על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
d-mannose in recurrent urinary track infectons in women - d-mannose in recurrent urinary track infectons in women
>>גרסת הדפסה
d-mannose in recurrent urinary track infectons in women

עודכן ב: 07/01/2015

מגדירים דלקת חוזרת בדרכי השתן כשהיא מופיעה פעמיים בתוך ששה חודשים, או שלוש פעמים בשנה (1). בהרבה מקרים שכיחות הדלקת גבוהה בהרבה. הרפואה מתמודדת עם דלקות חוזרות על ידי טיפול פרופילקטי עם אנטיביוטיקה (1). נותנים מינון נמוך של אנטיביוטיקה לתקופה ארוכה.

מעקב אחרי המטופלות הראה שטיפול אנטיביוטי למשך 6-12 חודשים וגם יותר, הוריד את מספר ההתפרצויות של הדלקת בדרכי השתן באופן משמעותי.

אין הסכמה כללית לגבי הזמן המדויק להתחלת הטיפול הפרופילקטי, על תקופת הטיפול ועל המינון המדויק (1). בדרך כלל נותנים רבע מהמינון היומי הטיפולי במצבי דלקת למשך ששה חודשים.

הבעייתיות של טיפול פרופילקטי ממושך היא הגברת עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה, והפגיעה בפלורה של מערכת העיכול.

בודקים השפעה של פירות של חמוציות, Vaccinium macrocarpon ופרוביוטיק כטיפול מונע ארוך-טווח.

 

עיכוב היצמדות של חיידקים אל מערכת השתן באמצעות D-Mannose

 

החיידקים המעורבים ביותר בזיהום של דרכי השתן הם Escherichia coli. אלה הם חיידקים לא אלימים, המהווים חלק מהפלורה הטבעית במערכת העיכול. כשהם יוצאים ממערכת העיכול ועוברים למערכות אחרות הם עלולים להיות אלימים. כשהם מגיעים למערכת הנשימה הם עלולים לגרום לדלקת ריאות אצל אנשים עם מערכת חיסון שאינה מתפקדת היטב.

כשהם מגיעים אל מערכת השתן הם נצמדים אל התאים ומתרבים בשלפוחית השתן (1). לחיידקי הקולי יש מנגנון מיוחד המאפשר את ההיצמדות שלהם. דופן התא של החיידק מכוסה בבליטות קטנות הנקראות pili. הקצוות של הפילי הם קומפלקס של לקטין שהוא גליקופרוטאין. הוא מכונה Type 1 Fimbriae והוא נקשר אל התאים. הלקטין קושר פוליסכרידים, והפימבריה נקשרים אל הסוכר D- מאנוז המצוי על הקולטנים של תאי האפיתל של רירית דרכי השתן.

ההיצמדות של חיידקי הקולי לתאי הפונדקאי מתווכת באמצעות ההתאמה שבין אתר הקשירה של החיידק Fim H   לבין מולקולות המאנוז המצויות על הממברנות של תאי האפיתל של רירית דרכי השתן.

 

כבר בשנות השבעים של המאה ה-20 נעשו עבודות שמטרתן לעכב את ההיצמדות של חיידקי הקולי לתאים של דרכי השתן באמצעות מאנוז (1,2,3).  ההנחה היתה שהמאנוז יתקשר אל הפימבריה של  החיידקים, יכסה אותם, ויפעל כמעכב תחרותי להיצמדות של החיידקים אל תאי האפיתל (3).

הנחה זאת אושרה במחקרים in vitro. D- מאנוז שהוסיפו אותו לחיידקים אמנם הפחית היצמדות של חיידקי קולי, Pseudomonas aeruginosa ו-

Streptococcus zooepidemicus (3).

לאחר שהחיידקים נצמדים אל הרקמה, מתחיל תהליך של התרבות ושל ייצור של ביופילם. החיידקים מתארגנים במושבות בצורה של גוף רב-תאי, המאפשר להם יציבות והגנה, ומקנה להם עמידות לאנטיביויקה. בתוך הביופלם יש מובלעות של חיידקים רדומים שאינם רגישים כלל לאנטיביוטיקה, והם מצליחים לשקם את הביופילם אם החיידקים נפגעו מאנטיביוטיקה. הביופילם הוא המקור העיקרי לזיהומים החוזרים.

