על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
כולסטרול - כולסטרול
>>גרסת הדפסה
כולסטרול

הכולסטרול הוא מרכיב חיוני בגוף האדם. הוא מצוי אצל בעלי חיים  רבים, ונדיר מאד בצמחים. מיקרו אורגניזמים שונים, כגון, וירוסים וחידקים מכילים כולסטרול.

אצל האדם הכולסטרול מהווה מרכיב בממברנות התאים, ובעטיפת תאי עצבים. הוא משמש כחומר מוצא לייצור הורמונים סטרואידיים, ולייצור של חומצות מרה.

גוף האדם השוקל כ-70 ק"ג מכיל כ-300 ג' כולסטרול. במוח מהווה הכולסטרול כ-10% ממשקלו היבש.

הכבד אחראי לייצור כ-70% מכמות הכולסטרול, ורק 30% מגיע מהמזון. הכבד מייצר כ-1.0 ג' כולסטרול ליום, כ-300 מ"ג מקורם במזון.

הכולסטרול הוא חומר שומני בעל מבנה סטרואידילי. נוסחתו היא C27 H46 0 .

כולסטריל-אסטר הוא כולסטרול הקשור לחומצות שומן ארוכות שרשרת, כגון, החומצה הלינולאית.

ליפידים, כגון, טריגליצרידים, כולסטרול וכולסטריל-אסטר, שאינם נמסים במים, נעים בתוך זרם הדם כחלקיקים עטופים בחלבוני טרנספורט המכונים אפופרוטאינים. מכנים את החלקיקים של השומנים העטופים בחלבון ליפופרוטאינים.

 

מסווגים את הליפופרוטאינים לארבעה סוגים לפי גודלם וצפיפותם:

Chylomicrons- כילומיקרוניםהם הגדולים בין חלקיקי הליפופרוטאינים. קוטרם 800-10.000 אנגסטרם, וצפיפותם קטנה מ – 1.006 ג' במ"ל.

הכילומיקרונים נוצרים במעי, ומכילים טריגליצרידים וכולסטרול שמקורם במזון. הם מספקים חומצות שומן לרקמות. הכולסטרול שנשאר לאחר ההיפרדות מהטריגליצרידים מגיע אל הכבד.

 

Very Low Density Lipoprotein  - VLDL.

חלקיקים גדולים יחסית, שקוטרם 300-800 אנגסטרם, וצפיפותם 1.006 ג' למ"ל.

הם מכילים בעיקר טריגליצרידים, וגם כולסטרול וכולסטריל-אסטר. הם נוצרים בכבד, ומובילים בעיקר טריגליצרידים אל הרקמות.

 

Low Density Lipoprotein LDL.

חלקיקים בקוטר של כ-200 אנגסטרם, וצפיפות של  1.006-1.063 ג' במ"ל. LDLהוא הספק העיקרי של כולסטרול לרקמות. הוא חודר לתאים על ידי קשירה לרצפטור המצוי על פני הממברנה. בתא הוא משתחרר מהכולסטרול. כאשר רמת הכולסטרול בתא מספקת, הוא מונע כניסת LDLלתוכו.

LDLשהתחמצן על   ידי  רדיקלים חופשיים אינו מוכר על  ידי  הרצפטורים. כשהוא מצוי בריכוז גבוה הוא נכנס לתאים בדרך בלתי מבוקרת. חדירת LDLמחומצן לדפנות העורקים גורמת לתאים להפוך לתאי קצף, והם הבסיס להתהוות טרשת עורקים וחסימה של כלי דם.

High Density Lipoprotein HDL.

אלה הם החלקיקים הקטנים ביותר. קוטרם 90-120 אנגסטרם וצפיפותם 1.063-1.21 ג' במ"ל.

HDLקולט עודף כולסטרול מהדם ומהרקמות ומעביר אותו לכבד. בכך הוא מסייע בוויסות רמת הכולסטרול בדם.

 

וויסות רמת הכולסטרול.

 

רמת הכולסטרול בדם נקבעת על ידי הייצור האנדוגני בכבד, ריכוזו במזון, קליטתו ברקמות והפרשתו מהגוף. הרמה הקבועה בתאים נשמרת על ידי בקרת הרצפטורים ל-LDLעל פני הממברנות.

