על מינה פארן מאמרים צור קשר
צמחי מרפא
חומרי המרפא (מטבוליטים משניים) בצמחים
מחלות ודרכי הטיפול בהן
נושאים כללים
Osteoarthritis - אוסטאוארתריטיס - Osteoarthritis - אוסטאוארתריטיס
>>גרסת הדפסה
Osteoarthritis - אוסטאוארתריטיס

אוסטאוארתריטיס היא מחלה ניוונית, המתפתחת כתוצאה של בלאי במפרקים. זוהי ההפרעה השכיחה ביותר מבין מחלות המפרקים. מעריכים שלמעלה מ-80% מבני 70 ומעלה סובלים ממנה.

המחלה מתפתחת בעיקר במפרקים הנושאים משא כבד, בעיקר, מפרק הירך, הברך ועמוד השדרה. המחלה איננה דלקתית. נפיחות עלולה להופיע, אבל היא אינה מלווה באודם וחום.

הסימנים הראשונים הם קשיחות של המפרקים בבוקר, וכאב המופיע מדי פעם. בדרך כלל הסימפטומים מופיעים במפרק אחד או שנים, אבל לא באופן סימטרי.

בהמשך הכאב מתגבר, והמפרק הולך ומתנוון. הסחוס נשחק והעצם נפגעת ומאבדת את צורתה המקורית.

הכאב מורגש במפרק הפגוע, או שהוא מוקרן לאזור אחר. לדוגמא, הכאבים הקשורים לאוסטאוארתריטיס במפרק הירך מתבטאים בעוצמה רבה בברכיים. הפגיעה בעמוד השדרה עלולה לגרום לכאבים בצוואר או בגב התחתון.

 

המלצות לטיפול באוסטאוארתריטיס.

ניתן לעצור את המחלה, ובמקרים רבים גם לשקם את הרקמות הפגועות. מטרת הטיפול היא להפחית הרס של קולגן, להגביר ייצור של קולגן ושל מרכיבי הסחוסים. הטיפול הוא בתזונה, צמחים, תוספי מזון, טיפולים חיצוניים ופעילות גופנית עדינה.

המלצות לתזונה:יש להימנע ממאכלים כבושים במלח או בחומץ, מירקות ופירות חמוצים, כגון, עגבניות, תפוזים, תות שדה וכדומה, מפחמימות מזוקקות, צבעי מאכל, מזון מעובד, תוספים מלאכותיים, חומרי שימור, ומכל מזון שאינו מתאים למטופל באופן אישי.

מומלץ לאכול מזון פשוט, עשיר בסיבים תזונתיים ובמרכיבים נוגדי חמצון. אנתוצאינינים ופרוציאנינים חשובים במיוחד כנוגדי חמצון וכמעכבים של קולגנאז הגורם להרס של קולגן.

חומצות שומניות רב בלתי רוויות אומגה 3 ואומגה 6 חשובות כדי להפחית מצבי דלקת. ניתן לקבל אותם משמני מאכל מכבישה קרה, מדגי ים, או משמן נר הלילה, שמן בורגו, שמן פשתן.

חשוב שהמטופל יהיה מודע להשפעה הפיזיולוגית של המזון שהוא אוכל, ויכיר מי הם המזונות שאינם מתאימים לו וגורמים להחמרה במצבו.

 

צמחים מומלצים לטיפול באוסטאוארטריטיס.

נבחר בצמחים בעלי השפעות פיזיולוגיות שונות, שיעצרו את התקדמות המחלה ויסייעו בשיקום הרקמה.

צמחים נוגדי דלקת פועלים באופן סימפטומטי ומסייעים לעצירת התהליך הניווני. צמחים המכילים סליצילאטים חשובים במיוחד, כגון, ערבה לבנה ושחורה, ספיראה, מיני Populus, Betula alba.

 

צמחים מנקזים.

שחרור מפסולת חשוב בכל מחלה כרונית וניוונית. הם מסייעים בשמירה על הקיים ובהאטת תהליכי ניוון. מומלצים במיוחד שבטבט- Equisetum,

סרפד- Urtica spp., קיסוסית- Smilax sarsaparilla

.

מחליפי הורמונים.

העלייה בשכיחות של אוסטאוארתריטיס אצל נשים אחרי גיל הפוריות, מצביעה על קשר הורמונלי. מחקרים הראו ש-tamoxifenהפועל כאנטי אסטרוגן מביא לשיפור במצב החולה.

פיטואסטרוגנים, הנקשרים לרצפטורים של אסטרוגן, פועלים כאנטי אסטרוגן ומעכבים ניוון של עצמות.

 

צמחים המכילים פיטואסטרוגנים: אספסת תרבותית- Medicago sativa,

שוש קירח-Glycyrrhiza   glabra, תלתן אדום-  Trifolium pretenseועוד.

הסויה הוא אחד הצמחים העשירים בפיטואסטרוגנים, ומומלץ להשתמש בו כמרכיב תזונתי.

 

נוגדי עוויתות.

צמחים המסייעים להרפיית השרירים פועלים כמשככי כאב. מומלצים במיוחד:

 Cimicifuga racemosa  ו- Viburnum opulus. צמח ספסמוליטי יעיל נוסף הוא

Lobelia   inflata. הוא אינו מומלץ לטיפול פנימי ממושך, אבל ניתן להשתמש בו כחלק מפורמולה בשימוש פנימי, וכן בשימוש חיצוני.

