הקדמה
העבודות הראשונות על Schisandra chinensis כצמח ממריץ ומחזק נכתבו ברוסיה (1,2). העניין בצמח התעורר בעקבות מחקרים אתנופרמקולוגיים שנערכו באזורים מרוחקים במזרח רוסיה. גילו שציידים בני שבטים שחיו באזורים אלה נהגו להשתמש בפירות ובזרעים של השיזנדרה כדי להפחית רעב, צמא ועייפות, וכדי לשפר ראיית לילה (3).
בשנים 1950-60 התגבר החיפוש אחרי צמחים שיסייעו להגביר את כושר ההישרדות בסביבה עויינת, Lazarev הציע את המונח אדפטוגן לצמחים שמגבירים עמידות בלתי ספציפית במצבים של סטרס (4).
בסוף שנות ה-60 הגדיר Brekhman את האדפטוגנים כמרכיבים המגבירים עמידות לגורמי סטרס פיסיקליים, כימיים, ביולוגיים. הם מחזירים את האדם לאיזון ללא תלות בגורם הפתולוגי שהשפיע עליו (5).
המחקר על האדפטוגנים התפתח ברוסיה, מתוך מטרה למצוא מרכיבים ותרופות המסייעים לאדם לשרוד במצב של סטרס ממושך, תוך שמירה על הכושר הפיזי והקוגנטיבי, הריכוז וכושר העבודה (1). עד 1982 פורסמו 1009 עבודות מחקר על צמחים אדפטוגנים. מחקרים רבים עסקו במיצויים שונים של אליטרוקוקוס (1).
המחקר על צמחים אדפטוגנים בימינו עוסק ב-4 תחומים עיקריים:
1. בידוד ולימוד של מרכיבים פעילים בצמחים האדפטוגנים
2. לימוד מנגנון הפעולה של הגנה בפני סטרס ברמה תאית ומולקולרית
3. ניסויים קליניים וניסויים עם חיות שמטרתם להוכיח את יעילות ובטיחות הצמחים
4. פיתוח של תכשירים צמחיים בעלי פעילות מוכחת.
השפעות פיזיולוגיות של אדפטוגנים לפי מחקרים במבחנה ועל חיות (1)
- מעודדים וממריצים את מערכת העצבים המרכזית
- מגבירים את הכושר הקוגנטיבי
- בעלי השפעה מאזנת ומגינה על מערכת העצבים, הלב, הכבד ומערכת העיכול
- נוגדי חמצון, מגינים בפני קרינה
- מונעים עלייה ברמת סוכר בדם
- נוגדי דלקת ואלרגיה
- נוגדי דכאון וחרדה
פעילות פיזיולוגית שהוכחה על ידי מחקרים קליניים (1)
- פועלים על המערכת הנוירו-אנדוקרינית
- מפחיתים עייפות פיזית, מאפשרים להמשיך להיות פעיל במצב של עייפות
- מפחיתים עייפות מנטלית, מסייעים לשמור על ריכוז ושיקול דעת
- מפחיתים עייפות כרונית הנגרמת כתוצאה מסטרס
- מפחיתים מצבי דכאון
- מאזנים פעילות של מערכת החיסון
מרכיבים פעילים:
באופן כללי המרכיבים של צמחים אדפטוגנים הם או תרכובות של פנולים מורכבים או של ספונינים טריטרפניים או ספונינים סטרואידיים (1).
המרכיבים הפנוליים כוללים פניל-פרופנואידים ונגזרות של פניל-אתן בדומה ל-salidrosin או rosavin המצויים ברודיולה וכן lignans כמו eleutherosid E ו- schisandrin B (6).
הם דומים במבנה שלהם לקטכולאמינים, מוליכים עצביים הקשורים להפעלה של מערכת הסטרס בשלבים הראשונים של תגובה למצבי סטרס (1).
הספונינים הטריטרפנואידים, כגון cucurbitacin R מהצמח Bryonia alba, ג'ינסנואידים מהג'ינסנג האסיאתי והג'ינסנג האמריקאי, eleutheroside A מאליטרוקוקוס, דומים במבנה שלהם לקורטיקוסטרואידים שפועלים כהורמונים של סטרס, המעורבים בהגנה על הפסקת הפעולה של מערכת הסטרס (7).
