בהודו ובארצות אסיאתיות אחרות יש עליה גדולה במספר החולים בסכרת מטיפוס 2. אחוז החולים בסכרת בגילאים 20-79 הוא: בהודו 8.31%, בנגלדש 9.85%, נפאל 3.03%, סרי לנקה 7.77%, פקיסטן 6.72% (1).
בהודו המחלה מופיעה בגיל מבוגר יותר בהשוואה לארצות מערביות (2). העמידות לאינסולין מצויה אצל רבים מהסכרתיים, ומוצאים אצלם היפרגיקמיה והיפראינסולינמיה (1).
סכרת ללא טיפול גורמת לפגיעה בכלי הדם, בעיניים, במערכת העצבים, בכליות. ידועים כ-800 צמחים בהודו בעלי פעילות היפוגלקמית , שהשתמשו בהם לטיפול בסכרתיים (3)
הצמחים השכיחים והיעילים ביותר לטיפול בסכרת: (להזמנת צמח יש ללחוץ על שמו בעברית. הצמחים המסומנים ב * אינם קיימים בחנות)
| שם הצמח | השם בעברית | חלקי צמח בשימוש |
| Acacia arabica | שיטה* | עלים, זרעים |
| Aegle mamelose | פירות, עלים | |
| Agrimonia eupatoria | אבגר* | נוף הצמח |
| Allium cepa | בצל* | בצל, זרעים |
| Allium sativum | שום | בצל, שמן |
| Aloe vera | אלוורה* | עלים |
| Azadirachta indica | אזדרכת הודית* | עלים, שורש,זרעים |
| Benincasa hispida | זרעים, פירות | |
| Beta vulgaris | סלק מצוי | שורש, עלים |
| Caesalpinia bonducella | זרעים, שורש,עלים | |
| CItrulus colocynthis | ||
| Coccinia indica | ||
| Eucalyptus globules | אקליפוס | עלים, שמן נדיף |
| Ficus bengalensis | פיקוס בנגלי* | מיץ חלבי, קליפת גזע |
| Gymnema sylvestris | ג'ימנמה | שורש, עלים |
| יHibiscus rosa-sinensis | היביסקוס | שורש, פרחים,זרעים |
| Ipomoea batata | בטטה* | שורש |
| Jatropha curcas | זרעים, עלים, מיץ | |
| Mangifera indica | מנגו* | פרי, עלים, פרחים |
| Momordica charantia | מלון מר | פירות, זרעים,עלים |
| Morus alba | תות* | קליפת הגזע, פירות |
| Mucuna prurea | מוקונה | זרעים, שורש, עצה |
| Ocimum sanctum | בזיליקום קדוש | זרעים, שורש, עצה |
| Syzygium cumini | פירות |
צמחים נוספים-
- Ficus religiosa
השם בעברית: פיקוס קדוש
משפחה: תותיים, Moraceae
השם ההודי: Peepal l
ברפואה ההודית המסורתית השתמשו בצמח לטיפול בסכרת.
פעילות: היפוגליקמי, היפוליפידמי, נוגד דלקת, משכך כאב, אסטרוגני, אנטי ויראלי, אנטי מיקרוביאלי, אנטי אוקסידנט, נוגד אסתמה, מוריד יתר לחץ דם
פעיל נגד תולעים, מגביר כושר קוגנטיבי (4).
משתמשים במרתח מקליפת הגזע לטיפול בסכרת.
מרכיבים: טאנינים, ספונינים, תרכובות פוליפנוליות, פלבונואידים, סטרולים צמחיים , ברגפטן, ברגפטול(1).
פעילות היפוגליקמית הוכחה בעלים של הפיקוס. נתנו מיצוי מימי של העלים למטופלים סכרתים במשך 21 יום. התקבלה ירידה משמעותית ברמת הגלוקוז, ועליה בריכוז האינסולין. בנוסף הראו השפעה על הגליקוגן בכבד ובשרירים (5).התקבלה גם ירידה ברמת הכולסטרול והטריגליצרידים בדם (1).
