קיפודנית:
שם מדעי: Echinacea angustifolia/ Echinacea pallida
אכינצאה היא אחד מצמחי המרפא הנפוצים ביותר בשימוש בארה"ב.
משפחה: מורכבים Asteraceae
מינים: שלושה מינים של אכינצאה מצויים בשימוש רפואי, ומינים נוספים נחקרו והוכחו כבעלי פעילות ביולוגית.
Echinacea purpurea קיפודנית ארגמנית (ק. ארגמנית)
Echincea angustifolia -קיפודנית צרת עלים (ק. צרת עלים)
Echinacea pallida- קיפודנית חיוורת (ק. חיוורת)
מחקר: הרבליסטים וחוקרי צמחי המרפא מציינים את האירוניה בכך שלמרות שמוצאם של מיני הקיפודנית הוא בארה"ב, כמעט כל המחקר המדעי בוצע בגרמניה ולא בארה"ב. מוצרי קיפודנית נחקרו בגרמניה מאז תחילת המאה ה-20. תחילה למטרות הומיאופאתיות, ולאחר מכן נחקרו השימושים הרפואיים על ידי ד"ר גרהרד מדאוס (Gerhard Madaus) ב- 1938. השימוש המסורתי היה נפוץ אצל התושבים הילידים בארה"ב, ובעקבותיהם על ידי המרפאים האקלקטיים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. השימוש העיקרי הוא למניעה וטיפול בהצטננות, שפעת, וזיהומים בדרכי הנשימה העליונות. משתמשים בו גם לשיפור התפקוד הכללי של מערכת החיסון ולטיפול בקנדידה וגינאלית. המחקרים הקליניים נוטים לתמוך בטיפול בתסמינים של הצטננות, שפעת ומחלות של דרכי הנשימה העליונות (1). מתוך ארבע מונוגרפיות שפורסמו על ידי Commission E, שתיים הן חיוביות שורש של קיפודנית חיוורת ונוף של קיפודנית ארגמנית, ושתיים לא אושרו -שורש של קיפודנית ארגמנית ושורש של קיפודנית צרת עלים. הכימיה של מיני הקיפודנית נחקרה מאז 1988 על ידי רודולף באואר והילדברט וגנר מהמכון לפרמאצטיקה ביולוגית במינכן. נמצאו הבדלים כימיים ברורים בין ק. צרת עלים וק. חיוורת (2).
הסתבר שמחקרים פרמקולוגיים קודמים שבדקו ק. צרת עלים, הכילו למעשה תערובת שלה עם ק. חיוורת. מבחינה היסטורית שני מינים אלו שווקו יחד בתערובת שנקראה "שורש הנחש מקנזס". המחסור במחקרים פרמקולוגיים וקליניים לגבי שורש של ק. צרת עלים ונוף של ק. צרת עלים וק. חיוורת הוא שגרם לפרסום מונוגרפיה שלילית, עד שמידע מדעי תומך נוסף יהיה זמין. גורם נוסף לפרסום המונוגרפיה השלילית, בנוסף לבעיות שהיו בעבר לגבי הזהות הבוטנית של מיני הקיפודנית במוצרים המסחריים ובמחקרים המדעיים, הוא מיעוט המחקר שהיה זמין לגבי השורשים בזמן הכנת המונוגרפיה. לפי פרופסור Heinz Schilcher, שהיה סגן הנשיא של Commission E בזמן שהמונוגרפיות פורסמו, ה-Commission E החליטו שרק התוצאות מהמחקרים שנערכו על מיץ סחוט טרי מנוף בפריחה של ק. ארגמנית ומיצוי כוהלי-מימי של שורשי ק. חיוורת מספיקים למונוגרפיה חיובית. בזמן שחלף נוספו מחקרים נוספים, שהתבססו על מיצוי כוהלי של שורשי ק. ארגמנית. מוצרים רבים ושונים של קיפודנית, שמקורם מחלק צמח אחד או ממספר חלקי צמח (שורש, עלה, פרח, זרע), מצויים בשוק. בנוסף, מוצעים למכירה מוצרים ממינים שונים של אכינצאה: ק. ארגמנית, ק. צרת עלים וק. חיוורת. לכן יש צורך לציין בכל ניסוי קליני איזה מין ואילו חלקי צמח היו בשימוש. פרופסור