צמח טרי או צמח יבש?
מאת: פרץ גן, מנהל “על עלים – מרכז לצמחי מרפא” בע”מ
בשנים האחרונות יש נטייה בקרב הרבליסטים להעדפת השימוש בצמח טרי על פני צמח יבש, לצרכי הכנת טינקטורות.
בעוד שבעבר היתה העדפה לצמח טרי עבור מספר צמחים מצומצם ומסוים בלבד (כגון מליסה רפואית, בן חרצית, כלידוניום גדול), הרי היום יש נטייה בקרב חלק מההרבליסטים להעדפת מגוון רחב יותר של מינים, עד כדי כל מיני הצמחים.
אין עוררין על כי השימוש בצמח יבש כחמר גלם לטינקטורה הוא נוח יותר: הוא תופס פחות נפח, מתאים יותר לאחסון, לגריסה/טחינה ולשקילה, והוא זמין במשך כל השנה. מדוע, אם כן, להשתמש בצמח הטרי?
- לצמח טרי מייחסים קיום “אנרגיות” או פוטנציאל חיות גבוה יותר.
- יש טענות בדבר פעילות טובה יותר של צמחים טריים בזכות ריכוז גבוה יותר של חומרים פעילים, או עקב “איבודים” מהצמח במהלך הייבוש. טענה זו תיבחן בסקירה זו במבחן הספרות המחקרית.
- אין ספק לגבי ערכם של צמחים טריים למטרות אחרות מאשר השריה לצורך טינקטורה. צמחים טריים משמשים בדרך כלל להפקת שמנים אתריים, להכנת תמיסות-אם הומאופטיות, לחליטות, לרטיות ולאמבט.
כשאנחנו אומרים “צמח יבש”, הכוונה בדרך כלל היא לצמח שתכולת המים בו אינה עולה על 10% ממשקלו הכללי. אברי הצמח הטרי מכילים בד”כ בין 40-60% מים (שורשים, זרעים, קליפה), ועד 70-90% (עלים, פרחים). הצמח היבש המצוי במסחר מכיל בד”כ 6-10% מים. בתהליך הייבוש, באופן אידאלי מתנדפים המים העודפים, ונשארים בצמח המטבוליטים המשניים החשובים לפעילות הביולוגית. בפועל, מתרחשים בייבוש גם תהליכים אחרים. תהליכי ייבוש שונים נהוגים בתעשייה: ייבוש בשמש, ייבוש בצל, ייבוש בתנורים או במתקני ייבוש ייעודיים אחרים. בכל אחד מהתהליכים השונים יש איבוד מסוים של חומרים נדיפים בנוסף למים, ושינויים מסוימים המתרחשים ברקמה הצמחית בזמן הייבוש. יש להתאים את אופן הייבוש לסוג החומר המיובש, כדי להקטין את השינויים והאיבודים הצפויים. במרבית המקרים, ייבוש מהיר עדיף על פני יבוש אטי, אך טמפרטורת ייבוש גבוהה תגביר את נידוף החומרים הנדיפים. טמפ’ נמוכה מדי תאריך את זמן הייבוש ותאפשר תהליכים אנזימטיים משמעותיים יותר, או רקבון.
לשימוש באלכוהול שתי מטרות: 1. המסה של הרכיבים שאינם מסיסים במים, ו- 2. שימור התמיסה.
תכולת המים בחומר הצמחי הטרי הקטוף אמורה להילקח בחשבון בעת ייצור הטינקטורה. לדוגמא, אם מעוניינים בייצור טינקטורה 5:1 , ו- 40% אלכוהול, של מליסה רפואית, מ250 גרם של עלי צמח יבש (עד 10% רטיבות), נשתמש להכנת התמיסה ב- 250*5*0.4= 500 גרם של אתנול לשתיה 96%, ועוד 250*5*0.6= 750 גרם מים, ובסה”כ 1250 גרם של נוזל המיצוי.
(הערה: לצרכים מעשיים מתייחסים בד”כ לריכוז של 96% כאילו היה 100% אתנול.)
