שמן ארגן – Argania spinosa

שמן ארגן – Argania spinosa

$9 Cliganic Organic Argan Oil, 100% Pure _ for Hair, Face & Skin _ Imported from Morocco
מאת: ד"ר מינה פארן

שמן ארגן – Argania spinosa
משפחה: Sapotaceae

תאור בוטני: הארגן הוא עץ אנדמי למרוקו ואלגיר. הוא נפוץ מאד באזור של אגדיר, שם מצויים יערות צפופים של עצי ארגן. העץ גדל גם ביערות הרריים עד לגובה של 1500מ'.

חלקי צמח בשימוש: שמן מהזרעים.

עץ בוגר נותן 6-8 ק"ג של פירות. השמן הוא חומר התשמורת העיקרי של הזרע, ומהווה 60% ממשקלו. 

מרכיבים: חומצה אולאית 41-48%, חומצה לינולאית 32-34%, חומצה פלמיטית 12%, חומצה סטארית 7%. סטרולים: beta- stigmasterol, campesterol, spinasterol, schttenol. אלכוהולים טריטרפניים: beta-amyrine, tirucallol. 

רפואה מסורתית: השמן הוכן באופן מסורתי בכל בית. נוהגים להשתמש בשמן בשימוש חיצוני לחיזוק והברקת השיער, לטיפול בעור יבש, לשמירה על העור, לטיפול באקנה ובכוויות.

בשימוש פנימי משתמשים בתערובת של שמן ארגן עם קמח שעורה ודבש. התערובת נחשבת למחזקת, מסייעת לאחלמה ומגבירה תשוקה מינית.

מאכל מחזק נוסף הוא שמן מעורבב עם זרעים קלויים טחונים של ארגן ודבש. נותנים ממנו לילדים ולאנשים הזקוקים לחיזוק. השמן הוא מרכיב חשוב בתזונה. משתמשים בו לאכילה עם לחם וזעתר, וגם לבישול. פעילות: השמן מכיל כ- 80% חומצות בלתי רוויות, והוא מומלץ למאכל. הוא יציב ואינו מתחמצן בקלות.

העושר בחומצה לינולאית עושה אותו לשמן מעולה לקוסמטיקה. הוא מפחית יובש ומעכב ייצור מוגזם של קרטין. הסטרול schottenol מסייע לריפוי כוויות ודלקות בעור.

רעילות: השמן חסר רעילות לחלוטין ובטוח לשימוש. 

חמאת שיאה Shea:

מפיקים את חמאת השיה מעץ שמוצאו ממערב אפריקה, Butyrospermum parkii, המשתייך גם הוא למשפחת ה-Sapotaceae. מפיקים את השומן מהזרעים המכילים כ-50% שמן בלתי מייבש. השמן משמש לבישול ומפיקים ממנו מרגרינה. הוא עשיר בויטמין A ו-E, ומשמש להכנת קרמים ומשחות לטיפול בעור.

חמאת שיה מוסיפה לחות לעור. הויטמינים A ו-E הם נוגדי חמצון. ויטמין E מגביר זרימת דם בכלי הדם הנימיים. החמאה מומלצת לשמירה על העור, וכן לטיפול באקסמה, כתמים, פריחות אלרגיות של העור, כוויות שמש, עקיצות חרקים ועור מתקלף.

ספרות

 Charrouf Z. et al. Occurrence of erythrodiol in Argania spinosa (Sapotaceae). Al Biruniya, Rev. Mar. Pharm. Rabat, 1990 tome 6, pp.135-139. Bellakhdar J. La Phrmacopee marocaine traditionelle. Ibis Press, 1997.

שתפו בFacebook
phone icon Whatsapp icon email icon
גלילה לראש העמוד