חומעה מסולסלת – Rumex crispus
שם בערבית: חומייד' או חמאד' حماض (כללי לחומעה)
שם באנגלית: Curled Dock, Curly dock, Yellow Dock
משפחה: ארכובתיים Polygonaceae
תיאור בוטני
Rumex crispus הוא צמח רב שנתי שגדל לגובה כ 60 ס"מ. הצמח נפוץ מאוד ביבשות אירופה, אסיה, אפריקה, ואמריקה, בעיקר בשדות בור, אתרי פסולת, ובצידי דרכים. הוא עמיד יחסית לקור, פורח מיוני עד אוקטובר, והזרעים מבשילים מיולי עד אוקטובר. המין הוא חד-ביתי, ומואבק על ידי הרוח. מייצר כמות גדולה של זרעים חומים ומלאים בחומרי תשמורת. השורש שיפודי, מעובה ולו צבע צהבהב.
שימוש במזון
העלים ניתנים למאכל בצורתם הגולמית, או מבושלים. ניתן לייבש אותם גם לשימוש מאוחר יותר. ניתן להוסיף את העלים לסלטים, לבשל אותם כמחבת או להוסיף למרקים. יש להשתמש רק בעלים הצעירים מאוד, רצוי לפני שהגבעולים התפתחו, ואפילו אלה עשויים להיות מרים. אם משתמשים בהם בתחילת האביב ובסתיו הם יכולים לעתים קרובות להיות טעימים למדי. העלים עשירים מאוד בוויטמינים ומינרלים, בעיקר בברזל ובוויטמינים A ו-C. את הגבעולים אוכלים נאים או מבושלים. עדיף לקלף אותם ולאכול את החלק הפנימי. הזרע – נא או מבושל. ניתן להשתמש בו להכנת משקה חם או קר , או לטחון אותו לאבקה ולהשתמש בו כקמח להכנת פנקייק וכו'. הזרע מאוד מסובך לקציר ולהכין. הזרע הקלוי שימש כתחליף קפה.
שימוש מסורתי
לחומעה המסולסלת יש היסטוריה ארוכה של שימוש ביתי כצמח מרפא. זהו מקור לחומר משלשל עדין ובטוח, פחות אגרסיבי מצמחי מרפא חזקים יותר כגון הסנה (כסיה) או הריבס (רובארב) בפעולתו, ולכן הוא שימושי במיוחד בטיפול בעצירות קלה. מייחסים לצמח תכונות ניקוי חשובות והוא שימושי לטיפול במגוון רחב של בעיות עור. ניתן להשתמש בכל חלקי הצמח, אם כי השורש הפעיל ביותר מבחינה רפואית. השורש הוא אלטרטיבי, מכווץ, מעודד הפרשת מיצי עיכול (כולאגוג), מטהר, משלשל וטוניק עדין. אבקה של השורש, ביחד עם אבקת עלי סרפד, משמשת לטיפול באנמיה.
בסוג חומעה כ-200 מינים שונים. מין אחר ידוע בסוג חומעה ונפוץ מאוד בשימוש הוא חומעת הגינה, חומעה מצויה או חומעת השדה (Sorrel, בלטינית: (Rumex acetosa. מין זה משמש להכנת מרק (מזרח אירופה), כירק לסלט ולהכנת משקה חמצמץ בצבע אדום (מהזרעים). לפחות בשלש יבשות, העלים והשורש משמשים לטיפול פנימי וחיצוני בכאבי גרון, זיהומים, כיב קיבה, מחלות כליות, חום, תולעי בטן וסרטן. מין זה הוא אחד המרכיבים בפורמולה העממית ESSIAC לטיפול בסרטן.
פעילות
הצמח יכול לגרום או להקל על שלשולים על פי המינון, זמן הקציר והריכוזים היחסיים של טאנינים (גורמים לעפיצות, מכווצים) ואנתראקינונים (משלשלים) שנמצאים בו. בשימוש גם לחום חוזר ונשנה, שיעול, כיב קיבה מחלות כבד וצהבת. הוא משמש לטיפול בעצירות, שלשולים, דימום ריאות, תלונות דם שונות וגם מחלות עור כרוניות. לשימוש חיצוני, ניתן למעוך את השורש ולהשתמש בו כעיסה וכמשחה, או לייבש ולהשתמש בו כאבקה על פצעים, כיבים, התפרצויות פצעים ובעיות עור שונות אחרות. הוא אנטיבקטריאלי, ומעודד הגלדה. נמצא שמיצוי אלכוהולי של הצמח מעכב התפרקות קולאגן, ועשוי לעכב הזדקנות תאים (anti-aging).
