שם הצמח: Punica granatum
משפחה: Lythraceae, כופריים
שם נרדף: Punica nana, Punicaceae (1) לאחרונה הוחלט שהרימון שייך למשפחת Lythraceae,
כופריים (2)
חלקי צמח בשימוש: קליפת הפרי
תאור קליפת הפרי: עוביה 1.5-3.0 מ"מ. צבע הקליפה אדום-חום, צהוב-חום, צהוב בהיר. החלק הפנימי של הקליפה צהוב או אדום. הקליפה קשה, פריכה ושבירה. טעמה מר ואסטרינג'נט (1).
מרכיבים: טאנינים, לא פחות מ-10%. המרכיבים העיקריים הם אלגיטאנינים (עד 28%) ופוליפנולים
אחרים (3).
פעילות: אסטרינג'נט, אנטי אוקסידנט, עוצר שלשול, אנטי מיקרוביאלי
שימוש ברפואה המסורתית: נהגו להשתמש בקליפת הרימון לטיפול בברונכיט להורדת חום, לטיפול במחלות של דרכי העיכול, לכאבי מחזור, לטיפול בזיהומים של דרכי הנשימה, לפריחות בעור, לזיהומים בוגינה, נגד תולעים (4).
התוויות: לטיפול בשלשול כרוני, דיזנטריה, דלקת חניכיים, לטיפול בטפילים במעיים (5).
פרמקולוגיה פעילות עוצרת שלשול הוכחה אצל חולדות עם שלשול מושרה על ידי שמן קיק (6). מירתח מהקליפה או מיצוי ב-95% אלכוהול בריכוז של 200מ"ג לק"ג מהמירתח, או 50 מ"ג לק"ג מהמיצוי האלכוהולי הפחיתו את השלשול (6).
פעילות אנטי מיקרוביאלית מירתח מהקליפה ומיצוי ב-95% אלכוהול עכבו in vitro את החיידקים
הבאים: Proteus mirabilis, Haemophylus influenzae, Klebsiella pneumoniae, Pseudomonas Staphylococcus aureus ואת פטריית השמר Candida albicans. (7). טאנינים שבודדו מהמיצוי היו פעילים נגד הרפס וגינלי, herpes simplex type 2 . הטאנינים גם מנעו את הקישור של ההרפס לתאים בתרבית (8).
פעילות נוגדת חמצון הוכחה in vitro ו- in vivo עם מירתח מהקליפה, מיצוי באלכוהול ובאתיל אצטט (9).
מחקרים קליניים מרכיב הנמס במים בודד ממיצוי אלכוהולי. הוא הראה פעילות אנטי מיקרוביאלית בשטיפת פה בריכוז של 0.8% (5). נבדקו 80 מתנדבים. שלושים מתוכם היו בריאים ו-50 סבלו ממחלות פה. הם התבקשו לשטוף את הפה עם 20 מ"ל מהמיצוי במשך 30 שניות, להישאר עם פה סגור במשך 90 שניות ואז לתת רוק לבדיקה. חיידקים פתוגניים המצויים בפה כגון, מינים של לקטובצילוס, סטפילוקוקוס aureus, וסטרפטוקוקוס מוטנס נכחדו. פטרית השמר קנדידה לא הייתה רגישה למיצוי ולא התקבל עיכוב בגידול שלה (5).
תופעות לוואי: לא נמצאו
התוויות נגד: במקרים של אלרגיה למרכיבים המצויים בקליפה (1).
שימוש בקליפת הרימון אינו מומלץ בהריון והנקה וכן אצל ילדים מתחת לגיל 12 (1).
הכנות ומינון: אבקה מהקליפה, מיצוי באלכוהולה מינון 2.5-4.5 ג' ליום (10).
מקורות
1. Pericarpium Granati, WHO Mnographs on selected medicinal plants, Vol IV, 2009 p. 117-126.
2. National Genetic Resources Program. Germplasm Information Network (GRIN). National Germplasm Laboratory, Beltsville, MD (available at: http://www.ars-grin.gov2/cgi-bin/npgs/html)
3. Evans WC. Trease and Evans pharmacognosy, 15th ed. London, WB Saunders, 2002.
4. De Feo V. Senatore F. Medicinal plants and phytotherapy in the Amalfitan coast, Salerno Province, Campania, Southern Italy. Journal of Ethnopharmacology, 1993, 39:39-51.
5. Chulasiri M. et al. A water-soluble component with antimicrobial activity from pomegranate rind: an ingredient in an antiseptic mouthrinse. Mahidol Journal of Pharmaceutical Science, 1995, 22: 150-159.
6. Alkofahi A. Masaadeh H. Al-Khalil S. Antimicrobial evaluation of some plant extracts of traditional medicine of Jordan. Alexandria Journal of Pharmaceutical Science, 1996, 10: 123-126.
7. Chulasiri M. et al. A water-soluble component with antimicrobial activity from pomegranate rind: antimicrobial potency and stability study. Mahidol Journal of Pharmaceutical Science, 1995, 22: 1-7.
8. Zhang J. et al. Antiviral activity of tannin from pericarp of Punica granatum L. against genital herpes virus in vitro. Zhongguo Zhongyao Zazhi, 1995, 20: 556-558.
9. Singh rp. Chidambara Murthy RN. Jayaprakasha GR. Studies on the anti oxidant activity of pomegranate (Punica granatum) peel and seed extracts using in vitro models. Journal of Agriculture and Food Chmistry, 2002, 50: 81-86.
10. Medicinal plants in China, Mnila, World Health Organization Regional Office for the western Pacifiic , 1989. Series No. 2.s