ר. באואר מהמכון לפרמצטיקה ביולוגית באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, גרמניה, העריך את מוצרי הקיפודנית ומיין אותם על פי המין, חלק הצמח שבשימוש ותהליך העיבוד (3). במאמר סקר שסיכם 23 ניסויים קליניים ופרמקולוגיים, הוא קבע כי השפעות פרמקולוגיות מובהקות נמצאו in vitro ו-in vivo למיץ סחוט מנוף של קיפודנית ארגמנית לדוגמא, Echinacin® ולמיצוי כוהלי של שורשים משלושת המינים . ההשפעות התבטאו בעיקר בשיפור מערכת החיסון התאית הלא ספציפית (4). הוא דיווח על מספר קבוצות של מרכיבים פעילים: פוליסכרידים, גליקופרוטאינים, נגזרות של חומצה קפאית, cichoric acid ואלקילאמידים. Melchart et al.(1994) ערכו סקר משווה של 26 מחקרים קליניים מבוקרים, שבדקו את הפעילות האימונומודלטורית של מוצרים המכילים מיצוי של קיפודנית (5). ב-6 מהמחקרים השתמשו בקיפודנית כמרכיב יחיד וב-20 מחקרים בדקו קיפודנית בצירוף מרכיבים נוספים. איכות המחקרים נמצאה נמוכה, עם זאת, המחקרים מעידים שמוצרים המכילים מיץ או מיצוי קיפודנית הינם יעילים, ויכולים לשפר את פעילות מערכת החיסון. הם מציינים כי דרושים מחקרים קליניים מבוקרים נוספים באיכות טובה. פרופסור וגנר, דמות מובילה בפרמקוגנוזיה האירופאית, העיר בהתייחס למאמר שניתן להסיק כי תרופות המכילות קיפודנית יכולות לגרום לשיפור מערכת החיסון, במצבים בהם מערכת זו נחלשת באופן זמני (6). מחקרים קליניים רבים השתמשו במיץ טרי מיוצב של קיפודנית ארגמנית שניתן בהזרקה, אחרים במתן פומי או כמשחה חיצונית. בדרך כלל השתמשו במיץ סחוט טרי מהעלים והוסיפו 22% אתנול, כחומר משמר. המוצר הרשום נקרא Echinacin® והוא מיוצר על ידי חברת Madaus גרמניה. מחקר קליני נוסף בדק את ההשפעה של קיפודנית על מערכת החיסון של ספורטאים. מיץ סחוט מהנוף של קיפודנית ארגמנית (Echinacin®) ניתן ל-42 גברים אתלטיים. בקבוצת הטיפול בקיפודנית נמצאה עליה בולטת בריכוז בסרום ובשתן של הציטוקינים אינטרלויקין 6 (IL-6) וקולטן מסיס לאינטרלויקין 2 (sIL-2R), חלבונים שממריצים פעילויות מסוימות של מערכת החיסון (7). Bauer ו-Wagner מציינים כי מוצרים שונים של קיפודנית מגבירים את הפעילות של לויקוציטים, הינם בעלי תכונות אנטיבקטריאליות, מעכבים את האנזים hyaluronidase (וכך מעכבים פירוק של חומצה היאלורונית, בעלי השפעה דמוית אינטרפרון על נגיפים, ובעלי תכונות נוגדות דלקת מתונות (4). שימוש פוטנציאלי נוסף של מוצרי קיפודנית הוא לטיפול בדלקות באוזן התיכונה (otitis media) בילדים קטנים. שימוש מאושר גם על ידי רופאי הילדים ורופאים נטורופתיים בארה"ב (8). המונוגרפיה החיובית על שורש של קיפודנית חיוורת התבססה על נתונים שהתקבלו ממוצר תיקני רשום: טינקטורה 1:5 ב- 50% אתנול. בניסוי קליני, כפול סמיות, שהשתתפו בו 160 מטופלים בוגרים הסובלים ממחלות בדרכי הנשימה העליונות ממקור בקטריאלי או ויראלי, נמצא שמנה יומית של 900 מ"ג מיצוי משורש של קיפודנית חיוורת ,היה יעיל בקיצור משך המחלה, סינוסיטיס, שיעול, דלקת גרון (9).
