שם הצמח: מנגו
משפחה: אילתיים, Anacardiaceae
חלקי צמח בשימוש: פרי
המנגו הוא עץ טרופי גדול, בגובה של 10- 35 מ'. הפירות אכילים, גדולים, ביצתיים, וצבעם אדום עד כתום כשהם בשלים (1). העלים הבוגרים הם בצבע ירוק כהה. הפרחים קטנים וצבעם ורוד-לבן. הפרי גדול, והוא מכיל זרע אחד גדול, מוקף בציפה צהובה, מתוקה, וקליפה דקה (1).
העץ מתחיל לתת פירות כשהוא בן 4-6 שנים לאחר שנשתל, והוא ממשיך לייצר פירות במשך למעלה מ-40 שנה (1).
החלק הנפוץ ביותר הוא הפרי, אבל יש שימושים מסורתיים בשורש, בקליפת הפרי, בעלים, בפרחים ובזרעים.
מוצאו של עץ המנגו מהודו ובורמה. גידלו אותו מאז 2000 לפני הספירה (2). הוא הגיע לאפריקה לפני כ-1000 שנה, ולאמריקה הטרופית הגיע במאה ה-19 (1,2). בארץ מגדלים מנגו בהצלחה רבה. הוא מצליח מאד ברמת הגולן ובעוד מקומות בארץ.
הודו היא היצרנית הגדולה ביותר של המנגו. היא מייצרת 65% מכול היבול העולמי של מנגו (1).
מרכיבים
פרי המנגו עשיר בוויטמינים A,B,C. הוא מכיל סיבים מסיסים ובלתי מסיסים (3).
הסיבים המסיסים מסייעים למניעת מחלות של הלב וכלי הדם, וגורמים לשיפור הבריאות של מערכת העיכול (1).
בפרי מצויים המרכיבים: mangiferin, mangifronic acid, hydroxymangiferin, flavonoids, phenolic acid, carotenes (1).
בין הקרוטנואידים מצוי בטא – קרוטן שהוא פרקורסור של ויטמין A, לוטאין ו- zeaxanthin. השניים האחרונים חשובים לבריאות העין ולמניעת ניוון של המקולה.
פולי פנולים: חומצה גאלית, גאלוטאנינים, קורצטין, איזוקורצטין, חומצה אלגית
הפרי עשיר בקרוטנואידים שהם נוגדי חמצון, נותנים הגנה מפני מחלות לב וכלי דם, ומחזקים את מערכת החיסון (4).
חלקים שונים של העץ מכילים מרכיבים שונים. קליפת הגזע מכילה catechins,
חומצות אמיניות, פנולים וטריטרפנואידים.
עץ המנגו, כמו עצים אחרים השייכים למשפחת ה-Ancardiaceae, מכיל
Xanthone mangifrin, שמקנה לעץ תכונות נוגדות סרטן, נוגדות סכרת ואנטי מיקרוביאליות.
פעילות: לקליפת הגזע יש פעילות נוגדת חמצון, מחזקת את מערכת החיסון, נוגדת דלקת, אנטי בקטריאלית, אנטי ויראלית ואנטי פטרייתית (4).
הפוליפנולים נותנים למנגו פעילות של אנטי אוקסידנטים פעילים.
החומצה הגאלית נוגדת דלקת, החומצה האלגית אנטי מוטגנית ואנטי ויראלית.
Magniferin מצוי בעלים, בקליפת הגזע ובשורשים.
נערך עכשיו מחקר על שימוש בקליפת הגזע וקליפת הפרי כתוסף מזון (1).
Magnefrin הוא אנזים הנוכח בפרי, והוא עוזר לעיכול. אנזימים נוספים המצויים במנגו הם catechol oxidase ו-lactase.
שימוש היסטורי ומסחרי:
משתמשים במנגו ברפואת האיורודה יותר מ-4000 שנה (1). הוא נחשב לאפרודיזיאק, ועד היום רואים אותו כקדוש.
כמה חלקים של הצמח משמשים לצחצוח שיניים בצורת אבקה או משחה. כמשלשלים, דיורטיים, כמגבירי הזעה, משפרים של העיכול, מרחיקים תולעים וטפילים שונים ממערכת העיכול (1). מיץ מהפרי נחשב למחזק.
ברפואת האיורודה משתמשים בכמה החלקים של העץ כאנטיספטיים ואסטרינג'נט,
בזרעים השתמשו כאסטרינג'נט וכן לטיפול באסתמה.
העשן שמתקבל מבעירה של העלים נחשב למועיל במקרים של שיהוקים ודלקת גרון (1).
בקליפת הגזע השתמשו לטיפול בדיפתריה ורוימטיזם.
בימינו משתמשים ברפואת האיורודה במנגו לטיפול בהפרעות שונות.
לטיפול בשלשול משתמשים בעלים של עץ המנגו טחונים דק בתוך מים של אורז .
לטיפול בדימום מהאף משתמשים במיץ מהזרעים שמטפטפים לנחיריים.
מיץ ממנגו בשל מעורב עם דבש משמש לטיפול בטחול מוגדל.