כאשר נשתמש בצמח הטרי, עלינו לקבוע תחילה את ריכוז המים בצמח הקטוף. קביעה זו ניתנת להיעשות על ידי שקילה וייבוש זהיר של הצמח באויר החופשי או בתנור. אם אין מבצעים את המדידה הזאת, אפשר להסתפק בהערכה: 85% מים למשקל. דהיינו, 250 גרם של מליסה טרייה יכילו 250*0.85= מליסה טרייה, משקל המים הצמח הוא 212.5 גרם, ובהשוואה לתכולת המים של צמח יבש (10%), 212.5-25= 187.5 גרם מים, או (נעגל) 190 גרם.
לפיכך, בייצור הטינקטורה (5:1, 40%) עלינו להפחית כמות מים זאת ממשקל המים המוספים, דהיינו רק 750-190 = 560 גרם מים, וכעוד 500 גרם של אלכוהול 96%. נקבל טינקטורה 1:5, 40%, של מליסה מצמח טרי.
עד כאן פשוט וקל. הנושא מסתבך כאשר מעוניינים בטינקטורה מרוכזת יותר, נניח 1:2, 60%. נחזור על החישוב: לצמח יבש, נזדקק ל 250*2*0.6=300 גרם אתנול 96% , ועוד 250*2*0.4=200 מ”ל או גרם מים. ולצמח טרי: 300 גרם אתנול, ומכיוון שהצמח הטרי שלנו מכיל כאמור 190 גרם מים, 200-190=10 רק גרם מים. בסה”כ 300+10=310 גרם נוזל.
כאן אנחנו עשויים להיתקל בבעיה: האם כמות הנוזל שלנו תספיק לכיסוי הצמח?
ובשאלה: האם תכולת המים שחישבנו בצמח אכן מסוגלת להתמזג או להתווסף למים המוספים?
המים שבצמח הטרי נמצאים ברובם בתוך התאים. כדי שיתמזגו במידת האפשר עם המים המוספים, עלינו לרסק את חלקי הצמח הטרי הממוצה ככל האפשר, ואף אם כך עשינו, חדירת תמיסת המים והאלכוהול לתוך התא עלולה להיות מוגבלת ופחותה ביחס לצמח היבש, שתאיו מתים וחדירותם רבה יותר.
הצמח הטרי מכיל אנזימים פעילים. בצמח היבש, האנזימים עברו דה-אקטיבציה ואינם פעילים עוד. לנוכחות האנזימים משמעות לגבי חיי המדף של הצמח. האפקט השלילי של האנזימים במיצוי צמח טרי הודגם על ידי החוקר R. Bauer ושותפיו, אשר הראו כי חומצה ציקורית עוברת פירוק בעת מיצוי צמח קיפודנית ארגמניתEchinacea purpurea טרי.
Nüsslein B, Kurzmann M, Bauer R, Kreis W. Enzymatic degradation of cichoric acid in Echinacea purpurea preparations. J Nat Prod. 2000 Dec;63(12):1615-8. doi: 10.1021/np0002839.
מיצוי של תרכובות ליפופיליות (שומניות) הוא בעייתי בסביבה מימית. צמחים טריים מכילי חומצות שומן בריכוז משמעותי עשויים להתקלקל ולהתחמצן בקלות בסביבה מימית. לדוגמא: פרחי צפורני חתול, שורש כורכום, זנגביל ועוד. יש להביא את הצמח הטרי לפחות למצב של ייבוש 50% מתכולת המים שלו (מצב “מוקמל”) כדי למצות אותו בתערובת של מים ואלכוהול.
הרוקח/הרבליסט האוסטרלי קרי בון Kerry Bone פוסל, ככלל, את השימוש בצמח טרי לצורך ייצור טינקטורה, וממליץ על טינקטורה של צמח יבש, בתנאי שהצמח יובש כראוי כדי לשמור על ריכוזי הפיטוכימיקלים החשובים שבו, ונעשה שימוש בריכוז האלכוהול המתאים. כאשר נדרש יחס מיצוי גבוה (1:3 או גבוה יותר), או כאשר נדרש ריכוז אלכוהול גבוה בגלל תכולה גבוהה של מסיסי-שמן, תכולת המים הגבוהה בצמח הטרי לא תאפשר להגיע ליחס המיצוי הרצוי, ולכן אין להשתמש בצמח טרי לצרכי הכנת טינקטורה.