מנגנון מלקולרי של פעילות האדפטוגנים
פעילות על הציר היפותלאמוס- היפופיזה- אדרנל, כולל פעילות על קולטנים לקורטיזול ולגלוקו-קורטיקואידים (8)
מגבירים שחרור של בטא- אנדורפינים (9).
מחישים ייצור של ATP ומונעים אחסון שלו ובכך גורמים להגברה של שחרור אנרגיה, ולהשפעה של האדפטוגנים כמפחיתי עייפות וכמגבירים של הכושר הפיזי (10).
מחקר שפורסם בשנת 2008 מראה שאליטרוקוקוס, רודיולה ושיזנדרה מגינים על תאי עצב במוח מפני הרס. יתכן שהם משפיעים על מנגנונים הגורמים לניוון של תאי עצב כמו במקרים של מחלת פרקינסון (11).
מחקרים קליניים
נעשו מחקרים קליניים רבים שהראו שהתכונות הפיזיולוגיות העיקריות של האדפטוגנים, הירידה בסטרס ועידוד של מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית, משותפות לכל הצמחים שנבדקו. נערכו מחקרים קליניים רבים עם משתתפים בריאים וחולים. הצמחים ניתנו בצורות שונות , כחליטות, טינקטורות, קפסולות, מיצויים מרוכזים וגם מרכיבים מנוקים מבודדים.
רוב המחקרים לא נעשו לפי הכללים הנדרשים במחקר מסודר.
נבדקו אלפי אנשים בריאים בתנאים נורמליים ובמצבי עקה, כגון, רעש חזק, טמפרטורה גבוהה או נמוכה מאד, נשיאת משא כבד, עבודה פיזית קשה, מטפסי הרים, עובדים בבתי חרושת בשיטת הסרט הנע ועוד (1).
רוב המחקרים מדווחים על שיפור במצב הנבדקים כשלקחו מיצויים של אדפטוגנים שונים.
החולים שנבדקו היו חולי סרטן, סכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, ברונכיט כרוני, הפרעות בשינה ועוד. שיפור מסוים התקבל גם אצל החולים. לא היו תופעות לוואי שליליות ולא התפתחה סבילות במשך הזמן.
התוצאות המשכנעות ביותר התקבלו בניסויים שבדקו השפעה של הצמחים על תאי העצב.
הוכחה פעילות של הצמחים האדפטוגנים כמגינים של תאי עצב, כמגבירים את הכושר הקוגנטיבי, את כושר הריכוז והחשיבה, וכן כנוגדי עייפות וכמגבירים את כושר העבודה.
Rhodiola rosea
סיכום מימצאים של מחקרים קליניים:
- פעילות כללית נמרצת יותר
- התייעלות אינטלאקטואלית ופיזית
- מועיל לאנשים בריאים במצב של עייפות
- מסייע לשיקום של אנשים אחרי מצב של תשישות
- מסייע להחלמה אחרי מחלה זיהומית
- מומלץ שימוש פרופילקטי ברודיולה כשבוע לפני שעומדים לעבור מצב של מאמץ פיזי או מנטלי רב. להמשיך להשתמש בצמח לאורך כל התקופה המאומצת.
- מומלץ כסיוע לשיקום והרגעה אחרי תקופה ארוכה מאמץ פיזי ומנטלי
- מומלץ במקרים של אין אונות אצל גברים
- במקרים של טיפולים פסיכיאטריים מומלץ השימוש ברודיולה כדי להפחית תופעות לוואי שליליות של התרופות.
- תופעות הלוואי של הטיפול ברודיולה היו נדירות. במקרים מועטים היו כאבי ראש, נדודי שינה, התרגשות יתר וחוסר שקט (1).
Schisandra chinensis
סיכום מימצאים של מחקרים קליניים
- ניתן להשתמש בשיסנדרה בטיפול פסיכיאטרי, כסיוע נגד מצב של תשישות דכאונית, באופן בלתי תלוי מהמחלה.
- מיצויים משיזנדרה מפחיתים עייפות, מסייעים לשיפור מצב הרוח והתיאבון, מומלצים לאדם בריא במצבים של עייפות.