הכולסטרול חוזר מהתאים אל הכבד על ידי  HDL, שם הוא הופך לחומצות מרה ומוזרם דרך צינור המרה אל התריסריון והמעי הדק. כמחצית מהכולסטרול  מופרש בצואה לאחר הפיכתו למלחי מרה. חלק נספג מחדש על ידי המעי.

 

רמה גבוהה של כולסטרול בדם יכולה להגרם על ידי  צריכת יתר במזון, ייצור אנדוגני מוגבר, מחסור ברצפטורים פנויים ל-LDL, או מחסור יחסי ב-HDL.

רמת כולסטרול בדם מתחת ל-200 מ"ג ל-100 מ"ל נחשבת לתקינה.

רמת הכולסטרול בדם מעל 240 מ"ג ל – 100 מ"ל נחשבת לגבוהה.

הסכנה שברמה גבוהה של כולסטרול בדם, ובעיקר של LDL, היא  בעידוד תהליך של טרשת עורקים.

הכולסטרול הוא פרקורסור למרכיבים חיוניים: חומצות מרה, הורמונים סטרואידיים זכריים, הורמונים סטרואידיים נקביים, פרוגסטרון, ויטמין D3והורמונים סטרואידיים של קליפת האדרנל.

כל תאי הגוף חייבים לקבל אספקה מתמדת של כולסטרול.

 

היבטים קליניים של כולסטרול.

 

הוכח הקשר בין רמה גבוהה של כולסטרול בדם ובין מחלות לב, בעיקר טרשת עורקים – atherosclerosis.

השומנים, ובעיקר הכולסטרול, שוקעים על דפנות כלי הדם, ונוצר plaque. עליו מצטברים קרישי דם וחומרים נוספים. ה- plaqueשגדל גורם להיצרות העורקים, להאטה בזרימת הדם ולחסימות בכלי הדם. החסימות עלולות לגרום להתקפי לב, אירוע מוחי, שבץ ומוות.

 

גורמי סיכון עיקריים להתפתחות של טרשת עורקים.

 

תזונה המכילה ריכוז גבוה של חומצות שומן רוויות,

תזונה ענייה בסיבים תזונתיים,

חוסר פעילות גופנית,

יתר לחץ דם,

עישון,

רמה גבוהה של כולסטרול בדם.

 

מניעת עליה ברמת כולסטרול באמצעות התזונה.

 

סיבים תזונתיים:מסיעים לוויסות רמת הכולסטרול בדם על ידי  עיכוב ספיגתו מהמעי, והגברה של הפרשתו.

מאכלים מומלצים:שבולת שועל כולל סובין, חיטה כולל סובין, תפוח עץ עם הקליפה, אצות ים, קליפות של פירות הדר, גרגרנית יוונית (חילבה), כרוב, גזר, זרעי פשתן, קטניות, בצל, שום, נבטים של אלפלפה, סויה ועוד ירקות ופירות.

 

 

 

 

מאכלים עשירים בספונינים.

 

הספונינים מסייעים להפחתת רמת כולסטרול על ידי מניעת ספיגת כולסטרול מהמעי הדק, קשירת חומצות מרה  ומניעת מחזורן בכבד, וכן על ידי קשרים עם הסטרולים המשפיעים על מטבוליזם של כולסטרול.

מאכלים מומלצים:נבטי אלפלפה , סלק, תרד, חומוס, סויה, שעועית, אפונה, חילבה, שבולת שועל, שומשום, עדשים, זרעי חמניות, אספרגוס.

מחקרים הראו ירידה משמעותית ברמת הכולסטרול (21-24%) על  ידי חומוס, סויה, יוקה, אלפלפה ושעועית, כשריכוז הספונינים הגיע ל-300-500 מ"ג ליום.

 

צמחים מומלצים להורדת רמת כולסטרול.

 

קנרס תרבותי  (עלים)  Cynara scolymus

לחך גדול (עלים) –             Plantago major

לחך איזמלני (עלים) –       Plantago lanceolata

לחך סגלגל  (זרעים) –        Plantago ovata

עוזרר (עלים ופירות) –      Crataegus oxyacantha

שינן רפואי (שורש) –         Taraxacum officinalis

קומבו (אצה) –                 Laminaria

שום –                               Allium sativum

סובין שבולת שועל –        Avena sativa

Guar gum –                    Cyamopsis tetragonolobus

 

 

 

             

Cynara scolymus

 

השם בעברית:קנרס תרבותי.

