה, צמחים אנטי ויראליים ומשככי כאב.
טיפול
בנוסף לצמחים האנטי ויראליים המוצעים להרפס סימפלקס נוסיף צמחים מרגיעים ומשככי כאב.
 
Hypericum perforatum
פרע מחורר
נוף הצמח בפריחה
Dioscorea villosa
דיוסקוראה
שורש
Melissa officinalis
מליסה רפואית
נוף הצמח
Echinacea spp.
Scutellaria lateriflora
מיני אכינצאה
קערורית
שורש, עלים
נוף הצמח
Passiflora incarnata
שעונית נאכלת
עלים
Galium aparine
דבקה זיפנית
נוף הצמח
 
מינון: טינקטורה 10-20 מ"ל
חליטה 2 כפיות לכוס 3-5 פעמים ביום
 
טיפול חצוני: קרם אכינצאה ומליסה
קרם אולמוס ושמן היפריקום
שמן פיגם, קמפור, אכילאה, רוזמרין
קומפרסים עם שמן קיק
contagiosum               Molluscum 
 
Molluscum contagiosum(MA) היא מחלה מדבקת מאד, הנגרמת על ידי וירוסים הגורמים לאבעבועות (poxvirus). הוירוס תוקף את השכבה החיצונית של העור, וגורם לתפיחות, הדומות לגידולים קטנים, המתרוממות מעל לעור. הן יכולות להופיע בכל מקום בגוף. בדרך כלל הן מופיעות בצברים. הן שונות בגודלן ובמספרן אבל לא בצורתן. הן כולן עגולות, מורמות מעל העור, יש בהן מרכז והן מלאות בנוזל. צבען לבן, ורוד או צבע העור.
MA נפוץ יותר אצל ילדים, ומופיע אצל ילדי גן או בית ספר. הוירוס מדבק מאד, ועובר במגע ממקום אחד לשני בגוף, מיד ליד, מהידיים לפנים וכך הלאה. הוא מועבר במגע בין הילדים על ידי מגע ישיר או מגע במשחקים או בחפצים שהילד הנגוע נגע בהם. הוא עלול לעבור מילד אחד לשני במשפחה על ידי שימוש בכלי מיטה משותפים ומגבות.
אצל ילדים מופיע MA על הפנים, הידיים, על הבטן ועל הרגליים. אצל מבוגרים הוירוס מועבר גם על ידי מגע מיני, ואז מופיעים הגידולים על אברי המין.
MA אינו גורם לכאב, אבל לעיתים קרובות הוא גורם לגרוד, וזוהי אחת הדרכים הנפצות להעביר את הוירוס ממקום למקום ומאיש לאיש.
התופעה נפוצה יותר בארצות חמות.
כשהוירוס נעלם מהעור, הוא לא נשאר במצב לטנטי במקומות שונים בגוף, בדומה לוירוסים ממשפחת ההרפס. הוא יכל לחיות רק בעור, וכשהוא נעלם מהעור הוא נעלם לגמרי. הגוף אינו מייצר חיסון נגדו, ולכן הדבקה חוזרת באותו וירוס היא אפשרית.
 
טיפול ב-MA עם צמחי מרפא
עקרון הטיפול יהיה:
טיפול פנימי וחיצוני עם צמחים אנטי ויראליים
צמחים המחזקים את מערכת החיסון
צמחים אנטי מיקרוביאליים המסייעים להמסת גידולים קטנים על העור
 
צמחים אנטי ויראליים
Uncaria tomentosa               אונקריה              קליפת הגזע
 Tabebuia avelandae            לה פצ'ו              קליפת הגזע
Hypericum perforatum         פרע מחורר          נוף הצמח
Isaris tinctorium                  איזטיס הצבעים    שורש
Echinacea spp.                    מיני אכינצאה       ורש, עלים
Andrographis paniculata       אנדרוגרפיס       עלים, כל הצמח
Origanum vulgaris                 אורגנו                נוף הצמח
 
 
 
 
 
צמחים מחזקי מערכת החיסון
Echinacea spp.                       מיני אכינצאה      שורש, עלים
Astragalus membranaceus     אסטרגלוס          שורש
Eleutherococcus senticosus   אליטרוקוקוס       שורש
Ganoderma lucidum               ריישי                 פטריה
Grifola frondosa                      מייטקי               פטריה
Cordyceps sinensis                קורדיספס           פטריה
 