בארצות טרופיות משתמשים במנגו לרכך בשר, כי הוא מכיל אנזימים פרוטאוליטיים, המפרידים חלבונים.
יש שימוש רב לחלקים שונים של המנגו ברפואת חיות. מטפלים בבעלי חיים במקרים של שלשולים, נשיכות, עקיצות קשות, דלקות אוזניים, הפרעות בכבד, הפלות, פצעים, קרניים שבורות, זיהומים בקטריאליים (1).
בשבט ה-Tikunas שחיו בברזיל, בפרו ובקולומביה, השתמשו במירתח מעלי המנגו כאמצעי מניעה וכן לגרום להפלה. שתייה של כוס מירתח מהעלים ביומיים של המחזור החודשי נחשבה לאמצעי מניעה. כוס מירתח במשך שלושה ימים נחשבה כגורמת להפלה.
בהודו משתמשים גם בפרי הבוסר הירוק. כובשים אותו, טוחנים לאבקה ומשתמשים בו כמשקה (1).
פרמקולוגיה
מחקרים מוכיחים שיש לחלקים שונים של עץ המנגו פעילות רפואית, כולל, אנטי אוקסידנט, נוגד סכרת, אנטי ויראלי, מחזק של הלב, מוריד לחץ דם ואנטי דלקתי (5). הפעילות הוכחה בפרי של המנגו, בציפה, בקליפה, בזרע, בעלים, בפרחים ובקליפת הגזע (1).
קליפת הגזע קושרת ברזל, וניתן להשתמש בה במקרים של עודף ברזל בגוף (5).
תרכובות פולי פנוליות והפעילויות שלהן יותר גדולות בקליפה של הפרי מאשר בפרי עצמו, והן עוד יותר חזקות בעלים ובקליפת הגזע (1).
קליפת הגזע היא אחד מהחלקים העיקריים בעלי שימוש רפואי. מיצוי מימי מכויל הנקרא Vimang הוא מוצר שפיתחו אותו בקובה (1).
המוצר הוא בעל פעילות נוגדת חמצון, אנטי דלקתית, מחזק את מערכת החיסון. משתמשים בו בכמה ארצות לטיפול בדימום חזק של מחזור חודשי, בשלשול, סיפיליס, סוכרת, סקביאס, זיהומים בעור ואנמיה (4).
רבים מהמחקרים שנעשו עוסקים בקליפת הגזע או בזרעים. רק מספר קטן של מחקרים עוסק בפרי.
בשנת 2011 התפרסם מחקר על אכילת פירות קפואים של מנגו, וההשפעה שלהם על ירידה במשקל וסבילות של גלוקוז, בהשוואה לתרופות המורידות רמת שומנים בדם, ותרופות המורידות רמה של גלוקוז בדם. המחקר בדק עכברים שהאכילו אותם בתזונה עשירה בשומן (1).
המחקר הראה שהפירות הקפואים של המנגו מנעו עלייה ברמת השומן וכן עלייה באחוז השומן בגוף. אצל העכברים שאכלו מהפירות הקפואים של המנגו הייתה ירידה בעמידות לאינסולין לעומת קבוצת הביקורת (1).
הקליפה של הפרי מהווה 15-20% מהפרי. היא נזרקת לפני שאוכלים את הפרי. בתעשייה מכינים אבקה מקליפת הפרי הירוק. היא מכילה ריכוז גבוה של סיבים. בקליפה מצויים גם 22.4מ"ג בכל גרם.
השמן שמפיקים מהזרע של המנגו מכיל חומצות שומן בלתי רוויות. יש לשמן פעילות אנטי אוקסידנטית ואנטי מיקרוביאלית. בגרעין של המנגו מצויים פנולים: טאנינים, קומרינים, חומצה צינמית, חומצה פרולית,, חומצה קפאית, חומצה גאלית , maggiferin
ערך תזונתי בספל אחד של פרי
קלוריות 99
חלבון 1.35 ג'
פחמימות 24.7ג'
שומן 0.63 ג'
ויטמין C 60.1 מ"ג
סיבים תזונתיים 2.6 ג'
מגנזיום 16 מ"ג
זרחן 23 מ"ג
סידן 18 מ"ג
מקורות
1. Bauman H. and Huck M. Food as Medicine: Mango, Mangifera indica, Anacardiaceae. HerbalEGram, Vol. 13, Issue 6, June 2016.
2. The National Geographic Society. Edible: An Illustrated Guide to the World's Food Plants. Washington, DC: National Geographic Society, 2008.
3. Van Wyk B-E. Food Plants of the World. Portland, OR: Timber Press, 2006.
4. Wauthoz N. Balde A. Balde ES et al. Ethnopharmacology of Mangifera Indica L. bark and pharmacological studies of its main c-glucosylxanthone, manfiferin. Int. J. Biomed Pharma Sci. 2007, 1(2): 112-119.
5. Shah KA. Patel MB. Patel PK. Mangifera indica (Mango). Pharmacogn Rev. 2010, 4(7): 42-48.