Kerry Bone. A Clinical Guide to Blending Liquid Herbs: Herbal Formulations for the individual patient.2003. Elsevier.
ההרבליסט מייקל מורMichael Moore ממליץ על באופן גורף על החלפת יחס 1:5 ביחס 1:2, כאשר בוחרים למצות צמח טרי.
מחקר שוויצרי בדק את מידת ההשפעה של חשיפה לאויר בעת קיצוץ הצמחים הטריים ועד להשרייתם בנוזל המיצוי. ההשפעות שנמדדו היו חד-משמעיות: בתוך חצי שעה נמדדה ירידה של 10-44% ברמת נוגדי החמצון בצמחים הבאים: פרע מנוקב Hypericum perforatum , Echinacea purpurea קיפודנית ארגמנית, ומנתה חריפה Mentha piperita . עלים טריים של Ginkgo biloba הראו עמידות יחסית לחשיפה. החוקרים מסיקים: זהו מרוץ כנגד הזמן.
Oxidation during Fresh Plant Processing: A Race against Time. by albermatte. Dpt. of R&D, Ceres Heilmittel AG, 8593 Kesswil, Switzerland. Processes 2022, 10(7), 1335; Didier Barmaverain, Samuel Hasler ORCID, Christoph Kalbermatten , Matthias Plath and Roger Khttps://doi.org/10.3390/pr10071335
מחקר אחר שבחן השפעה על עלי מליסה רפואית לאחר קטיף הגיע למסקנה דומה.
Didier Barmaverain, Samuel Hasler, Christoph Kalbermatten, Matthias Plath, Roger Kalbermatten; Influence of Comminution Methods and Air Exposure in the Production of Melissa officinalis Mother Tincture. Complement Med. Res. 23 February 2023; 30 (1): 45–55. https://doi.org/10.1159/000528219
לזמן שעובר בין הקטיף ועד למיצוי יש חשיבות קריטית. רצוי לשמור על טמפרטורה נמוכה של המסה הצמחית, כדי להאט תהליכים אנזימטיים. ריכוז חומצה רוזמרינית בתמצית מליסה יבשה נמצא גבוה פי 3 בערך מאשר במליסה טרייה.
Sanchez-Medina, A., Etheridge, C. J., Hawkes, G. E., Hylands, P. J., Pendry, B. A., Hughes, M. J., & Corcoran, O. (2007). Comparison of rosmarinic acid content in commercial tinctures produced from fresh and dried lemon balm (Melissa officinalis). Journal of Pharmacy & Pharmaceutical Sciences, 10(4), 455–463. https://doi.org/10.18433/J3H59R –
מחקרים בצמחים ספציפיים:
ד”ר VOGEL השוויצרי פיתח את השימוש במיץ הטרי של קיפודנית ארגמנית, והראה במחקריו כי האפקט הקליני של הצמח הטרי היה חזק יותר. חוקרים אחרים (ממשיכי דרכו) בחב’ BIOFORCE AG (הראו אפקטים דומים לגבי אכינצאה ארגמנית וצמחים אחרים, כפי שיפורט להלן: 1. קיפודנית ארגמנית Echinacea purpurea: ריכוז האלקילאמידים היה גבוה פי 3 בתמצית הצמח הטרי מאשר בצמח היבש. ריכוז החומצה הציקורית היה דומה בשני המקרים. החוקרים מסיקים כי חלק מהאלקילאמידים התנדף במהלך הייבוש. 2. פירות עוזרר Crataegus: ריכוז התרכבות נוגדות החמצון (פרו-אנתוציאנידינים ופלבונואידים) היה דומה בשני סוגי התמצית, אך יציבותם היתה גבוה במידה ניכרת במיצוי הפירות הטריים. 