אספרגוס הודי:
שם בסנסקריט: Shatavari
משפחה: שושניים, Liliaceae
חלקי צמח בשימוש: שורש
תיאור הצמח: משמעות השם Shatavari היא מרפא של מאה מחלות. אספרגוס רצמוסוס הוא צמח נפוץ בהודו ובהרי ההימלאיה. גובהו 1-2 מ', והוא מעדיף אדמה סלעית בגובה 1300-1400 מ' (1). גדל גם בדרום-מזרח אסיה, אפריקה ואוסטרליה (2). העלים קטנים ומחטניים. השורשים מרובים, מעובים ומגיעים לעומק של 1 מ'. הענפים הצעירים עדינים ורכים, הותיקים מעוצים. הפרחים לבנים וקטנים, הפירות קטנים ונעשים שחורים בהבשלה.
מרכיבים: גליקוזידים סטרואידליים, כולל, shatavarins I-IV, דיוסג'נין, סטרוליםפלבונואידים, כולל, קוורצין, רוטין, היפרוזיד, איזופלבוניםאלקלואיד aspargamine A (3).
רפואה מסורתית: צמח חשוב ברפואת האיורודה והסידהא, וכן ברפואה הסינית. נחשב ברפואת האיורודה לצמח מחזק, מלחלח ומרכך את העור. משתמשים בו בכל מקרה של גירוי או דלקת במערכת העיכול, הנשימה, הכליות ודרכי השתן (4). במקרים של גסטריטיס ועודף חומציות בקיבה משתמשים בשורש אספרגוס עם ghee. מרתיחים מרתח מהשורש עם כמות שווה של מיץ משורש טרי עם חלב וגי (4). תכשיר זה משמש גם לטיפול בדיספפסיה, צמאון וגאוט. מרתח של שורש אספרגוס בתוך חלב עז משמש לטיפול במקרים של דימום מהאף או שטפי דם מהוגינה (4). השורש משמש מרכיב בתרופות רבות של רפואת האיורודה המוצעות לטיפול בבעיות שונות של מערכת הרבייה של האישה, למניעת הפלות, להגברת חלב בהנקה (4).
Asparagus cochinchinensis משתמשים בשורש ובקנה השורש. הוא נחשב לצמח מתוק-מר וקר מאד (5) הוא מזין את הכליות ומרחיק חום מהריאות. חשוב במקרים של יובש בריאות, שמתבטא ביובש בפה וליחה צמיגה. השורש מומלץ לטיפול במקרים של חוסר של יין עם חום שעולה ופגיעה בנוזלי הגוף. מזהירים מפני שימוש בשורש האספרגוס במקרים של יובש בטחול ובקיבה (5).
פעילות: נוגד דלקת, אנטי אוקסידנט (6) אסטרוגני, נוגד שיעול (7), נוגד עוויתות, אנטי בקטריאלי הוכיחו שמיצוי במתנול של שורש טרי שניתן לחולדות במשך 5 ימים סייע לריפוי כיב פפטי מושרה (4). מחקרים שנערכו בחיות מעבדה עם מיצויים שונים של הצמח הוכיחו את יעילות השורש כמגן על הכבד, אמטי אוקסידנט ונוגד שיעול (4). בניסויים in vitro הראו שמיצוי מתנולי של השורש מעכב E. coli, Shigella flekneriShigella sonnei, Shigella disenteria, Vibrio cholera, Salmonella typhiSalmonella typhimurium, Pseudomonas putida, Bacillus subtilis
התוויות: דיספפסיה, כיב פפטי, דלקות של מערכת העיכול, שלשול, הפטיטיס, כבד מוגדל, טחורים, דלקת גרון, שיעול, ברונכיט, דלקת בכליות, כאבים של מחזור חודשי, אי פוריות של הזכר ושל הנקבה, סכנה להפלה, מנופאוזה, עייפות
רעילות: לא דווח על רעילות של השורש
מינון: חליטה 3-15 ג' פעמיים עד שלוש פעמים ביוםטינקטורה 1:3 ב-25% אלכוהול, 1-10 מ"ל פעמיים עד שלוש פעמים ביום (4)
Asparagus officinalis גדל באירופה, אסיה ומרכז אמריקה. משתמשים בשורש ובקנה השורש. המרכיבים הם ספונינים סטרואידליים, גליקוזידים של פלבונואידים, כגון, רוטין,אלקלואיד
פעילות: דיורטי. משמש להגברת ניקוי דרך הכליות, לטפל בזיהומים בכליות ובדרכי השתן, ולמנוע התחדשות של אבנים בדרכי השתן
מינון: 800 מ"ג בקפסולות5-10 ג' בחליטה (8).
מקורות:
1.Goyal RK. Singh J.Lal H. Asparagus racemosa- an update (Review). Indian Journal of Medical Sciences, 2003, 57: 408-414.
2. Bopana N. Saxena S. Asparagus racemosus- ethnopharmacological evaluation and conservation needs. (Review) Journal of Ethnopharmacology, 2007, 110: 1-15.
3. Sharma U. Saini R. Kumar N. Singh B. Steroidal saponins from Asparagus racemosus. Chemical and Pharmaceitical Bulletin, 2009, 57: 890-893.
4. Shatavari in: Caldecott Todd, 2006, Ayurveda: The devine Science of Life. Elsevier/Mosby
5. Asparagus cochinchnensis, tian men dong, in: Benski D, and Ganble A. Materia Medica, Revised Edition, Eastland Press, Seattle, Washington, 1993.
6.Visavadiya NP. Soni B. Soni B Madamwar D. Suppression of reactive oxygen species and nitric oxide by Asparagus racemosus root extract using in vitro studies. Cellilar and Molecular Biology, 2009, 55Suppl.1083-1095.
7.Kamat JP. Boloor KK. Devasagayam TP. et al. Antioxidant properties of Asparagus racemosus against damage induced by gamma-radiation in rat liver mitochondria. Journal of Ethnopharmacology 2000, 71: 425-435.
8. Asparagus officinalis in: PDR for Herbal Medicine 3rd Ed, Thomson, PDR, 2004