2. Eugenia jambolana
השם באנגלית: Black plum
השם ההודי: Jamun
משפחה: הדסיים, Myrtaceae
חלקי צמח בשימוש: זרעים, עלים, פירות, קליפת גזע
3 ה-Eugenia הוא עץ הגדל בהודו, נפאל, בורמה, סרילנקה, אינדונזיה, פקיסטן ובנגלדש.
הפירות הם ענבות בצבע ארגמן-שחור והם אכילים. בפרי יש רק זרע אחד.
הפירות ידועים מאז שנים רבות כיעילים לטיפול בסכרת. לפני שהתחילו להשתמש באינסולין היו הפירות בין התרופות החשובות לטיפול בסכרת. השתמשו גם במשקה שהכינו מהזרעים שהשרו אותם במים רותחים (6).
מרכיבים: אנתוציאנינים, גלוקוזידים, חומצה אלגית, טאנינים
פלבונואידים: isoquercetin, kaempferol, myricetin
הזרעים מכילים אלקלואיד jambosine , שמעכב הפיכת עמילן לסוכר.
קליפת הגזע מכילה: קוורצטין, חומצה בטולינית, חומצה גאלית, חומצה אלגית, בטא-סיטוסטרול, טאנינים, פלבונואידים, eugenin, bergenin (1).
הפירות מכילים: גלוקוז, פרוקטוז, ראפינוז, חומצה מאלית, אנתוציאנינים.
העלים מכילים: קוורצטין, מירצטין, טאנינים, לכולם יש פעילות היפוגלקמית.
ניתן להסביר את פעילות ה-Eugenia כמוריד רמת סוכר על ידי הגברת שחרור אינסולין מהפנקריאס, או על ידי עיכוב פירוק האינסולין (1).
החלקים השונים של העץ מסייעים גם להורדת רמת כולסטרול ושומנים בדם (7). מיצויים של הזרעים מורידים לחץ דם (1).
לפירות ה-Eugenia יש גם פעילות דיורטית ופעילות המרגיעה את מערכת העיכול. הפירות נמכרים בהודו בשווקים וברחובות, והם נחשבים לפירות רפואיים.
3. Momordica charantia
השם בעברית: מלון מר
משפחה: דלועיים, Cucurbitaceae
חלקי צמח בשימוש: פירות, זרעים
השימוש בפרי המלון המר לטיפול בסכרת, ובמחלות של הלב וכלי הדם נפוץ באסיה, בדרום אמריקה ובמזרח אפריקה. מרבים להשתמש בו כירק מאכל אהוב על אף מרירותו.
הפרי מכיל מרכיבים היפוגליקמיים, כגון, vicine, charantin וטריטרפנואידם וכן מרכיבים בעלי פעילות אנטיאוקסידנטים (1).
פעילות הצמח כהיפוגליקמי הוכחה בכמה מחקרים (8,9). הוכח גם שלצמח יש פעילות אנטי ויראלית, אנטי בקטריאלית ונוגד סרטן (9). מחקרים נוספים הראו שיפור בסימפטומים של המחלה המטבולית (1).
הצמח מעלה ריכוז של אינסולין, משפר רגישות לאינסולין, מאיט ספיגה של גלוקוז.
המיצוי האלכוהולי מוריד רמה של טריגליצירידים בדם הטריטרפנואידים נחשבים למרכיב האחראי לפעילות ההיפוקלגמית (1).
4. Ocimum sanctum
השם בעברית: ריחן קדוש
משפחה שפתניים, Lamiaceae
השם ההודי: Tulsi
כל חלקי הצמח משמשים לטיפול רפואי בכמה הפרעות (1).
הסוג ריחן גדל במקומות רבים בעולם. בארץ הריחן אינו גדל כצמח בר, אבל קל לגדל אותו.
מרכיבים: העלים והגבעולים של הצמח מכילים פלבונואידים, ספונינים, טאנינים, טריטרפנואידים, חומצה רוזמרינית, apigenin, isothymusin, isothymonin, אנתוציאנינים, ויטמינים, מינרלים (1).
