משפחה: Asteraceae מורכבים
חלקי צמח בשימוש: שורש
תיאור הצמח: הלפה הוא צמח דו ביתי הגדל במקומות עם שמש מלאה או חלקית. הוא גדל בתוך יערות, בצידי הכביש, ובבתי גידול מופרעים. מוצאו מאירופה ואסיה. הוא הועבר לארצות רבות, ומשתמשים בו כמזון ולשימוש רפואי (1). הוא גדל לכל רוחבה של ארה"ב, ועד לדרום קנדה.
הלפה הוא צמח גדול. הגבעול שלו מגיע לגובה של 2 מ', העלים גדולים ורחבים, וגדלים על הסתעפויות של הגבעול. הפריחה היא באמצע הקיץ ועד תחילת הסתיו, בשנה השנייה . הפרחים בצבע סגול-וורוד. שורש לפה מגיע לעומק של 70 ס"מ. הוא מכיל את רוב המרכיבים המזינים והרפואיים כבר בשנה הראשונה. קליפת שורש לפה היא חומה, והשורש המקולף מבפנים צבעו לבן (1).
מרכיבים:
שורש לפה מכיל חלבון, סידן, זרחן ופולאט. השורש הוא מקור טוב לסיבים. הוא מכיל אינולין שעוזר למערכת העיכול, והוא גם קשור לפעילות נגד סוכר (1).
המונוסכריד הבולט בצמח הוא הפרוקטוז, והוא מכיל יחידות חוזרות של פרוקטוז וגלוקוז שבונים אוליגוסכרידים ופוליסכרידים הידועים כ-fructo-oligosacchrides FOS.
אינולין הוא פולימר של פרוקטוז. הוא נמס במים. הוא אחד מהסיבים המשמשים כמזון לפלורה של המעי.
השורש מכיל ליגנאן, טריטרפנואידים, פוליאצטילנים, חומצה קפאית, חומצה כלורוגנית וצינרין. הוא מכיל פלבונואידים: קוורצטין, לוטאולין שהם נוגדי חמצון.
נערכים מחקרים על מרכיב המצוי בשורש של הלפה- arctigenin. הוא בעל פעילות אנטי דלקתית. הוא מעכב ביטוי של גן של חלבונים שמווסתים פעילות של תאי דם לבנים ושל T- לימפוציטים (1). מחקר שנערך על עכברים הראה שארטיגנין הוא אנטי סרטני (1).
שימוש מסורתי בלפה:
במשך אלפי שנים משתמשים בלפה כצמח רפואי, באירופה, בסין וביפן. הלפה נקרא ביפן gobo. ברפואה ביפנית המסורתית הנקראת Kampo משתמשים בלפה כמשתן וכמנקה דם. שימוש נוסף הוא להגביר דה טוקסיפיקציה אצל תינוקות. במשך כ-100 שנה משתמשים בלפה לטיפול בסרטן.
לפה הוא גם אחד מהמרכיבים משתי פורמולות אנטי סרטניות Hoxsey ו- Essiac.
באמריקה השבטים האינדיאניים השתמשו בלפה לטיפול ברוימטיזם וכן כצמח מטהר דם. בכמה שבטים אינדיאניים השתמשו בלפה לטיפול במחלות של עור (1).
בימינו |משתמשים בלפה לתמיכה בבריאות העור, כצמח המניע את הלימפה ומזרז ומשפר את דה טוקסיפיקציה והניקוי (1). ממליצים להשתמש בלפה במקרים של אקנה, פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס ודלקת כליות (1).
השורש נחשב ליעיל לטיפול במחלות כרוניות של העור, והזרעים נחשבים ליעילים לטיפול בהתפרצויות בעור, בכוויות.
בדרך כלל משתמשים בשורש של השנה הראשונה כמזון, ובעלים הצעירים שאוכלים אותם ללא בישול או שמאדים קצת.
למרות שהלפה הוא בשימוש רב ביפן ובאירופה הוא אינו מוכר בארצות רבות אחרות.
בשנים האחרונות הוא נעשה יותר מוכר.
מחקרים:
בעיות כרוניות של העור, כגון, פסוריאזיס, ואקזמה, מחלות של הקיבה והמעי, ארטריטיס שגרוני וגאוט, הן דלקות שקשה להשתחרר מהן. מטופלים שסבלו מכאבים בגלל אוסתיאוארטריטיס, קבלו חליטות של שורש הלפה, שלוש פעמים ביום, במשך ששה שבועות (1). הייתה ירידה בכאב ובסימפטומים של הארטריטיס, והיה שיפור בתנועה ובאיכות החיים של המטופלים.
במחקר אחר קבלו מטופלים עם אוסטיאוארטריטיס חליטות מששה גר' של שורש לפה, במשך 42 יום. בדיקות דם בסוף המחקר הראו ירידה משמעותית באינטרלויקין 6 ושיפור בהרגשה הכללית (1).
מחקרים על שימוש בלפה לבעיות של עור הראו שיפור רב במקרים של יובש בעור ובקמטים. המחקרים נעשו עם פירות של לפה (1).
מחקרים ראשוניים מראים שיפור במצב של חולים בסוכרת שמשתמשים בלפה.
שימוש בשורש לפה מונע נזק לכבד מרעלנים סביבתיים (1).
שורש לפה מכיל בכוס (118 גר')
קלוריות 85
חלבונים 1.8 גר'
פחמימות 20.5 גר'
שומן 0.2 גר'
אשלגן 363 מ"ג
סיבים 3.9 גר'
מקורות
Bauman H. and Bethany D. Food as Medicine: Burdock, Arctium lappa, Asteraceae. HerbaEGram, Vol. 15, Issue 1 January 2018.