שם עממי:ארטישוק.

משפחה: מורכבים  .Compositae

תאור בוטני:  צמח רב שנתי, שמוצאו מאזור הים התיכון. בארץ גדל הקנרס הסורי –

 Cynara syriaca, שהוא צמח גבוה בעל קרקפות קוצניות קטנות. על ידי הכלאות חוזרות של הקנרס הסורי עם הקנרס התרבותי מתקבל צמח חסר קוצים.

הקרקרפות משמשות למאכל. בתקופת המשנה והתלמוד נהגו לגדל את הצמח בארץ. הוא מוזכר פעמים אחדות בספרות חז"ל כירק מאכל.

 

רפואה מסורתית: הצמח מוזכר במקורות יווניים ורומאיים עתיקים, ומומלץ כצמח טוב למאכל ומרפא מחלות כבד. מייחסים לו תכונות של דיורטי ושל ממריץ הפרשת מיצי מרה.

בתקופות מאוחרות יותר השתמשו בו כמגן על הכבד וכמוריד רמת כולסטרול בדם.

מרכיבים: חומצות פנוליות עד 2%, בעיקר חומצה קפאית והנגזרות שלה  - חומצה כלורוגנית וצינרין. לקטונים ססקויטרפנים מרים עד 4%, שהעיקרי ביניהם הוא cynaropicrin.

פלבנואידים עד 1%- apigenin, luteolin, cynaroside

scolymosideשהוא luteolin-7-beta-rutinoside

סוכרים, אינולין, אנזימים ושמן נדיף המורכב ברובו מ- beta-selineneו- caryophyllene.

 

חלקי צמח בשימוש:עלים.

 

פעילות:לצינרין יש פעילות choleretic, כלומר, הוא מגביר ייצור מיצי מרה. בנוסף, צינרין וסקולימוזיד  מגבירים  הפרשת וזרימת מיצי מרה.

מחקרים הוכיחו שהצמח ממריץ את הכבד ומגן עליו.

כמו כן הראו שעלי הארטישוק גורמים להורדת רמת כולסטרול ושומנים אצל בני אדם ואצל חיות מעבדה.

הצמח נחשב למונע טרשת עורקים.

צינרין מעכב ייצור של כולסטרול בכבד, וממריץ את הפרשתו עם מלחי המרה.

Cyanaropicrinהוא חומר מר. מקדם המרירות שלו 11.500.

 

התוויות: לטיפול בהפרעות בכבד, להפרעות בעיכול, כאב בטן, גזים, בחילה והתנפחות.

לטיפול בהיפרליפידמיה ורמה גבוהה של כולסטרול.

 

התוויות נגד:אלרגיות למשפחת המורכבים. חסימת צנור המרה, במקרים של אבנים במרה השימוש צריך להיות זהיר מאד.

 

תופעות לואי: בלתי ידועות.

 

שימוש בתקופת ההריון וההנקה:אין מניעה.

 

אינטראקציות עם תרופות אחרות:בלתי ידועות.

 

הכנה ומינון: חליטה 2 ג' שלוש פעמים ביום,

מיצוי יבש 12:1, 0.5 ג' פעם אחת ביום,

טינקטורה 1:5, 6 מ"ל שלוש פעמים ביום.

 

 

ספרות.

 

Budavari S. (ed). The Merck Index: An Encyclopedia of Chemicals, Drugs, and Biologicals, 12th ed. Whitehouse Station, N.J. Merck & Co, Inc, 467-468, 1996.

 

Kirchhoff  R. et al. Increase in cholersis by means of artichoke extract. Phytomedicine, 1: 107-115, 1994.

 

Kraft  K. Artichoke leaf extract- recent findings reflecting effects on lipid metabolism, liver, and gastrointestinal  tracts. Phytomedicine 4: 369-378, 1997.

 

Lietti A. Choleretic and cholesterol lowering properties of two artichoke extracts. Fitoterapia, 48: 153-158, 1977.

 

Adzet T. Camarasa J. Laguna JC. Hepatoprotective activity of polyphenolic compounds from   Cynara scolymus  against CCL4  toxicity in isolated rat hepatocytes. J. Nat. Prod. 50: 612-617,  1987.

 

Bluementhal M. (ed). Herbal Medicine. Expanded Commission E Monographs. American Botanical Council, Austin Texas, 2000.