שם הצמח Brassica junncea- כרוב חום
Brassica nigra- כרוב שחור
משפחה: מצליבים, Brassicaceae
חלקי צמח בשימוש: עלים, זרעים
תיאור בוטני:
מיני החרדל וכרוב הם צמחים עשבוניים, הגדלים באזורים ממוזגים באירופה. הם היו בין הצמחים הראשונים שבייתו אותם (1). הם הפכו אחר כך לצמחים שגידלו אותם באסיה, צפון אפריקה וצפון אמריקה. העלים של כל המינים אכילים. בזרעים משתמשים שלמים או מרוסקים לאבקה , להכנת שמן (1). הפרחים צהובים וקטנים. הפירות הם בצורה של קפסולות מאורכות, ובתוכם עד 20 זרעים, בצבע חום כהה או צהוב, תלוי במין הצמח. הכרוב השחור הוא זקוף וקצת מסועף. גובהו יכול להגיע ל-3מ'. הזרעים קטנים מאד וחריפים. הם מתפזרים על יד צמח האם כשהם בשלים. מגדלים את הכרוב השחור בארגנטינה, צ'ילי וארה"ב – ומשתמשים בעלים ובגבעולים כמזון. לא אוספים את הזרעים.
הכרוב החום -מוצאו באזור ההימלאיה של מרכז אסיה. הוא מגיע לגובה של 1-2 מ', ויש לו זרעים שקל לאסוף מהם את הזרעים באופן מיכני. מגדלים את הכרוב החום בצפון אמריקה, במיוחד בארה"ב ובקנדה (1).
שימוש מסורתי:
השימוש של מיני הכרוב והחרדל ידוע מאז המאה הראשונה לפני הספירה. דיוסקורידס ממליץ בספר encyclopedia De Materia Medica על שימוש חיצוני עם הזרעים כתחבושת להקלה על דלקת (1). ברפואת היונאני ממליצים להשתמש בזרעים של הכרוב והחרדל לטיפול בנוירלגיה אפילפסיה, צרעת, אישיאס, גאוט ודלקת ריאות. ברפואת האיורוודה מסופר על שמן החרדל, שממצים אותו מהזרעים של הכרוב החום. הוא מוזכר כשמן חריף ומחמם. מומלץ להשתמש בו כשמן למסג' בשימוש חיצוני לחיזוק השיער, לטיפול במחלות עור, כגון, ויטיליגו ואקנה, וכן לטיפול בטחורים (1).
הזרעים של החרדל והכרוב החום היו בשימוש רפואי ברפואת האיורודה. טחנו אותם ועשו מהם מימרח, שהשתמשו בו למקרים של סרטן של בלוטת התריס , ולהתנפחות של בלוטות לימפה. נהגו גם להרתיח את הזרעים במים, ולהשתמש בם כתחבושת לעור מבוקע, לטיפול בצרעת, ארטריטיס שגרוני, אקנה ולשטיפות של הפה במקרים של פצעים בפה (1).
באופן מסורתי משתמשים בשמן חרדל בשימוש פנימי, להורדת רמת שומנים בדם, להפחית הצטברות של שומן על הרקמות השומניות, לטיפול פנימי בתולעים במעי ולתמוך בדה טוקספיקציה של הגוף (1). הוסיפו זרעים של חרדל (או כרוב חום) לפורמולה שהשתמשו בה כדי לגרום להקאה, ולנקות את הראש בעזרת ריקון הפרשות מהאף. בעלים השתמשו בדרך כלל לאכילה, ולפעמים הרתיחו אותם והשתמשו בהם כניקוי באדים (1).
שימושים נוספים בחרדל ידועים בארצות שונות. באפריקה משתמשים בשורשים כמגבירי הפרשת חלב בהנקה. בטנזניה שורפים עלים ופרחים יבשים בטקסים דתיים. ביאווה משתמשים בעלים בשימוש פנימי לטיפול בסיפיליס, להמריץ זרימה של הדם. בשמן הנדיף השתמשו להקלה על עצירות ולטפל בכאבי ראש. בקוריאה משתמשים בזרעים לטיפול באבצס, בהצטננות, בכאב גב תחתון ברוימטיזם. בכל ארצות אסיה השתמשו בשמן חרדל לטיפול בפצעים ובכיבים.
בצפון אמריקה נהגו האינדיאנים להשתמש בכרוב השחור. בשבט ה-Cherokee השתמשו בצמח כדי להגביר תיאבון, לטפל בכליות, במלריה ובאסתמה. האינדיאנים משבט ה-Meskwaki השתמשו בחרדל לטיפול בהצטננות. בשבט ה-Mohegan השתמשו בתחבושות שהכינו מהעלים כמשככי כאב, לגוף, ולראש. בזרעים של הכרוב החום השתמשו כגורם להקאה במקרים של הרעלה של חומרים נרקוטיים (1).
מחקרים:
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות על צמח החרדל הראו פעילות אנטי סרטנית של הצמח, סיוע במקרים של סכרת, מחלות לב, וזיהומים עם פטריות וכן במקרים של שפעת.
אבקה מזרעים של חרדל גרמה in vitro לאפופטוזיס של תאים סרטניים. כשניתנה האבקה לעכברים כמזון, היא מנעה גידול של סרטן בשלפוחית השתן, היא גם מנעה מחדירות של תאים סרטניים לשרירים של חולדות (1).
Sinigrin שהוא מרכיב בזרעים של החרדל עיכב שגשוג של תאי סרטן בכבד של חולדות . העיכוב המשמעותי ביותר התקבל עם 25 מ"ג של סיניגרין.
עלים וזרעים של חרדל גרמו לירידה ברמת סוכר אצל חולדות עם סוכרת מסוג 2. מחקר אחד בדק השפעה של זרעי חרדל טחונים על כולסטרול וטריגליצרידים בסרום של חולדות סכרתיות. ריכוז של 8 ג' ל-ק"ג הוריד את הרמה של הכולסטרול והשומנים (1).
פעילות אנטי מיקרוביאלית:
החרדל הוא צמח בעל פעילות אנטי בקטריאלית ואנטי ויראלית (1). הוא יכול להגן בפני זיהומים עם חיידקים ווירוסים בשימוש פנימי וחיצוני. הניסויים נעשו בחולדות, והראו פעילות יעילה יותר מהאנטיביוטיקה. השמן הנדיף של החרדל מעכב גידול של סוגים אחדים של פטריות.
החרדל ומיני הכרוב נחשבים לצמחים בטוחים למאכל. החרדל מכיל ריכוז גבוה של ויטמין K שאינו מומלץ למי שלוקח תרופות לדילול הדם.
השמן הנדיף עלול לגרום לגירוי בעור. מומלץ לא להשתמש בשמן חרדל בשימוש פנימי או חיצוני. הוא מכיל ריכוז גבוה של erucic acid, ואינו מומלץ בארה"ב, קנדה ובאיחוד האירופי.
הרכב תזונתי לכוס אחת של עלים וגבעולים, בערך 56 ג'
קלוריות 15
חלבון 1.6 ג'
פחמימות 2.6 ג'
שומנים 0.2 ג'
מקורות:
1. Bauman H. and Brown Z. Food as Medicine: Mustard (Brassica juncea and Brassica nigra, Brassicaceae) HerbaEGram: Volume 14, Issue 3, March 2017.
