עודכן ב: 10/08/2017
חומצות ומלחי מרה. חומצות המרה מיוצרות מכולסטרול בכבד. חומצות המרה והמלחים שלהן הם הממיסים העיקריים במרה. יש להם חשיבות רבה בהסדרת רמת הכולסטרול, והם מסייעים בקביעת זרימת המרה. ישנן שלוש קבוצות של חומצות מרה:
חומצות מרה ראשוניות: אצל בני אדם חומצות אלה כוללות בעיקר חומצה כולית וחומצה chenodeoxycholic והמלחים שלהן. הן מיוצרות בכבד באופן ישיר מכולסטרול. חומצות מרה שניוניות נוצרות במעי על ידי פעילות של חיידקי המעיים על המלחים של חומצות המרה הראשוניות. הן כוללות deoxycholate שמיוצר מכולאט, ו- lithocholate שמיוצר מ- chenodeoxycholate. חומצות מרה שלישוניות הן תוצאה של שינוי שחל במלחי המרה השניוניים על ידי חיידקי מעיים או תאי כבד. מתקבלים sulfate esther של lithochlate ו- ursodeoxycholate. הרכב המרה והזרימה שלה מושפעים על ידי גורמים עצביים ואנדוקריניים. אחד מהממריצים העיקריים של זרימת המרה הוא חומצות המרה עצמן בצורתן הראשונית, השניונית או השלישונית. מכאן נובע השימוש הרפואי שלהן במקרים של הפטיטיס כרוני אוטואימוני ובמקרים של cystis fibrosis. ייצור חומצות המרה מווסת על ידי מהירות חזרתן של החומצות לכבד. מלחי המרה, הלציטינים, הכולסטרול והבילירובין מהווים 90% מהמרכיב המוצק של המרה. מלחי המרה והלציטינים הם המרכיבים העיקריים. ה- pH של מלחי המרה הוא 6.0-8.0.
מיצי המרה נשפכים אל התריסריון, ומגיעים אל המעי הדק. קיימת ספיגה חוזרת מתמדת מהמעי אל הכבד. חומצות מרה ראשוניות ושניוניות מעורבות בספיגה החוזרת אל הכבד.ככל שהמזון עשיר יותר בסיבים, ומעבר המזון במעי מהיר יותר, פוחתת הספיגה החוזרת. מיצי המרה מגיעים אל המעי הגס ויוצאים מהגוף עם הצואה. יש חשיבות להפחתת הספיגה החוזרת כדי למנוע עליה בריכוז מרכיבים רעילים שעברו מהכבד אל המרה. חשיבות מיוחדת יש במקרים של שימוש בתרופות, כגון, מורפין או דיגוקסין, שמתנקזים ברובם אל המרה. הלחץ בדרכי המרה מזרים את מיץ המרה מהכבד לכיס המרה. שם מתרכז המיץ עד פי 10 מזה שמגיע מהכבד. כיס המרה סגור על ידי סוגר הנקרא על שם המגלה שלו סוגר על שם Oddi. הספיגה היא בעיקר של מים ושל אלקטרוליטים, וביחוד נתרן, כלור וביקרבונט.כיס המרה מוסיף הפרשה מוקואידית סמיכה. תפקיד דרכי המרה אינו רק בהובלת מיץ המרה, אלא גם בהשתתפות פעילה בקביעת הרכבה של המרה, על ידי ספיגה של נתרן, אשלגן, מיץ מרה ,והפרשה של מים ואלקטרוליטים לתוכה. דרכי המרה מפרישות סקרטין בכמות קטנה. חומצות מרה ראשוניות ושניוניות גורמות להגברת הפרשת מיצי עיכול מריריות המעי הדק. הראו גם הגברה של התכווצויות במעי, והרחבת כלי דם בריריות המעי, שגורמת להגברת זרימת הדם (3). חומצות המרה, בעיקר השניוניות פועלות כלקסטיב אנדוגני. תפקוד תקין של המרה חיוני לפעילות של מערכת העיכול, ולהגנה מפני זיהומים ורעלנים במעי. ירידה משמעותית ברמה של חומצות המרה קשורה לירידה בעובי הציפוי של רירית המעי, ובמספר הלימפוציטים ברירית (4).במקרים אלה מוצאים עליה באוכלוסיות של חיידקים במעי, ובספיגה של אנדוטוקסינים (5).עליה של אוכלוסיות חיידקים במעי הדק עלולה לגרום להיווצרות מוגברת של חומצות מרה שניוניות. במקרים של תפקוד תקין המפגש העיקרי של חומצות המרה עם חיידקי מעיים נעשה במעי הגס.ריכוז גבוה של חומצות שניוניות עלול לפגוע בדופן המעי הדק. הן מפעילות תהליכי דלקת בדופן המעי, המלווים בשחרור של פרוסטגלנדינים E2 ולויקוטריאנים. השפעת החומצות השניוניות מוגברת במקרים של דלקות כרוניות של המעי. הן מעכבות ספיגה של נוזלים, והתוצאה היא שלשולים (6).כשהמזון בתריסריון עובר אל המעי הדק, מיץ המרה שנאגר בדרכי המרה עובר ברפלוקס לכיס המרה.כניסה של מזון לתריסריון גורמת להפרשת כוליציסטוקינין על ידי המעי, וזה גורם להתכווצות כיס המרה ולפתיחת הסוגר על שם Oddi..
צמחים הפועלים על המרה. Cynara scolymus עלי ארטישוק (Mentha longifolia מנתה ארוכת עלהBerberis vulgaris ברבריס Berberis aquifolium ברבריס Dioscorea spp. דיוסקוראה Taraxacum officinalis שינן Peumus boldo בולדו
התוויות: עצירות, מיגרנה, אקנה, מחלות עור כרוניות, מחלות אוטו אימוניות, מחלות דלקתיות של המעי, מחלות רוימטיות.
התוויות נגד: חסימה של צינור המרה, צירוזיס בשלב מתקדם, סרטן בכבד, צהבת הקשורה למחלות דם, דלקת כבד ויראלית.
מקורות:
1. Akerlund JE. Reihner E. et al. Hepatic metabolism of cholesterol in Crohn’sdisease. Effects of partial resection of ileum. Gastrenterology, 100: 1046- 1053,1991.
2. Stahlberg D. Reihner E. et al. Interruption of the enterohepatic circulation of bile acids stimulates the esterification rate of cholesterol in human liver. Journal of Lipid Research, 32: 1409-1415, 1991.
3. Karlstrom L. Mechanisms in bile salt- induced secretion in the small intestine. An experimental study in rats and cats. Acta Physiologica Scandinavica, 549: 1-48, 1986.
4. Kalambaheti T. Cooper GN. Jackson GD. Role of bile in non-specific defence mechanisms of the gut. Gut, 35: 1047-1052, 1994.
5. Cahill CJ. Pain JA. Bailey ME. Bile salts, endotoxin and renal function in obstructive jaundice. Surgery Gynecology Obstetrics, 165: 519-522, 1987.
6. Fukushima T. et al. Bile acid deconjugation in intestinal obstruction studied by breath test. Japan Journal of Surgery, 7: 73-81, 1977.
7. Jenkins KJ. Atwal AS. Effects of dietary saponins on faecal bile acids and neutral sterols, and availability of vitamins A and E in the chick. Journal of Nutitional Biochemistry 5: 134-137, 1994.