זמן קצר לאחר שהחיידקים נקשרים לתאי האפיתל מערכת החיסון מתעוררת לפעולה ומתפתחת דלקת, שעלולה להיות מלווה בצריבה בזמן מתן שתן, בכאב, חום, בשתן עכור, בכאבי גב תחתון ולפעמים גם בדם בשתן. הדלקת עלולה להתפשט אל צינור השתן ואל הכליות.

הטיפול המקובל הוא אנטיביוטיקה הניתן למטופל. הטיפול האנטיביוטי בדרך כלל יעיל  והזיהום נעלם.  כשיש רגישות לזיהומים חוזרים בדרכי השתן, הופך הטיפול באנטיביוטיקה לבעייתי וגם לא תמיד  יעיל .

        

נבדקה האפשרות לטיפול עם D -מאנוז  כגד לעכב קישור של  חיידקים (3).

המחקר נערך על   308 נשים מעל גיל 18, שכולן סבלו  מזיהומים חוזרים בדרכי השתן.

הטיפול ההתחלתי היה עם אנטיביוטיקה. המטופלים קבלו 500 מ"ג של ciprofloxacin פעמיים ביום במשך שבוע. לאחר מכן חילקו את המטופלים לשלוש קבוצות.

הקבוצה הראשונה קבלה טיפול פרופלקטי של 2 ג' ליום של D-מאנוז למשך 6 חודשים. הקבוצה השנייה קבלה טיפול פרופילקטי של 50 מ"ג nitrofurantoin פעם אחת ביום למשך 6 חודשים. הקבוצה השלישית לא קבלה טיפול פרופילקטי  (3).

במשך תקופת המחקר 98 מטופלות, שהם 32% קבלו דלקת חוזרת בדרכי השתן. בין 98 המטופלות, 60% לא קבלו טיפול פרופילקטי, 15% קבלו טיפול עם D-מאנוז, 20% קבלו טיפול פרופילקטי עם nitrofurantoin  (3).

החוקרים הסיקו שללא טיפול פרופילקטי הסיכון לדלקת חוזרת בדרכי השתן הוא גבוה באופן משמעותי. בנוסף נוכחו החוקרים שבקבוצה שקיבלה מאנוז היו פחות תופעות לוואי מאשר אצל אלה שקבלו nitrofurantoin (3).

החוקרים מסיקים ש  D- מאנוז מתאים לטיפול פרופילקטי במקרים של דלקות חוזרות בדרכי השתן (3).

D- מאנוז מצוי בפירות, כגון, חמוציות, תפוחים, תפוזים ואפרסקים בריכוז נמוך. ספיגתו בדם איטית פי 8 מגלוקוז. הוא מסונן דרך הכליות ומשתחרר מהגוף עם השתן.

הראו ש- 90% מהמאנוז המגיע במתן אורלי מגיע למערכת השתן תוך 30-60 דקות. הוא הפחית את תסמיני הדלקת אצל יותר מ-70% מהנבדקות (4).   חיידקי הקולי נצמדים למאנוז ואינם יכולים להיצמד לתאי האפיתל   של שלפוחית השתן. החיידקים ביחד עם המאנוז נשטפים החוצה עם השתן.

 

D- מאנוז נמכר בשוק כתוסף מזון.

 

מקורות

 

  1. Ofek I. Beachey EH. Mannose binding and epithelial  cell adherence of Escherichia coli. Infect. Immune. 1978, Oct. 22: 247-254.
  2. Eisenstein BI. Ofek I. Beavhey EH. Interference with the mannose binding and epithelial cell adherence of Escherichia coli by sublethal concentrations of streptomycin. J. Clin. Invest. 1979 Jun. 63: 1219-1228.
  3. Altarac S. and Papes D. Use of D-mannose on prophylaxis of recurrent urinary tract infections (UTIs) in women. BJU International 2013, Published by John Wiley & Sons.

Pak J. Pu Y. Zhang ZT et al. Tamm- Horsfall protein binds to type 1 fimbriated and prevents E. coli from binding to Uroplakin 1a and 1b receptors. J. Biol. Chem. 2001 Mar, 276: 9924- 9930.