משפחה: סילקיים, Chenopodiaceae
חלקי צמח בשימוש: שורש מעובה, עלים, מיץ מהשורש
תיאור הצמח: הסלק המצוי גדל בר בארץ. מוצאו מאזור הים התיכון.
גידול הסלק עתיק מאד, ולפי המקורות גדלו אותו כבר באלף השני לפני הספירה (1). בכתבי אריסטו
ותיאופרסטוס מדובר בעיקר על שימוש בעלי הסלק כמזון. כשהכניסו לשימוש את עלי התרד פחת השימוש בעלי הסלק.
לקראת סוף המאה ה-18 גילו בגרמניה ששורש הסלק מכיל ריכוז גבוה של סוכרוז. הרחיבו מיד את
הגידול חקלאי, ולמדו להכין סוכרוז מסלק סוכר. הבינו במהירות שאפשר להחליף את קנה
הסוכר הגדל בארצות טרופיות עם סלק הסוכר שקל לגדל באירופה. בשנת 1830 הוכנס סלק הסוכר
לאמריקה, וב-1880 הגיע ייצור הסוכר מסלק סוכר ל-50% מכל הסוכר שייצרו בעולם (2).
הסלק המצוי הוא צמח עשבוני דו שנתי, הגדל לגובה 1-2 מ'. העלים גדולים. השורש הוא החלק העיקרי
בשימוש במזון, והוא ירק נפוץ מאד בשימוש. מרבים להשתמש בו במזרח אירופה.
מרכיבים: Betalain
נותן את הצבע האדום לעלים ולשורש של הסלק
ויטמין A, ויטמין C ברזל ומינרלים נוספים
22% סוכר, סיבים, קרוטנואידים
מקור טוב לסיבים, המהווים 10% מהמשקל היבש. הסיבים אחראים כנראה לפעילות
המשלשלת של הסלק.
Betalain נקרא על שם הסלק. אלה הן תרכובות הנמסות במים שנגזרו מהחומצה האמינית טירוזין.
החומצה ה- betalamic היא הפרקורסור לכל הבטאלאינים שנותנים צבע אדום-סגול לצמחים רבים, כגון, Amaranthus tricolor, Phytolacca americana,
Chenopodium album, Portulaca oleoracea, בפירות של כמה מיני צבר (3).
בטאלאינים הם אנטי אוקסידנטים , מנטרלים רדיקלים חופשיים, נוגדי סרטן, מגינים על הליפידים מפני
פראוקסידציה, גורמים לאפופטוזיס של סוגי סרטן שונים (3).
הצבע האדום של הבטאלאינים צובע את השתן באדום לאחר אכילת סלק או שתיית מיץ.
מה התכונות הרפואיות של סלק במקורות?
מתוק,צונן, מזין את הכבד והמעי, מקרר, מפזר המטומות, עוצר דימומים, מסייע לעיכול, מוריד לחץ דם ומנטרל רעלנים.
הוא אינו מומלץ במקרים של שלשול.
השפעת מיץ סלק על לחץ הדם
מחקר שנעשה על ידי חוקרים של בית ספר לרפואה בלונדון (4) הראה ששתיית 500 מ"ל של מיץ סלק
הביאה לירידה משמעותית בלחץ הדם. הם הראו שלחץ הדם ירד אצל מתנדבים בריאים שעה אחת לאחר
שתיית המיץ. הירידה בלחץ הדם נמשכה והגיעה לשיא לאחר 3-4 שעות. לחץ הדם נשאר נמוך כ-24
שעות (4).
החוקרים הראו שהירידה בלחץ הדם נגרמה כתוצאה מייצור ניטריטים מהניראטים המצויים במיץ (4).
חיידקים ברוק ועל הלשון הופכים בפה את הניטראטים לניטריטים. כשהם מגיעים לקיבה הם הופכים
ל-nitric oxide. חלק מהם חודרים לזרם הדם כניטריטים (4). הירידה בלחץ הדם נמשכה כל זמן
שהניטריטים נכחו בזרם הדם.
החוקרים מציעים ללמוד כיצד להשתמש במיץ כאמצעי זול ובטוח להורדת לחץ דם (4).
לאחרונה נערך מחקר נוסף שבדק השפעת המיץ על לחץ הדם (5). מתנדבים שלחץ הדם שלהם היה
נורמלי קבלו מיץ במינון: 0 ג', 100 ג', 250 ג' ו-500 ג'. הם קבלו גם מיץ מסלק סוכר לבן. לחץ הדם וריכוז הניטראטים בשתן נבדקו לפני תחילת הניסוי, ואחר כך כל שעתיים במשך 24 שעות (5).
הירידה בלחץ הדם הייתה תלויה בכמות המיץ שהמתנדבים שתו. מיץ הסלק הלבן גרם גם הוא לירידה בלחץ הדם. ריכוז הניטראט בשתן עלתה באופן משמעותי.
השפעת המיץ על זרימת דם למוח
שתיית המיץ מגבירה זרימת דם אל המוח (6). הניטראטים המצויים במיץ הופכים לניטריטים על ידי חיידקים המצויים בפה. ניטריטים מסייעים לפתיחת כלי דם בגוף, ומגבירים זרימת דם וריכוז חמצן
במקומות שונים בגוף.
קבוצה של 14 משתתפים בגיל 70 ומעלה, קבלו במשך 4 ימים, 500 ג' מיץ לאחר צום של 10
שעות. לאחר שעה נערכה בדיקת MRI וכן בדיקות דם.
בדיקת MRI הראתה זרימת דם מוגברת למוח. בדיקות הדם הראו נוכחות של ניטריטים (6).
החוקרים מציעים להשתמש במיץ כמונע דמנטיה וסניליות בגלל זרימת דם לקויה למוח.
מקורות
1. Hanelt P. Buttner R. Mansfeld R. et al. Mansfeld's Encyclopedia of Agricultural and Horticultural Crops. Springer. P. 235-241, 2001.
2. Hopf M. Zohary D. Domestication of plants in the old world: the orugun and spread of cultivated plants in West Asia, Europe, and the Nile Valley. 2000, Oxford University Press p. 200.
3. Betalain in: Ganora L. Herbal Constituents, Foundations of Phytochemistry, Herbalchem Press, Louisville Colorado, 2008.
4. Webb AJ. Patel N. Loukogeorgakis M. et al. Acute blood pressure lowering, vasoprotective, and antiplatelet properties of dietary nitrate via Bioconversion to nitrite. Hypertension, 2008, 51 (3):781.
5. Beetroot juice may reduce blod pressure, Natural Standard Blog, April, 2012.
6. Hendrick B. Drinking beet juice increases blood flow to brain and may fight dementia. Nitric Oxide: Biology and Chemistry, November 2010
