שם עברי: שעורה תרבותית
השם באנגלית Barley
משפחה: דגניים, Poaceae
חלקי צמח בשימוש: עלים, גבעול, זרעים
תיאור הצמח: השעורה היא צמח חד שנתי ממשפחת הדגניים. העלים ארוכים וצרים. הפרי של השעורה הוא שיבולת ארוכה וצרה יותר מזאת של החיטה. מלעני השיבולת ארוכים ושעירים, ומכאן נלקח שם הצמח- שעורה.
השעורה התרבותית ניכרת בכך שהשיבולים אינן מתפזרות כשהן בשלות, אלא מחכות לקוצר שיבוא ויקצור אותן. מקורה בשעורת התבור שהוא מין של שעורת בר הגדל בארץ.
השעורה הייתה נפוצה באזור הים התיכון לפני יותר מ-5000 שנה. היא נחשבת לגידול העתיק ביותר באזור. כנראה שהיא הגיעה מהאזור של מזרח טורקיה. בחפירות ארכאולוגיות נמצאו גרגרי שעורים בפירמידות במצרים ובמצדה.
השעורה מבשילה לפני החיטה, וקוצרים אותה לפני פסח. בספר שמות מסופר שמכת הארבה השמידה את השעורה שכבר הבשילה, ולא פגעה בחיטה שהבשלתה מאוחרת יותר.
כשבית המקדש היה קיים הקריבו את העומר עם תחילת קציר השעורים, למחרת החג בט"ז בניסן, והתחילו באותו יום לספור את ספירת העומר עד חג השבועות. השעורה נחשבת לאחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
גידול השעורה דורש פחות מים משל החיטה, והיא צנועה גם בדרישותיה לגבי הקרקע. בעבר נחשב לחם שעורים ללחם עוני. השתמשו בשעורה בעיקר כמאכל לבהמות.
בימינו משתמשים בשעורה להכנת קמח שהוא עשיר בסיבים ומשמש לאפיית לחם ומיני מאפה שונים. מכינים מזרעי השעורה את הגריסים שמתקבלים על ידי קילוף הזרעים והליטוש שלהם. מזרעים ללא קילוף מתקבלים גריסים מלאים כהים ומזינים יותר.
מפיקים מהשעורה לתת על ידי הנבטת זרעי השעורה במים וקלייתם. בזמן ההנבטה נוצרים בזרעים אנזימים ההופכים את העמילן לסוכר. נוצרים מונוסכרידים, כגון, פרוקטוז או גלוקוז, ודיסכרידים , כגון, מלטוז או סוכרוז (2). טוחנים את הגרעינים הקלויים ומבשלים אותם. מקבלים מהם נוזל כהה ומתוק שמשתמשים בו בתעשיית הבירה ומשקאות אלכוהוליים. שימוש נוסף בנוזל המתקבל הוא כממתיק למשקאות ומזון.
הצמח כולו משמש מזון לבעלי חיים. העלים והגבעולים שנקטפים בהתחלת הפריחה הם בעלי סגולות רפואיות חשובות שנפרט בהמשך.
ההערכה לשעורה גדלה מאד בימינו, ונערכים מחקרים על מרכיבי הזרעים של השעורה ועל הערך הרפואי שלהן.
נוף הצמח של השעורה
קוטפים את הצמח בתחילת הפריחה. משתמשים בגבעול ובעלים.
מרכיבים: בטא קרוטן, ויטמינים B1, B2, B6, B12 pantothenic acid , חומצה פולית.
מינרלים: אשלגן, סידן, ברזל, זרחן, מגנזיום
חומצות אמיניות, חלבון, סיבים, אנזימים (1).
פעילות: אנטי אוקסידנט, מוריד רמת כולסטרול, מוסיף אנרגיה
התוויות נגד: לחולי צליאק עדיף להימנע משימוש בנוף הצמח (2).
