צדק חברתי

מה בין צמחי מרפא לצדק חברתי? גם לצמחי מרפא יש נגיעה לצדק חברתי. - הכיצד? לרשויות השפעה רבה על מחיר המוצרים המיוצרים מצמחים ושירותי הרפואה האלטרנטיבית. להלן מספר דוגמאות: הרשויות קובעות את עלויות מתן רישיונות היבוא, מכסים, ומיסים. הידעתם שלכל צמח המיובא לישראל, לכל ספק (יצרן) בנפרד, ובכל שנה מחדש, יש צורך לשלם מס למשרד הבריאות? שערו בנפשכם מהן העלויות הנדרשות בחברה העוסקת ביבוא מאות צמחים, ממספר מקורות. אילו מדובר היה במשמעות הכספית בלבד, ניחא, אך לא זו בלבד. יבואני המזון (ולא רק צמחי מרפא) מתמודדים היום עם יישום ביורוקרטיה דרקונית ורודנית של פקידים בנמלי הים והאוויר. כתוצאה מהצבת דרישות וחסמים למיניהם, מתארך מאוד זמן היבוא ומתייקר, מגדיל את הוצאות היבואנים, ומעלה באופן טבעי את מחיר הצמח לצרכן. להערכתי, אחראית "רגולציית יתר" ומחסומים שונים המוצבים לפני היצרנים על 25% לפחות ועד ל50% ממחיר המוצר הסופי. ניתן היה לחסוך חלק ניכר מהוצאות אלה ע"י קביעת נוהלים חדשים ויעילים יותר, בשיתוף ארגוני הצרכנים, המטפלים והיצרנים. בתחום אחר - הסמכת מטפלים ברפואה אלטרנטיבית ובתחוח צמחי המרפא בפרט, מונע משרד הבריאות הכרה במטפלים ובמקצועות הטיפוליים. אי הכרה זו מונעת את הגישה לציבור, מחד גיסא, למרבית מקצועות הרפואה המשלימה בבתי החולים. ומאידך, משאירה את המטפלים "בתחום אפור" שבו מקצועם אינו מוכר, ולרוב גם אינו מבוטח כראוי.
השימוש הבטוח בצמחי מרפא כחלק מרפואה עממית, שורשית, בגישה של טיפול עצמי או בהכוונת מטפל, ע"פ מסורת או בהתאמה למידע עדכני ומחקר מודרני, הוא זכות בסיסית שיש לשמר ולטפח.
רשויות השלטון צריכות להיות מופקדות על הגנת זכות זו, כמו זכויות אחרות. במציאות של 2011, בישראל כמו גם במספר מדינות אחרות בעולם המערבי, זכות זו לא זאת בלבד שאינה מוגנת, כי אם לעיתים קרובות מאוימת על ידי ממסד ביורוקראטי, לעיתים קרובות גם ממסד רפואי, ותעשיה של תרופות ושירותי בריאות.
רשויות השלטון "מחזיקות את היד על השלטר" בכל הנוגע לקביעת מיני הצמחים שניתן להשתמש בהם, אופן ייצור תכשירים מצמחים, ואופן השימוש בהם, תוך התעלמות מעמדת הציבור, ארגוני צרכנים או ארגונים מקצועיים. במשטר רגולטורי שבו קיימת רגישות לצדק חברתי, יהיה לגופים אלה ייצוג בכל עת של תיקון תקנות, מענה לבעיות וכו'. הרשויות קובעות גם את הדרישות הנלוות לכל תכשיר או צמח, דהיינו: מסמכים, בדיקות מעבדה וכו'. לעיתים קרובות, התקנים המונהגים בישראל לגבי צמחים הנמכרים בחנויות טבע הם חמורים מאלה הנהוגים בבתי מרקחת באירופה, וערכי הסף בבדיקות המעבדה חורגים וחמורים לעיתים קרובות מהדרישות הנהוגות המדינות המערב. האם כל אלה הם סימניה של מדיניות מכוונת? עלינו להיות ערים לאיומים על זכותנו לשימוש בטוח ומוכר בצמחי מרפא, ולצאת להגנתה בעת הצורך. הבה נבהיר: מצד שני, אין עוררין על זכותו, אף חובתו של השלטון לבקר שימוש בלתי בטוח, למנוע הטעיית הציבור ולמנוע ייצור בתנאים שאינם נאותים. נצא לתמוך בחובה זו, ולמחות כנגד הגבלת הנגישות לצמחים ולרפואה משלימה. נדרוש: • התייעלות הממסד וחסכון בעלויות • שקיפות ציבורית בהחלטות ובניהול • שיתוף הציבור בקביעת מדיניות • הקצאת תקני כח אדם לשיפור השירות • שינוי במדיניות הקשורה לרפואה משלימה בכלל וצמחי מרפא בפרט