שם סיני: pi pa ye
שם עברי: שסק
משפחה: ורדניים, Rosaceae
חלקי צמח בשימוש: עלים
תכונות: מר צונן
נכנס למרידיאנים: ריאות, קיבה
תאור הצמח: השסק הוא עץ קטן, ירוק – עד שמוצאו בסין. העלים ארוכים, ירוקים כהים בצד העליון של העלה, ובהירים ושעירים בצד התחתון של העלה. מגדלים אותו בקוריאה, יפן, הודו, תאילנד , בארצות רבות מוספות וגם בישראל.
העץ פורח בתחילת הסתיו, והפירות מבשילים בקיץ. הפירות מאורכים, צבעם צהוב ובתוכם 2-5 זרעים (1). הפירות מתוקים ואכילים.
במערב למדו על השסק מהבוטנאי Kaempfer בשנת 1690. בוטנאי שביקר ביפן 20 שנה מאוחר יותר הביא תאור מדויק יותר של העץ (1).
לקראת סוף המאה ה-18 הביאו את השסק מסין ושתלו אותו בגנים הבוטניים של פריז וב- Kew Garden של לונדון. שתלו את השסק אחר כך בדרום צרפת, אלג'יריה, והוא הסתגל למקומות חמים יותר ונתן שפע של פירות (1).
גידול העץ התפשט על פני כדור הארץ. בישראל מגדלים אותו מאז 1960, ובכל הארצות הוא נשאר עץ קטן, ירוק-עד ונותן פירות רבים.
מצויים היום בעולם כ-800 זנים של עץ שסק, השונים בגודל העלים והפירות (1
רפואה מסורתית: ברפואה הסינית המסורתית השתמשו בעלים לטיפול במחלות הקשורות בריאות ובקיבה (2).
השתמשו בעלים לטיפול בברונכיט כרוני, אסתמה, כאנטי דלקתיים, לטיפול בכאבי גב תחתון וכן לטיפול בסרטן (2).
העלים מכילים פלבונואידים, טאנינים, טריטרפנים וססקויטרפנים (2).
בחורף האחרון נעשה שימוש במרתח מעלי השסק בארץ. השפעת השנה הייתה מלווה בשיעול קשה וטורדני שנמשך שבועיים עד שלושה שבועות. בהרבה מקרים הייתה ליחה רבה שהיה קשה לנקז אותה.
אנשים ששמעו על השימוש בעלי השסק לטיפול בהפרעות של דרכי הנשימה ניסו אותו על עצמם. טחנו או חתכו עלים טריים והרתיחו אותם במשך 15דקות.
השאירו אותם במים החמים במשך 15 דקות נוספות.
העלים נקטפו מעצים שונים והמינון שנלקח היה מחצי כוס ועד 3 כוסות ליום.
פעילות לפי הרפואה 1הסינית: משנה ליחה, מנקה ומטהר חום מהריאות, מוביל את הצ'י של הריאות כלפי מטה
מביא להרמוניזציה בקיבה, מרחיק חום מהקיבה, מכוון את הצ'י של הקיבה כלפי מטה
התוויות: לטיפול בחום בריאות עם שיעול
למקרים של בחילה, הקאה, שיהוקים, בגלל חום בקיבה
צרופים: עם גלעינים של משמש למקרים שהחום של הריאות מעורר שיעול עם ליחה רבה שקשה לשחרר, עם כאבים בבית החזה וגרון יבש.
עם שורש של סקוטלריה למקרים שחום הקיבה גרם להקאה
התוויות נגד: אינו מומלץ במקרים של הקאות בגלל קור בקיבה. 4.5-12 ג' ביום של עלים יבשים, או 15-30 ג' עלים טריים.
לעתים קרובות מטגנים את העלים עם דבש כדי להגביר את הוספת הלחות לריאות, או שמטגנים עם זנגביל כדי להגביר את יכולתם לעצור בחילה והקאה.
יש לשפשף היטב את העלים כדי להוריד את ה"שערות" המצויות עליהם כדי למנוע גירוי בגרון.
מקורות
1 . Kammoun M. Ben Ali Y. Bezzine S. Anti-inflammatory and antioxidant properties of Eriobotrya japonica leaves extracts. African Health Sciences, 2015 15 (2): 613-620.
2. Loquat, Eriobotrya japonica. Morton J. 1987, Loquat P. 103-108. In: Fruits of warm climates. https://www.hort.purdue.edu/newcrop/morton/loquat.html
