צמחי מרפא לריפוי פצעים.
פיסיולוגיה של ריפוי פצעים
ריפוי של פצע והחזרת הרקמה למבנה ולתפקוד התקין שלה, נעשים בכמה שלבים.
רגנרציה
ישנם בעור תאים שנמצאים בחלוקה מתמדת, לדוגמא תאי האפידרמיס. הם מתרבים בשכבה הקרובה לדרמיס ודוחפים כלפי מעלה את התאים הבוגרים. בהדרגה התאים הבוגרים מאבדים את הגרעין שלהם ונשארים על פני העור כתאים מתים. הם משתתפים בהגנה על העור.
תאים של פרנכימה שנמצאים בשולי הפצע מתחילים להתחלק, נודדים לאזור הפצע הופכים לתאים בוגרים כדי לשקם את הרקמה.
בהמשך מגיע שלב התיקון, כשתאים מרקמת החיבור מתחלקים ובונים את הרקמה.
אם הפצע גדול נוצרים כלי דם חדשים שמספקים מזון וחמצן לבניית התאים. הפצע מתכווץ ונסגר.
גורמים המשפיעים על ריפוי הפצע
גורמים מקומיים
זיהום על ידי מיקרואורגניזמים מעכב את ריפוי הפצע. כדי שהפצע ייסגר יש לטפל קודם בזיהום.
אספקת דם איטית, בעיות בזרימה של דם מאיטים ריפוי של פצעים.
חשיפה לאור אולטרה-סגול מזרזת את הריפוי
גופים זרים, כולל תפרים, מתערבים בתהליך ריפוי הפצע (1).
גורמים מערכתיים
ריפוי של פצעים ואיחוי של רקמות מתרחשים במהירות אצל צעירים, והם איטיים אצל זקנים.
חוסר בויטמין C ובאבץ מעכבים ריפוי של פצע.
ריפוי של פצע הוא איטי אצל סכרתיים
שימוש בגלוקוקורטיקואידים אנטי דלקתיים מעכב ריפוי (1).
צמחי מרפא לריפוי פצעים
אלוורה
הצמח גדל בכמה אזורים יבשים בהודו (1). אלויורה ידוע כצמח המרפא כוויות, חתכים ופצעים. הג'ל של האלויורה מצוי במאות מוצרים רפואיים וקוסמטיים.
גינקו בילובה
הגינקו שייך למשפחת ה-Ginkgoaceae
במחקר ניסו לרפא פצעים בחולדות. המיצוי מעלי הגינקו הגביר את בניית האפידרמיס (2). הגינקו ידוע כצמח נוגד אלרגיה.
Centella asiatica
השם באנגלית Gotu kola. זהו צמח קטן משתרע, הגדל במקומות לחים. הוא ידוע בהודו בשם Brahmi. הוא מתרבה על ידי זרעים ועל ידי שלוחות (1).
מכינים ממנו משחות, קרמים ג'ל.
נערכו מחקרים על מיצויים מימיים של הצמח, וכן על משחות וקרמים שהכינו מהם. מרחו את המוצרים השונים על פצעים פתוחים ובדקו את התוצאות אחרי 24 שעות, הפצעים הפתוחים הצטמקו במהירות ונוצרה שכבה של תאי אפיתל (3).
הג'ל פעל במהירות רבה יותר מהמשחה והקרם (3).
המרכיבים הפעילים המזרזים ריפוי פצעים הם הספונינים asiaticoside ו- madicassoides (3).
Nelumbo nucifera
שם הצמח באנגלית Lotus. הוא שייך למשפחת ה- Nympjacaceae.
הלוטוס הוא צמח מים רב שנתי. מרבים לגדל אותו בבריכות וביצות. משתמשים בקני השורש כדי להרבות אותו.
מרפאים מסורתיים נוהגים להשתמש בלוטוס לריפוי פצעים. הם אוספים עלים וקני שורש ומייבשים אותם, ואז שורפים אותם ומשתמשים באפר לריפוי פצעים (1). עכשיו מעדיפים להכין מיצוי מתנולי של קני שורש ומכינים ממנו משחה. ניסו את המשחה על חתכים שעשו בחולדות (4).
המשחה שהכינו מהלוטוס בריכוז של 5% ו- 10% פעלה על הפצעים. המשחה גרמה להצטמקות הפצע, לסגירה מהירה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת, ולהתחדשות של הרקמה במקום של הפצע (4).
Hypericum mysorense
הפרע הוא צמח רב שנתי השייך למשפחת הפרעיים- Hypericaceae.
השתמשו במיצוי מתנולי של צמרות הגבעולים הפורחים לטיפול בפצעים של חולדות. הכינו מהם משחה בריכוז של 5% ו-10%.
שני הריכוזים של המשחה נתנו תוצאות חיוביות בריפוי הפצעים. השפעת הצמח על סגירת הפצעים היית זהה לזו של הרפואות הסטנדרטיות (4).
Tulsi
Tulsi הוא השם ההודי לריחן הקדוש Ocimum sanctum ממשפחת השפתניים- Lamiaceae.
ברפואה ההודית המסורתית משתמשים בעלים לטיפול במלריה, הפרעות במערכת העיכול ומחלות זיהומיות של הכבד. משתמשים בעלים גם לטיפול בברונכיט, בתולעים עגולות, במחלות עור ובכאבי אוזניים (5). שימוש נוסף בעלים הוא לשיפור הזיכרון (5).
העלים עשירים בטאנינים, כגון, חומצה גאלית, הם מכילים חומצה כלורוגנית, אלקלואידים,ספונינים ושמן נדיף (1). המרכיב הפעיל החשוב ביותר הוא חומצה אורסולית.