צמחים הממיסים גידולי עור
Sanguinaria Canadensis
Chelidonium majus
Salix alba
 
 
זיהומי עור פטרייתיים
פטריות התוקפות את העור (דרמטופיטים) חיות רק בשכבות העליונות של העור, בשכבה הקרנית. הן אינן חודרות לעומק. חלקן גורמות רק לגירוי קל, קשקשת או אודם קל. אחרות גורמות לגרוד חזק, נפיחות, בועות ןקשקשת חמורה.
הפטריות מעדיפות מקומות לחים. הן נפוצות בין אצבעות הרגליים.
גזזת
זיהום עור הנגרם על ידי מספר סוגי פטריות. הפטריות השכיחות ביותר הן טריכופיטון ואפידרמופיון. כשהזיהום מופיע בין אצבעות הרגליים הוא גורם לגרוד וקילוף של העור. מכנים אותו רגל האתלט. הגרוד עלול לגרום לסדקים בעור ולזיהום על ידי חיידקים.
בארץ התפרסמה גזזת הקרקפת. היא נגרמת על ידי הפטריות טריכופיטון ומיקרוספורום. המחלה מדבקת מאד. היא עלולה לגרום לפריחה אדומה על עור הקרקפת, לגרוד חזק, קילוף של העור ונשירת שיער. הנבגים של הפטריה מצויים על השערות שנשרו, ומי שנוגע במסרק, ובודאי מי שמסתרק אתו עלול להידבק. ההדבקה עלולה להגרם גם על ידי מגע בבעל חיים חולה בגזזת, כגון, כלב, חתול או סוס.
טיפול
הטיפול הפטריות הגורמות לגזזת הוא על ידי ייבוש עם אבקות מיבשות ונוגדות פטריות, ועל ידי משחות ותחליבים עם צמחים אנטי פטרייתיים.
אבקות מייבשות.
אבקת Lyco להוסיף לאבקה אורגנו, אכילאה ריחנית, תויה טחונים דק.
אבקת אורז טחון דק, מור,תויה, פורטולקה טחונים דק
אבקת שום, אבקת ליקו, תויה, אורגנו
משחות וקרמים אנטי פטרייתיים: שמן חלוט של אורגנו או של אזוב מצוי
שמן חלוט של אכילאה ריחנית, להוסיף שמן נדיף של אכילאה ריחנית ושל שמן עץ התה
משחת בלזם ממור ושמן קיק
בלזם פרו ושמן נדיף של ציפורן
קרם מאזוב מצוי, שמן קיק ושמן נדיף של לבנדר
קנדידיאזיס
פטריית הקנדידה, השמר הלבן, תוקפת את העור ואת הקרומים הריריים.
זיהום עם קנדידה בפה נראה ככתמים לבנים על הלשון ובצידי הפה.
בקפלי עור ובטבור היא גורמת לפריחה אדומה. היא גורמת להפרשה של מעט נוזל לבן בקפלי העור. הפריחה עלולה לגרום לעקצוץ או לצריבה.
זיהום של קנדידה בציפורן עלול לגרום לכאב ולנשירת הציפורן.
זיהום בוגינה גורם להפרשה לבנה, לצריבה ועקצוץ.
הטיפול בכל המקרים הוא שמירה על יובש במקום הזיהום, ומשחות או קרמים נגד פטריות.
במקרים של זיהום קשה וכרוני, חשוב להשתמש גם בצמחים בשימוש פנימי.
 
צמחים מוצעים לטיפול בקנדידה
 
Tanacetum vulgare
בן חרצית מצוי
נוף הצמח
Tabebuia avelandae
לה פצ'ו
קליפת הגזע, קליפת השורש
Origanum vulgaris
אורגנו
נוף הצמח
Thymus vulgaris
Pistachia lenticus
בת קורנית מצויה
אלת המסתיק
נוף הצמח
שרף
Isatis tinctoria
איזטיס הצבעים
שורש
Olea europea
זית אירופי
עלים
Berberis vulgaris
ברברית מצויה
קליפת הגזע
Arthemiaia annua
לענה חד שנתית
נוף הצמ
Gentiana lutea
גנציאנה לוטאה
שורש וקני שורש
 
מינון: חליטה 2 כפיות לכוס, 3-5 כוסות ליום
טינקטורה 10-15 מ"ל ליום
 
טינאה ורסיקולור
זיהום פטרייתי הגורם להופעת כתמים לבנים עד חומים על פני העור.
משחה מאכילאה ריחנית ואזוב יעילה מאד בטיפול בפטריות אלה.
חשוב לזכור שהפטריות מתרגלות מהר לתכשירים שמכינים נגדן. הן נעשות במהירות עמידות. ניתן להחליף את המשחה כל כמה ימים.
 
זיהומי עור טפיליים
 
רוב הטפילים של העור הם חרקים זעירים או תולעים המתחפרים בעור ושוכנים בתוכו. ישנם טפילים שהם תושבים קבועים בעור. הם מטילים ביצים ומתרבים בעור.
 
גרדת- Scabies
גרדת או סקביאס נגרמת על ידי אקרית זעירה, Acarus scabie, שלא ניתן לראות אותה ללא הגדלה.
הזיהום מתבטא בפצעונים קטנים אדמדמים ובגרוד חמור. הזיהום נעשה על ידי אקריות נקבות, והן עוברות בקלות מאדם אחד לשני. הן חופרות תעלות מתחת לפני העור ומטילות ביצים במחילות. הזחלים מתפתחים בתוך מספר ימים והם גורמים לגרוד חזק, כנראה בגלל תגובה אלרגית לאקריות. הגרוד מחמיר בעיקר בלילה.
המחילות שהאקריות חופרות נראות כבליטות גליות על פני העור. הגרוד עלול לגרום לדלקת. הוא עלול להיות חמור מאד בלילה עד שהוא מעיר את האדם הישן, המגרד כמעט בלי הכרה, ופוצע את עצמו.
חשוב לגזוז את הציפורניים, כי האקריות עלולות לחדור מתחת לציפורניים ולעבור לעוד מקומות בגוף.
הטיפול הוא בעיקר חיצוני.
משחה משמן Neem ועלי זית
משחה המכילה גפרית
לשפשף היטב עם שום
האקריות אינן אוהבות אלכוהול.
למרוח עם טינקטורה של מור, לבונה
לחבוש בלילה עם טינקטורה של עלי זית עם שמן נדיף של שמן עץ התה
לערבב שום מרוסק עם מים ולשים כקומפרס