- ניתן להשתמש בשיזנדרה במצב של פסיכוזה מבלי לחשוש לתופעות לוואי קשות
- הוכחה השפעה מרפאה של שיזנדרה במקרים של תשישות ודכאון
- צירוף של שיסנדרה עם תרופות מרגיעות במקרים של דכאון מסייע להפחתת תופעות הלוואי של התרופות, ומאפשר להן לפעול באופן אופטימלי (1).
סיכום כללי של המחקרים הקליניים והמחקרים in vitro
המחקרים שנעשו בשנים האחרונות על צמחים אדפטוגנים נותנים בסיס רציונלי להשפעות שלהם ברמה המולקולרית.
ההשפעה של האדפטוגנים על מצבים של סטרס קשורה לוויסות של ההומיאוסטזיס באמצעות כמה מנגנונים הקשורים לציר של ההיפולאמוס- היפופיזה – אדרנל, וכן על ידי וויסות של מתווכים הקשורים לתגובה לסטרס, כגון קורטיזול, nitric oxide ואחרים.
ניתן להתייחס אל האדפטוגנים כמפחיתי עייפות, מגבירי ריכוז, התמדה, כוח סבל במקרים של עייפות, חולשה וירידה בכושר הגופני והשכלי
מפחיתים סטרס הקשור למערכת הנוירו-אנדוקרינית.
הצמחים האדפטוגנים יכולים להועיל במקרים של מחלות הקשורות להזדקנות, כגון, מחלות ניווניות של מערכת העצבים ומחלות של הלב וכלי הדם. שימוש באדפטוגנים במהלך השנים מסייע לשמור את הבריאות הפיזית והנפשית ומונע ירידה באיכות החים.
מקורות
1. Panossian A. and Wikman G. Effects of Adaptoges on the Central Nervous System and the Molecular Mechanisms Associated witj Their Stress- Protective Activity. Pharmaceuticals 2010, 3: 188-224.
2. Zhestyanikov VD. Some data on the effect of the Dar East Schizandra on the CNS, Scientific Papers of 3rd Year Students of the naval Medical School, 1945, 19: 30-33.
3. Fil'kin AM. About Schizandra chinensis (historicalliterary information). Aptechn. Delo 1952, 2;46-48.
4. Lazarev NV. General and specific in action of pharmacological agents. Farmacol. Toxicol. 1958, 21:81-86.
5. Brekhman II. Dardymov IV. New substances of plant origin which increase nonspecific resistance. Ann. Rev. Pharmacol. 1968, 8: 419-430.
6. Chen N. Chiu PY. Ko KM. Schizandrin B enhances cerebral mitochondrial antioxidant status and structural integrity, and protects against cerebral ischemia/reperfusion injury in rats. Biol. Pharm. Bull. 2008, 31, 1387: 1391.
7. Chrousos GP. Gold PW. The concept of stress system disorders; Overview of behavioral and physical homeostasis. JAMA 1992, 267: 1244-1252.
8. Oanossian A. Hambarsumyan M. Hovanissian et al. The Adaptogen Rhodiola and Schizandra Modify the Response to Immbilization Stress in Rabbits by Suppressing the Increase of Phosphorylated Stress-activated Protein Kinase, Nitric Oxide and Cortisol. Drug Targets Insifhts 2007, 1: 39-54.
9. Maslov LN. Lishmanov IuB. Naumova TV. Et al. Do endogenous ligands of eripheral mu-and deltaopiate receptors mediate anti-arrhythmic and cardioprotective effects of Rhodiola rosea extracr? Bull. Ekso, Biol. Med 1997, 124: 1511-153.
10. Abidov M. Crendal F. Grachev S. et al. Effect of extract s from Rhodiola rosea and Rhodiola crenulata (Crassulaceae) roors on ATP content in mitochondria of skeletal muscles. Bull. Exp, Biol. Med, 2003, 136:585-587.
Bocharov EV. Kucherianu VG. Bochrova OA et al. Neuroprotective features of phytoadaptogens. Vestin Ross. Akad. Med. Nauk 2008, 4:47-50.