השמן הנדיף מכיל: eugenol, carvacrol- 70% ו- eugenol-methyl-ether (5).
אקליפטוס המקור- Eucalyptus globules
השימוש הוא בשמן הנדיף שמקבלים מעלים של Eucalyptus globules ממשפחת ההדסיים- Myrtaceae. מוצאו של הצמח מאוסטרליה וטסמניה (1). מגדלים אותו בארצות רבות, כולל בישראל.
השמן הנדיף מכיל צינאול כמרכיב עיקרי. הוא מכיל גם pinene, camphene, phellandrene, citronellal, geranyl acetate.
משתמשים בו לטיפול בכוויות, בהרפס, בחתכים, פצעים, זיהומים של העור ועקיצות של חרקים (1).
השמן הנדיף עוזר גם במקרים של אבעבועות רוח, הצטננות, שפעת ואדמת. השמן הנדיף הוא אנטיספטי ופותח את דרכי הנשימה. הוא מרגיע שיעול, ברונכיט כרוני, ומשתמשים בו גם בטיפות אף. הוא משמש מרכיב בכמה משחות (6).
Aegel marmmelos
השם ההודי הוא Bael.
משתמשים בפירות הבשלים ובפירות הבוסר. הצמח שייך למשפחת הפיגמיים- Rutaceae . מוצאו של הצמח מהודו והוא גדל גם בסרי לנקה ובמייאמר.
ציפת הפרי אדומה ומוצילגנית והטעם עפיץ (1).
המרכיב העיקרי הוא פורנוקומרין בשם marmelosin. הציפה מכילה גם ויטמין C וויטמין A.
משתמשים בפרי כמוסיף תיאבון, מסייע לעיכול וכן לטיפול בשלשול ודיזנטריה (1). הצמח גם מחזק וידוע כמרפא פצעים (1).
Myrobalan– Terminalia chebula
השימוש הוא בפרות היבשים והבשלים. הצמח שייך למשפחת ה- Comretaceae. זהו עץ נפוץ ביערות בהודו. הוא גדל בגובה של עד 1800מ'. אוספים את הפירות מהבר, כי אין גידול של העץ.
הטרמינליה הוא עץ גדול בגובה 15-25 מ' והקוטר הגזע שלו 1.5-2.5 מ'.
הפירות מכילים טאנינים, חומצות גאלית, אלגית, chebulagic, chebulinic (1).
משתמשים בו כאסטרינג'נט, משלשל, מרגיע כאבי בטן, פעיל נגד תולעים.
בנוסף משתמשים בציפת הפרי לעצור דימום, וכן לטיפול בטחורים ובכיבים.
הפרי הוא אחד המרכיבים במוצר המפורסם שלרפואת האיורודה הנקרא Triphala (1).
Neem – איזדרכת הודית
מיצויים מעלי הנים ומהזרעים הם אנטי מיקרוביאליים יעילים ביותר. מיצויים אלכוהוליים מהם משמשים לטיפול באקסמה, תולעים ו- scabies.
הם מטפלים בזיהום של פצעים ומונעים מפצעים להזדהם. הם פעילים כאנטי דלקתיים, וזה מחיש את ריפוי הפצעים (1).
שמן Neem מכיל margosic acid, butyric acid ועקבות של valeric acid (1).
מיצויים אלכוהוליים של העלים משמשים לטיפול בפצעים מזוהמים.
Curcuma longa
משתמשים בקני השורש הטריים והמיובשים. קני השורש מכילים כ-4% שמן נדיף. הודו היא המגדלת העיקרית של כורכום בעולם.
קוצרים את קני השורש אחרי גידול של 7-9 חודשים. מייבשים אותו וטוחנים לאבקה. מפיקים ממנו את הכורכומין.
משתמשים כתבלין, כצבע מאכל ולהכנת משחות וקרמים.
מחקרים רבים נערכו על הכורכום, והוא הוכח כאנטי דלקתי יעיל, אנטיספטי, אנטי אוקסידנט ונוגד סרטן.
לסיכום
ישנם עוד צמחים רבים שמשתמשים בהם ברפואה המסורתית שלא נחקרו עד עכשיו.
חשוב לחקור את הצמחים האלה, מפני שהם עזרו לאנשים לטפל בבעיות עור במשך מאות או אלפי שנים.
מחלות עור רבות הן קשות לריפוי, ולרפואה הקונבנציונלית אין טיפול מתאים בשבילן. מחקר שיבדוק צמחים נוספים שמקורם ברפואה המסורתית חשוב כדי למצוא טיפול למחלות עור וצמחי מרפא לריפוי פצעים שמטרידות מטופלים רבים.
מקורות
1. Sabale P., Bhargav B. Prajaopati C. et al. An overiew of medicinal plants as wound healers. Journal of Applied Pharmaceutical Science 2012 Vol. 2 (11): 143-150.
2. Bairy KL. Rao CM. Wound healing profile of Ginkgo biloba. J. Nat. Rem. 2001, 25: 25-27.
3. Kumar S. Parmehwariah S. Shivkumar HG. Evaluation of topical formulations of aqueous extract of Centella asiatica on open wounds in rats. J. Exp. Biol. 198, 36: 569-572.
4. Mukherjee PK. Mukherjee K. Pal M. et al. Wound healing potential of Nelumbo nucifera (Nymphaceae") rhizome extract phytmedicine2000,7:66-73.
5. Udupa SL. Shetty S. Udupa AL. et al. Effect of Ocimum sanctum Linn. On normal and dexamethasone suppressed wound healing. Indian J. Expt. Biol. 2006, 44: 49-54.
6. Hukkeri VT. Karadi RV. Akki KS. Et al. Wound healing property of Eucalyptus globulus leaf extracr. Indian Drugs. 2002, 39: 481-483.