 

משככי כאב.

מומלץ להיעזר, בשימוש חיצוני, במשככי כאב הפועלים לפי מנגנונים שונים. משתמשים במיצוי בשמן שמכינים מהצמחים. תערובת של כמה שמנים נותנת שמן יעיל במיוחד כמשכך כאב.

מומלצים במיוחד: ארניקה, אכילאה אלף העלים, אכילאה ריחנית, פיגם מצוי או ריחני, רוזמרין, היפריקום, Capsicum, קמפור.

משחה מארניקה מצויה בשוק, והיא יעילה לשיכוך כאב.

Harpagophytumו- Feverfewהם צמחים אנטי דלקתיים משככי כאב. השימוש בהם הוא פנימי.

 

מגבירי זרימת דם.

זרימת דם לקויה עלולה לפגוע ברקמה ולזרז תהליך של ניוון. צמחים המגבירים זרימת דם יסייעו לריפוי ולשיקום.  צמחים מומלצים: Xanthoxylum spp.

קינמון, זנגוויל, או רוזמרין בשימוש חיצוני.

צמחים המסייעים לבניית עצם: גוטו קולה הוא צמח המסייע לבניית רקמות, מומיו אינו צמח, אבל יעילותו בבניית עצם הוכחה. Symphytum officinalisהוא צמח המסייע לבניית העצם, משתמשים בו במקרים של שבר. הוא אינו מומלץ לשימוש ממושך כצמח יחיד, אבל ניתן להוסיף אותו כחלק מפורמולה.

Equisetum arvenseהוא צמח עשיר במינרלים, ומסייע לבניית עצם.

 

תוספי מזון.

גלוקוזאמין סולפט נכנס לשוק בשנים האחרונות. הוא מומלץ כמסייע לבנייה ושיקום של סחוסים. מחקרים הוכיחו את יעילותו אצל קרוב ל-80% מהמשתמשים.

פעילות גופנית.

הפעילות המומלצת ביותר היא הליכה יומית.

 

פורמולות מומלצות לטיפול בארתריטיס.

Harpagophtum procumbens   20%קנה שורש

Tanacetum parthenium   20%     נוף הצמח

Hypericum perforatum   20%     ענפים פורחים

Spiraea ulmaria   20%                 נוף הצמח

Salix alba   20%                            קליפת הגזע

פעילות: נוגד דלקת, משכך כאב.

מינון: 30-40 טיפות שלוש פעמים ביום.

 

Smilax sarsaparilla   15%     שורש

Curcuma longa   20%            שורש, קנה שורש

Thuja occidentalis   20%       נצרים צעירים

Melilotus officinalis   15%     נוף הצמח

Equisetum arvense   15%      נוף הצמח

Rhemannia glutinosa   15%  שורש

מינון: 30-40 טיפות, 3-5 פעמים ביום.

פעילות: נוגד דלקת, משכך כאב, מחזק כליות, בונה עצם.

 

Lycium chinensis   15%          פירות

Alisma orientalis   10%           קנה שורש

Ligusticum walichii   15%      שורש

Rehmannia glutinosa   20%    שורש

Zingiber officinalis   15%      קנה שורש

Curcuma longa   15%             קנה שורש

Boswelia serrata   10%            שרף

 

מינון:30-40 טיפות 3-5 פעמים ביום.

 

פעילות:פירות ה- Lyciumמחזקים את הכבד והכליות. הם מומלצים למקרים של כאבי גב ורגליים ולהפרעות הקשורות בחוסר בכליות ובכבד.

קנה השורש של ה- Alismaהוא קר ומשתן. משתמשים בו במקרים של חוסר yinבכליות, כדי למנוע מה-yangלפגוע ב-yin.

 

Ligusticum walichiiהוא צמח המגביר זרימה של דם. הוא מחזק את הדם ומסייע לזרימה תקינה.

 

Rhemanniaמחזק את הכליות, שלפי הרפואה הסינית המסורתית חוזק העצמות תלוי בהן.

הזנגוויל הוא צמח מחמם, פותח חסימות, מניע ומאזן של המחמם האמצעי. הכורכום והלבונה הם צמחים נוגדי דלקת פעילים.

 

 Gout   - צינית או שיגדון

 צינית היא מחלה דלקתית הנגרמת על ידי גבישים של חומצת שתן השוקעים ברווחים שבין המפרקים.

חומצת שתן, uric acidהיא אחד מחומרי הפסולת הנוצרים בגוף בתהליכים של חילוף החומרים.

חומצת השתן היא תוצר של פירוק הפורינים. היא מופרשת בעיקר בשתן דרך הכליות, וחלק קטן מופרש דרך המעי. ריכוז של חומצת שתן בדם קשור באופן ישיר לאיזון העדין שבין הייצור וההפרשה שלה.

כשריכוז החומצה עולה על יכולת ההפרשה של הכליות היא מצטברת ויוצרת גבישים בצורת מחטים. כשהם שוקעים במפרקים הם גורמים לדלקת ברקמה המקיפה את המפרק. הדלקת מגרה את קצות העצבים וגורמת לכאבים עזים.

אם הגבישים מצטברים בכליות עצמן הם עלולים לגרום לאי ספיקת כליות.