התוויות נוספות של הצמח: פסוריאזיס, במצב אקוטי או כרוני; דלקות של מע' הנשימה; צהבת חסימתית.
רכיבים פעילים
השורש מכיל נגזרות שונות של אמודין emodin ואנתראקינונים אחרים, פוליפנולים ((Cathechins, פלאבונואידים שונים כגון קמפרול – Kaempferol נוגד חמצון בעל תכונות חשובות. תכולת האנתראקינונים בצמח מכפילה את עצמה במהלך הקיץ, ומגיעה עד לכדי כמעט 1% למשקל יבש. ריכוז גבוה של נוגדי חמצון אנטי-דלקתיים במיצוי של השורש נמצא מעודד אפופטוזיס בתאי סרטן-כבד ועשוי להחליף רכיבים תרופתיים סינטתיים. הזרע משמש לטיפול בשלשולים. תרופה הומאופתית מיוצרת מהשורש הטרי, שנאסף בסתיו.
התוויות נגד:
חסימת מעיים. זהירות מסוימת מומלצת בשימוש בו מכיוון שמינונים עודפים עלולים לגרום להפרעות בקיבה, בחילות ודרמטיטיס.
מיני חומעה יכולים להכיל רמות גבוהות למדי של חומצה אוקסאלית, האחראית לטעם העלים – חומצי כלימון. אין סיכון בכמויות קטנות, אך אסור לאכול את העלים בכמויות גדולות מאחר שהחומצה האוקסלית עלולה לנטרל זמינות חומרים מזינים אחרים במזון, במיוחד סידן, ובכך לגרום למחסור במינרלים. תכולת החומצה האוקסלית תפחת לאחר בישול הצמח. אנשים עם נטייה לראומטיזם, דלקת פרקים, גאוט, אבנים בכליות או חומציות יתר צריכים לנקוט משנה זהירות אם יכללו צמח זה בתזונתם מכיוון שהוא עלול להחמיר את מצבם. יש להימנע מצריכתו במהלך הריון והנקה.
מקורות:
1. PFAF
2. Demirezer, L. Ömür. "Concentrations of Anthraquinone Glycosides of Rumex crispus during Different Vegetation Stages" Zeitschrift für Naturforschung C, vol. 49, no. 7-8, 1994, pp. 404-406. https://doi.org/10.1515/znc-1994-7-802
3. i JJ, Li YX, Li N, Zhu HT, Wang D, Zhang YJ. The genus Rumex (Polygonaceae): an ethnobotanical, phytochemical and pharmacological review. Nat Prod Bioprospect. 2022 Jun 16;12(1):21. doi: 10.1007/s13659-022-00346-z. PMID: 35710954; PMCID: PMC9203642.
4. https://en.wikipedia.org/wiki/Rumex_crispus
5. Eom, T.; Kim, E.; Kim, J.-S. In Vitro Antioxidant, Antiinflammation, and Anticancer Activities and Anthraquinone Content from Rumex crispus Root Extract and Fractions. Antioxidants 2020, 9, 726. https://doi.org/10.3390/antiox9080726
6. https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=aS-qU1U0R9s
סרטון: הוצאת שורש חומעה מהקרקע ב"על עלים".
4.2024 מאת: פרץ גן, אגרונום ומנהל "על עלים – מרכז לצמחי מרפא" – Alalim.p@gmail.com
שאלות ותשובות מתוך הטקסט
שורש חומעה משמש במקרים של חום חוזר ונשנה, שיעול, כיב קיבה מחלות כבד וצהבת. הוא משמש לטיפול בעצירות, שלשולים, דימום ריאות, תלונות דם שונות וגם מחלות עור כרוניות. לשימוש חיצוני לריפוי פצעים, פסוריאזיס. מתאים גם במקרים של צהבת ודלקות במערכת הנשימה.
מטהר, משלשל וטוניק עדין.
חסימת מעיים. זהירות מסוימת מומלצת בשימוש בו מכיוון שמינונים עודפים עלולים לגרום להפרעות בקיבה, בחילות ודרמטיטיס.