בטיחות: שלושת מיני האכינצאה נחשבים לבטוחים לשימוש.
מרכיבים פעילים של קיפודנית חיוורת וקיפודנית צרת עלים: שורשים טריים או יבשים, או חלקים על קרקעיים טריים או יבשים, שנאספו בזמן הפריחה של קיפודנית צרת עלים Echinacea angustifolia D.C. ממשפחת המורכבים והמוצרים שהוכנו מהם במינון מתאים. הנוף של קיפודנית חיוורת, Echinacea pallida (Nutt.)Nutt. טרי או יבש, שנאסף בזמן הפריחה במינון מתאים. בשוק המסחרי, מוצרים של קיפודנית חיוורת מסומנים לעיתים בטעות כקיפודנית צרת עלים.
כימיה ופרמקולוגיה נוף של קיפודנית צרת עלים: מכיל נגזרות של חומצה קפאית כגון: Cichoric acidverbascoside, חומצה כלורוגנית ואיזוכלורוגנית. פלבונואידים מטיפוס קוורצטין וקאמפרול בצורתם החופשית או כגליקוזידים. ביניהם: rutoside, luteoline, kaempferol, quercetin, apigenin and isorhamnetin אלקילאמידים בעיקר מטיפוס undeca-2,4-diene ותערובת איזומרים שלdodeca-2E,4E,8Z,10E/Z-tetraeonic acid isobutylamids.פוליסאכרידים שמן נדיף- 0.1%> (4,6,21,29).בניצני התפרחות נמצאו trideca-1-en-3,5,7,9,11-pentayne and ponticaepoxide 6
שורש של קיפודנית צרת עלים: מכיל נגזרות של חומצה קפאית, בעיקר echinacoside (0.3-1.7%) וכן חומצה כלורוגנית ואיזוכלורוגנית והמרכיב האופייני cynarin (1.5-O-dicaffeoyl-quinic acid), פוליסאכרידים כולל אינולין (5.9%) ו-fructans. גליקופרוטאינים המורכבים מכ- 3% חלבונים, הסוכרים העיקריים בהם: arabinose (64-84%), גאלקטוז (1.9-5.3%) וגלוקוזאמינים (6%).אלקילאמידים- %0.01-0.15 בעיקר נגזרות של undeca-and dodeca-noic acid, בעיקר האיזומר Dodeca-2E,4E,8Z,10E/Z-tetraenoic acid isobutylamides.שמן נדיף- 0.1%> (10,11,12)
נוף של קיפודנית חיוורת: מכיל נגזרות של חומצה קפאית, cichoric acid, caftaric acid, echinacoside, verbascoside, חומצה כלורוגנית ואיזוכלורוגנית.פלבונואידים בעיקר rutoside אלקילאמידים בעיקר מטיפוס 2,4-diene עם תערובת איזומרים של dodeca-2E,4E,8Z,10E/Z-tetraenoic acid isobutylamides שמן נדיף- 0.1%> ( 10,13,14).
שימוש רפואי: מוצרים של קיפודנית צרת עלים משמשים לתמיכה ושיפור כוח העמידות הטבעי של הגוף, בעיקר במצבי זיהום כגון, שפעת, הצטננות, דלקת באף ובגרון, כטיפול חלופי בשפעת, פצעים דלקתיים ומוגלתיים, מורסות, פרונקלים, כיבים ברגליים, שלבקת (הרפס סימפלקס), דלקת של רקמות החיבור, פצעים, כאב ראש, הפרעות מטבוליות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם ב-1999 סקר ספרות עדכני, הכולל מחקרים חדשים שנערכו לאחר פרסום המונוגרפיה של Commission E ב-1992. מסקנתו היא שניסויים קליניים תומכים בשימושים הבאים של שורש (ולא נוף) של קיפודנית צרת עלים: טיפול תומך בהצטננות וזיהומים בדרכי הנשימה ודרכי השתן.
