Piper nigrum – פלפל שחור
שם עברי: פלפל שחור
שם אנגלי: Black pepper
משפחה: פלפליים, Piperaceae
חלקי צמח בשימוש: פירות בוסר, פירות בשלים, שמן נדיף
תיאור בוטני: מוצאו של הפלפל השחור מ-Malabar, בחוף המערבי של דרום הודו. היום אזור זה שייך לקראלה. הפלפל הוא מטפס רב שנתי, מעוצה, המגיע לגובה של כ-10 מ'. הוא גדל בארצות טרופיות בתנאים של חום ולחות. הוא מתחיל לפרוח בגיל 3 -4. הפירות הם ענבות קטנות. מוצאו של השם Pepper מהשם בסנסקריט של הפלפל הארוך- pippali. ממנו נלקח השם היווני peperi והשם הלטיני piper. מגדלים היום את הפלפל בארצות טרופיות בדרום מזרח אסיה ובמרכז ודרום אמריקה. הספקיות העיקריות של הפלפל הן הודו ואינדונזיה.
פלפל שחור, לבן, אדום וירוק.
לקבלת פלפל שחור קוטפים את הפירות קצת לפני ההבשלה. קוטפים אותם ירוקים, כשהצבע האדום מתחיל להופיע. משאירים אותם למשך לילה בטמפרטורת החדר. בכמה מקומות נוהגים להשרות את הפירות במים רותחים כדי לחטא אותם. מתרחש תהליך של תסיסה, דומה לזה ההופך את התה הירוק לשחור. הטאנינים מתחמצנים על ידי אנזימים phenoloxidases, ופירות הפלפל מקבלים צבע שחור. מייבשים אותם בשמש. לקבלת פלפל לבן צריך להסיר את הקליפה החיצונית של הפרי. משרים פירות בשלים אדומים במים במשך שמונה ימים. הקליפה מתפוררת ונשאר בעיקר הזרע הלבן. מייבשים את הזרעים. הפלפל הלבן שומר על החריפות המלאה של הפרי, אבל טעמו שונה, כי חלק מהארומה נעלם בזמן ההשרייה.
פלפל ירוק מתקבל מפרי בוסר שכובשים במלח או בחומץ, או שמייבשים במהירות בחימום, כדי למנוע תסיסה. הפלפל הירוק פחות חריף מהשחור.
פלפל אדום מתקבל מפירות בשלים שכובשים אותם במלח או בחומץ ומייבשים. הוא יותר חריף וארומטי מהפלפל הירוק. הוא דומה בחריפות לפלפל השחור.
מרכיבים: כ-3% שמן נדיף הכולל כ-80% מונוטרפנים, כגון, sabinene, beta-pinene, limonene,alpha–pinene, myrcene, נגזרות של מונוטרפנים: borneol, carvone, carvacrol, 1,8-cineol linaloolכ-20% ססקויטרפנים כגון, beta-carophyllene, humulene, beta-bisabolone, caryophyllene
מקור החריפות של הפלפל השחור באלקלואיד piperine, באיזומר שלו chavicine ובאנלוגים שלו שהריכוז הכולל שלהם 5% (1). piperine פיפרין מעכב CYP3A4 ו-P-glycoprotein
אנזימים חשובים למטבוליזם של xenobiotics(1). אצל חיות מעבדה שנבדקו מעכב הפיפרין אנזימים אחרים החשובים במטבוליזם של תרופות(2,3). עיכוב האנזימים גורם לעליה בפעילות של התרופות. נמצא גם שפיפרין מגביר השפעה של כוכרכומין אצל בני אדם (4). פיפרין מתגבש לגבישים שאינם נמסים במים.
פעילות: חם, ממריץ, משפר פעילות של מערכת העיכול, מגביר הפרשת מיץ קיבה, מגרה את בלוטות הטעם, קרמינטיבי, סטימולנט, מגביר הזעה, אנטי בקטריאלי, דיורטי, מגביר תאבון, נוגד חמצון, נוגד כולרה, השמן הנדיף הוא אנטי פטרייתי.
שימוש ברפואה המסורתית: הפלפל השחור הוא תבלין אוניברסלי. הוא מוזכר בכתבים הודיים שנכתבו בסנסקריט עתיקה 1000 שנים לפני הספירה. יחד עם תבלינים הודיים אחרים העבירו אותו בדרך הבשמים שעברה בארץ ישראל למצרים ולאירופה.
הפלפל השחור הוא תבלין חם, ממריץ, פותח חסימות, מרגיע כאב בטן, נוגד בחילה והקאה.
נוהגים להשתמש בו למקרים של קור במערכת העיכול, לטיפול בשלשול או בעצירות, לשיפור העיכול, להוריד חום, לזירוז זרימה של דם, להגביר תאבון. משתמשים בו כתבלין מחמם להוסיף חום למאכלים קרים, לטיפול בתולעים.
מינון: 5-15 פירות טחונים לאבקה.
מירתח של 1-3 ג' מומלץ למקרים של עיכול בלתי יעיל, הקאה, שלשול
התוויות נגד: הריון והנקה, מומלץ לא להשתמש בפלפל השחור בריכוזים גדולים מאשר בתיבול עדין.
אינטראקציות עם תרופות: עלול להגביר השפעה של תרופות העוברות מטבוליזם על ידי Cyt.P-450, יש להימנע משימוש בפלפל השחור ביחד עם תרופות (5).
בטיחות ורעילות: רעיל בריכוז גבוה. במינון שלתבלין אינו רעיל בדרך כלל. LD50 בלקיחה פומית אצל חולדות 514 מ"ג לק"ג (5).
ספרות
1. Bhardwaj RK. Glaeser H. Becquemont L. et al. Piperine. A major constituent of black pepper, inhibits human p-glycoprotein and CYP3A4. 2002, J. Pharmacol. Exp. Ther. 302: 640-650.
2. Atal CK., Dubey RK. Singh J. J. Biochemical basis of enhanced drug bioavailability by piperine: evidence that piperine is a potent inhibitor of drug metabolism. 1985, J. Pharmacol. Exp. Ther. 232: 258-262.
3. Reen RK. Jamwal DS. Taneja SC. et al. Impairment of UDP-glucose dehydrogenase and glucuronidation activities in liver and small intestine of rat and guinea pig in vitro by piperine. 1993, Biochem. Pharmacol. 46: 229-238.
4. Shoba G. Joy D. Joseph T. et al. Influence of piperine on the pharmacokinetics of curcumin in animals and human volunteers. 1998, Planta Med. 64:353-356.
5. Black pepper, www.mdidea.com/products/new/new068.htmlwww.uni-graz.at/-katzer/engl/pipe_nig.html