השמן הנדיף מכיל: eugenol, ursolic acid, carvacrol, linalool, limatrol, caryophyllene (1).
פעילות: אנטי אוקסידנט, מוריד רמת גלוקוז בדם ורמה של חומצת שתן. מעלה רמה של גליקוגן, המוגלובין (1).
מיצוי בכלורופורם של נוף הצמח מוריד רמה של טריגליצרידים ושל LDL-כולסטרול (1)
ירידה ברמת גלוקוז, כולסטרול וטריגליצרידים התקבל בניסויים עם עכברים, חולדות וארנבות (1)
פעילות נוספת של הריחן הקדוש: אנטי מיקרוביאלי, משכך כאב, פעיל נגד תולעים, מפחית סטרס, מפחית פוריות, אנטי דלקתי, מועיל למערכת העיכול, אימונומודולנט, אנטי סרטני, מסייע להגנה מפני רדיו אקטיביות (1).
5. Allium sativum
חלקי צמח בשימוש: שום
ברפואת האיורודה משתמשים בשום לטיפול בעקיצות של חרקים, תולעים במערכת העיכול, כאב ראש וסרטן (1).
ברפואה המסורתית משתמשים בשום לטיפול במחלות של הלב, בטפילים, מחלות הנגרמות על ידי פטריות וסכרת (1).
המרכיבים העיקריים המצויים בשום הם תרכובות של גופרית. מחקרים הראו שתרכובות אלה מורידות רמת גלוקוז ורמת כולסטרול, יש להם פעילות אנטי מיקרוביאלית וכן פעילות אנטי סרטנית (1).
השום מגביר שחרור של אינסולין על ידי הלבלב.
אליצין אחראי לטעם ולריח המיוחדים של השום, וכן גם לפעילות הנוגדת סכרת של הצמח. הספונינים מסייעים להורדת רמת כולסטרול.
ישנם עוד צמחים המסייעים להוריד רמת גלוקוז בדם. אלה שמוזכרים כאן נחקרו ופעילותם הוכחה (1).
מקורות
1. Syed IR. Neetu M. Traditional Indian Medicines Used for the Management of Diabetes Mellitus. J. Diabetes Press 2013, 71292.
2. Ali MK. Narayan KMV. Tandon N. Diabetes & coronary heart disease: current perspectives. Indian Journal of Medical Research, 2010, 132 (11):584-597.
3. Patil R. Patil R. Ahirwar B. et al. Current status of Indian medicinal plants with antidiabetic potential: a review. Asian Pacific Journal of Tropical Biomedicine. 2011: 1(2): S291-S298.
4. Singh D. Singh B. Goel RK. Traditional uses, phytochemistry and pharmacology of Ficus religiosa: a review. Journal of Ethnopharmacology, 2011, 134 (3):565-583.
5. Bouche' C. Serdy S. Kahn CR. Et al. The cellular fate of glucose and its relevance in type 2 diabetes. Endocrine Reviews. 2004, 25: 807-830.
6. Baliga MS. Fernandes S. Thilackchand BP. Et al. Scientific validation of theantidiabetic effects of Syzygium jambolanum DC (Black Plum), a traditionamedicinalplant of India. Journal Alternative and Complemenaryt Medicine. 2013, 19(3): 191-197.
7. Sagrawat H. Mann AS. Kharya MD. Pharmacological potential of Eugenia jambolana: a review. Pharmacognosy Magazine, 2006, 2(6): 96-105.
8. Leung L. Birtwhistle R. Kotecha J. et al. Anti-diabetic and hypoglycaemic effects of Momordica charantia (bitter melon): a mini review. British Journal of Nutrition, 2009, 102(12): 1703-1708.
9. Grover JK. Yadav SP. Pharmacological actions and potential usus of Momordica charantia; a reviw. Journal of Ethnopharmacology 2004, 9391): 123-132.
