שם עברי: ג'ינסנג סיבירי
שם נרדף: Acanthopanax senticosus
משפחה: קיסוסיים, Araliaceae
חלקי צמח בשימוש: שורש
תיאור הצמח: מוצאו של הצמח מצפון ומזרח רוסיה, צפון סין, קוריאה ויפן. מגדלים אותו בסיביר ובחלקים מסין (1). ג'ינסנג סיבירי הוא שיח קוצני בגובה 4-6 מ', עם גבעולים אחדים ללא ענפים. הגבעולים הצעירים מכוסים בקוצים דוקרניים גמישים צפופים (2). העלים בצורת כף יד עם חמישה עלעלים. הפרחים קטנים ויושבים על עוקץ בקצה הגבעול. הפירות הם ענבות בצבע שחור. השורשים ישרים, בד"כ אינם מסועפים, בקוטר עד 0.5 ס"מ וצבעם חום כהה. קנה שורש בצבע חום בהיר, עוביו כ-4 ס"מ (2).
מרכיבים: קבוצה של נגזרות של פניל-פרופן, העיקרית היא של lignans, כולל אליטרוזיד B4, אליטרוזיד E1, אליטרוזיד D ו-E,קומרינים והגלוקוזיד שלהם אליטרוזיד B1קבוצה של פוליסכרידים, glycans הנקראים eletherans A-G, סטרולים, בטא-סיטוסטרול ו-daucosterol (2).
רפואה מסורתית: שם הצמח בסינית ci wu jia. ברפואה הסינית המסורתית הצמח נחשב כמחזק של
הטחול והכליות, וכמרגיע של הרוח (shen). השימוש בצמח הוא כחלק מפורמולות (3).
הצמח הוכנס לשימוש ברוסיה בתחילת שנות הששים של המאה העשרים, אחרי כ-20 שנות מחקר על צמחים אדפטוגנים הגדלים מהר יותר מהג'ינסנג וזולים ממנו (1). בשנות השבעים של המאה העשרים הוכנס הצמח לשימוש בארה"ב (4). למעלה מ-1000 מחקרים נערכו על אליטרוקוקוס (1). הוא נחשב לאחד הצמחים המגדירים את המונח צמח אדפטוגן (1), מונח שאינו מקובל ברפואה הקונבנציונלית. Brekhman מתאר צמח
אדפטוגן לפי שלוש איכויות עיקריות: בלתי ספציפי, חסר רעילות, מאזן ומסייע לשיווי המשקל הדינמי (1).
פעילות: אימונוסטימולנט, אנטי ויראלי, מגביר רגישות לאינסולין, מגן בפני קרינה, מגביר כושר לימוד, מסייע לשיפור הזיכרון, מגביר חדות של הראייה והשמיעה, מגביר את כושר העבודה (4,5,6).
מגביר כושר גופני ונפשי, מפחית סטרס, מסייע להחלמה ממחלות וטיפולים קשים, מסייע במקרים של עייפות ותשישות (2).
התוויות: לאי ספיקה של הורמונים של האדרנל, למקרים של עייפות או תשישות, לשיפור הכושר הקוגנטיבי, להגביר עירנות, לחיזוק מערכת החיסון, במיוחד במקרים של מחלות ויראליות, לשיקום אחרי מחלות קשות או ממושכות (1,2).
התוויות נגד: הריון והנקה, וכן במקרים של יתר לחץ דם (2)
אינטראקציות עם תרופות: המנוגרפים של ESCOP ושל הפרמקופיאה הבריטית לא מצאו אינטראקציה של הצמח עם תרופות (2,7,8,9).
בשנים 1950-1970 נעשו ברוסיה מחקרים על הג'ינסנג סיבירי. בכמה מחקרים עבדו עם חולים בסרטן שקבלו טיפול בכימותירפיה והקרנות. במחקרים נטען שהצמח מפחית את הנזק שנגרם לגוף מהטיפולים בכימותירפיה והקרנות (1). לא נעשו מחקרים במערב המאשרים או שוללים מימצאים אלה.
שימוש בתקופת ההריון וההנקה: לא נמצאו השפעות טרטוגניות אצל חולדות וכבשים (2).
מומלץ לא להשתמש בג'ינסנג סיבירי בהריון ובהנקה
תופעות לוואי: היו מקרים בודדים של הפרעות בשינה, שינויים בקצב הלב, כולל טכיקרדיה, עליה בלחץ דם, פלפיטציות (2).
הכנות ומינון: שורש טחון בקפסולות, כדורים, חליטה, סירופ (2)
טינקטורה 1:5 ב-33-40% של אלכוהול (1)
המינון 2-3 ג' ליום
מקורות
1. Eleuthero in: Mitchell Bebel Stargrove in: Interactions guide 20102. Radix Eleutherococcus in: WHO Monographs on Selected Medicinal Plants, Vol.
2. Geneva, World Health Organization, 2002, 97-105.
3. Bensky D. Clavey S. Stoger E. Gamble A. ci wu jia, Chinese Herbal Medicine 3rded. Seattle, Eastland Press, 2004, 735-736.
4. Baranov AL. Medical uses of ginseng and related plants in the Soviet Union: recent trends in the Soviet literature. J. Ethnopharmacol. 1982, 6: 339-353.
5. McKenna D. Jones K. Hughes K. Humphrey S. Eleuthero, Botanical Medicines, 2nd. Ed. Binghamton, NY. Haworth Press, 2002, 255-270.
6. Davydov M. Krikorian AD. Eleutherococcus senticosus Maxim (Araliaceae) as an adaptogen: a closer look. J. Ethnopharmacol. 2000, 72: 345-393.
7. ESCOP Eleutherococci Radix, ESCOP Monographs: The Scientific Foundation for Herbal Medical Products. 2nd ed. UK. European Scientific Cooperative on Phytotherapy, 2003: 142-149.
8. Bluementhal M. Busse W. Goldberg A. et al. The Complete German Commission E Monographs, Austin TX, American Botanical Council Integrative Medicine Communications, 1998.
9. BHMA, Eleutherococcus in Bradley P. ed. British Herbal Compedium Bournemouth UK, British Herbal Medical Association , 1992:89-91.