שימוש בתקופות ההיריון וההנקה: לא ידועות הגבלות
אינטראקציה עם תרופות אחרות: לא ידוע
אופני שימוש ומינון: שורש קיפודנית צרת עלים: להכנת תה או מוצרים גלניים לשימוש פנימי, 1 גרם של שורש מספר פעמים ביום. מרתח: להרתיח 1 גרם שורש ב-150 מ"ל מים במשך 10 דקות, 3 פעמים ביום 11. חליטה: להשרות 1 גרם שורש ב-150 מ"ל מים רותחים לפחות ל-10 דקות, מספר פעמים ביום בין הארוחות 6,39. מיצוי נוזלי (g/ml) 1:1, 45% אתנול: 0.5-1.0 מ"ל 3 פעמים ביום 11. טינקטורה (g/ml) 1:5, 45% אתנול: 2-5 מ"ל, 3 פעמים ביום11.
מקורות
1.Barrett, B., M. Vohmann, C. Calabrese. 1999. Echinacea for upper respiratory tract infection. J Fam Pract 48(8):628635.
2.Bauer, R. 1999a. Chemistry, analysis and immunological investigations of Echinacea phytopharmaceuticals. In: Wagner, H. (ed.). Immunomodulatory Agents from Plants. Basel, Switzerland:
3 Birkhuser Verlag. 4188.4. 1998. Echinacea: Biological Effects and Active Principles. In: Lawson, L. and R. Bauer (eds.). Phytomedicines of Europe: Chemistry and Biological Activity. Washington, D.C.: American Chemical Society. 140157.
4. Bauer, R. and H. Wagner. 1991. Echinacea species as potential immunostimulatory drugs. In: Wagner, H. and N.R. Farnsworth (eds.). 1991. Economic and Medicinal Plants Research, Vol.
5. New York: Academic Press. 253321.5. .Melchart, D. et al. 1995. Results of five randomized studies on the immunomodulatory activity of preparations of Echinacea.J Altern Complement Med 1(2):145160.
6 .Wagner, H. 1997. Herbal immunostimulants for the prophylaxis and therapy of colds and influenza. Eur J Herbal Med 3(1).
7 .Berg, A. et al. 1998. Influence of Echinacin (EC31) treatment on the exercise-induced immune response in athletes. J Clin Res 1:367380.
8 .Blumenthal, M. 1993. Echinacea Highlighted as Cold and Flu Remedy. HerbalGram 29:89.
9. Brinkeborn, R.M, D.V. Shah, S. Geissbuhler, F.H. Degenring. 1998. Echinaforce in the treatment of acute colds. Schweiz Zschr Ganzheits Med 10:2629.
10 .Bradley, P.R. (ed.). 1992. British Herbal Compendium, Vol. 1. Bournemouth: British Herbal Medicine Association.
11. .Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs, and Cosmetics, 2nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc.
12. .Hobbs, C. 1994. Echinacea: A literature review. HerbalGram 30:3348.
13. .Melchart, D. and K. Linde. 1999. Clinical investigations of Echinacea phytopharmaceuticals. In: Wagner, H. (ed.). Immunomodulatory Agents from Plants. Basel: Birkhauser Verlag.
14 10.Dorn, M., E. Knick, G. Lewith. 1997. Placebo-controlled, double-blind study of Echinacea pallidae radix in upper respiratory tract infections. Complement Ther Med 5:4042.
15. .World Health Organization (WHO). 1999. 'Herba Echinaceae Purpureae Radix Echinacea' and 'Radix Echinaceae.' WHO Monographs on Selected Medicinal Plants, Vol. 1. Geneva: World Health Organization. 136144; 125135.
16. .Wichtl, M. and N.G. Bisset (eds.). 1994. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. Stuttgart: Medpharm Scientific Publishers.
17. Pietta, P., P. Mauri, R. Bauer. 1998. MEKC analysis of different Echinacea species. Planta Med 64:649652.
להזמנת תערובת שורשים מהחנות בעל עלים
להזמנת ק. צרת עלים מהחנות בעל עלים