שימוש רפואי בזרעים
שימוש בשעורה במזון במקום חיטה או דגן אחר גורם לירידה ברמת הגלוקוז אצל חולי סכרת. מחקרים הראו ירידה ברמת הגלוקוז בצום, ירידה ברמת ההמוגלובין המסוכרר, וכן ירידה ברמת הכולסטרול והטריגליצרידים (3)
השעורה היא דגן מומלץ לשימוש במקרים של הפרעות במערכת העיכול, כגון, שלשול, כאבי בטן ומחלות דלקתית של המעי (2).
הזרעים המונבטים מכייחים, מסייעים לעיכול, מונעים עצירות, demulcent, ועוזרים לעיכול בקיבה.
משתמשים בשעורה במקרים של דיספפסיה, וכן לתינוקות המרבים לפלוט חלב אחרי יניקה.
השעורה גורמת לירידה בהפרשת חלב ביניקה, והשימוש בה אינו מומלץ בתקופת ההנקה (2).
הזרעים מזינים ומרככים במיוחד את העור. משתמשים בהם כמשחה לטיפול בפצעים ובכוויות.
ניתן להשתמש בזרעים המונבטים כחליטה בתוך מים. השימוש בזרעים מתאים במיוחד לילדים ולאנשים חלשים (2).
בארה"ב יותר ממחצית מהשעורה שמגדלים מנוצלת למאכל לבעלי חיים. באדמות שאינן מתאימות לגידול תירס מגדלים שעורה שגדלה בתנאים קשים יותר, ושתקופת הגידול שלה קצרה.
באירופה, במקומות שהאקלים אינו מתאים לגידול דגניים אחרים מגדלים שעורה.
שימוש במזון
טוחנים את הזרעים ומקבלים מהם קמח. משתמשים בו לאפיית לחם ולהכנת דייסות. הזרעים מכילים פחות גלוטן מהחיטה, והם פחות מתאימים להכנת לחם. לא ניחן להכין מזרעי השעורה סוגים רבים של לחם כפי שמכינים מהחיטה. מזרעים מותססים מכינים שמרי בירה, שיש להם שימוש רפואי. מהזרעים שעברו תסיסה מכינים גם מיסו וטמפה.
השימוש בשעורה כמזון מתאים במיוחד לחולי סכרת השעורה גורמת לירידה ברמת הסוכר בדם, ויכולה להפחית את כמות התרופות שחולי סכרת משתמשים בהם באופן קבוע.
השימוש בשעורה כמזון מועיל מאד גם לאנשים שרמת הכולסטרול והטריגליצרידים גבוהה אצלם.
נבטים שמכינים מזרעי השעורה משמשים כתוספת לסלט. סוחטים מהנבטים מיץ שנחשב למשקה מועיל לבריאות.
אחרי שקוצרים את השעורה נשארים בשדה הגבעולים . משתמשים בהם כמקור לסיבים, ומכינים מהם נייר. הגבעולים היבשים משמשים כקש.
התוויות נגד: השעורה נחשבת כדגן בטוח לשימוש. הוא בטוח גם כמזון בתקופת ההיריון.
אין מספיק מחקרים על שמימוש בשעורה בתקופת ההנקה. הוא נחשב למפחית הפרשת חלב בהנקה ומומלץ להימנע מאכילת שעורה בתקופה זאת.
השעורה מכילה גלוטן ואינה מתאימה לחולי צליאק.
לסיכום, השעורה שנחשבה כפחות איכותית מהחיטה מתגלה כצמח רפואי, שהשימוש בו כמזון חשוב ומועיל לבריאות האדם.
מקורות
1. Barley Grass. Review of Natural Products. Factsandcomparisons4.0 (0nline) 2005. Available from Wolters Kluwe Health, Inc. Accessed April 16, 2007.
2. Barley (Hordeum vulgare) 0verview, Health Benefits, Side effects
www.tipdisease.com/2015/05/barley-hordeum-vulgare-overview-health.html
3. Venugopal S. Lyer U. 2010, Management of diabetic dyslipidemia with subatmospheric dehydrated barley grass powder. International Journal of Green Pharmacy, 4(4); 251-256.