3. שורש סימפיטון רפואי (קומפרי) Symphytum officinalis: ריכוז האלנטואין וצמיגות התמיסה היו גבוהים באופן משמעותי (פי 3) בצמח הטרי מאשר היבש. כך גם ריכוז הפירוליזידינים (אינם רצויים), ועל כן יש להרחיקם במוצר הסופי. 4. שורש ולריאן רפואי Valeriana officinalis : ריכוז השמנים האתריים והחומצה הוולריאנית בתמצית הצמח הטרי נמצא גבוה בכ50% יותר מאשר בתמצית השורש היבש. הססקיטרפנים והואלפוטריאטים אינם יציבים. 5. אכילאת אלף העלים, נוף הצמח Achillea millefoilum: ריכוז השמנים האתריים בתמצית הצמח הטרי היה גבוה יותר בכ20%. 6. פרע מנוקבHypericum perforatum , גבעולי פריחה: ריכוז הגליקוזידים הפלבונואידים היה גבוה יותר בצמח היבש. ריכוז ההיפריצין היה דומה בשני המקרים. בתשרית בשמן, ריכוז היפריצין ותרכבות דומות היה גבוה יותר בצמח הטרי. 7. עלי שדר לבן Betula pendula: האפקט הדיורטי של העלים מוקנה באמצעות הפלאבונואידים. ריכוזם היה דומה בשני סוגי התמצית. 8. ארטישוק, עלים Cynara scolymus: ריכוז החומרים המרים בתמצית הצמח הטרי היה כפול מאשר בצמח היבש. 9. פרחי בבונג Chamomilla recutita: יציבות תמיסה מחומר צמחי יבש נפגעה מאוד באחסון לאחר הייצור, בעוד שיציבות התמיסה מהצמח הטרי לא נפגעה לאחר 10 חודשים. החוקרים מסיקים כי בדרך כלל, יציבות התמיסות מהצמחים הטריים גבוהה יותר. ראוי לציין כי יחס המיצוי בשני סוגי התמצית היה 1:10, עובדה שמדגישה עוד יותר את משמעות התוצאות האנליטיות.
M. Egger, “Characteristics of Whole fresh plant extracts”.
מחקר מעניין בגרמניה השווה פעילות של תמצית חומר צמחי טרי ולעומת חומר יבש של מרווה רפואית Salvia officinalis. נמדדה מידת הקשירה לרצפטורים עצביים בהקשר לתופעות של גיל המעבר אצל נשים. התוצאות היו חד משמעיות לטובת תמצית הצמח הטרי, ובשיעור פעילות של פי 2 עד פי 4.
Tober and Schoop BMC Complementary and Alternative Medicine (2019) 19:128
https://doi.org/10.1186/s12906-019-2549-x
ריכוז פלאבונואידים היה גבוה באופן משמעותי בטינקטורה של היביסקוס (פרחים) כצמח טרי לעומת יבש. ההסבר שהציעו החוקרים הוא בפירוק וחמצון מהיר של רכיבים אלה בעת הייבוש.
BIHAREAN BIOLOGIST 9 (1): 55-58 ©Biharean Biologist, Oradea, Romania, 2015
Article No.: 141132 http://biozoojournals.ro/bihbiol/index.html. A comparative study of dry and fresh Hibiscus trioni Herba tinctures. Simona G. BUNGĂU1, Gabriela VONHAZ2, Delia M. ŢIŢ1 and Lucian COPOLOVICI3.
ריכוז הפלאבונואידים היה גבוה באופן משמעותי בטינקטורה של הצמח הטרי לעומת יבש. ההסבר שהציעו החוקרים הוא בפירוק וחמצון מהיר של רכיבים אלה בעת הייבוש.
תוצאות דומות התקבלו גם במיצוי של שורש צמח מרפא מאפריקה – Tulbaghia violacea. ריכוז ופעילות של נוגדי חמצון היו גבוהים יותר בטינקטורה של הצמח הטרי בהשוואה לצמח היבש.
Olorunnisola, O.S., Bradley, G., Afolayan, A.J. (2011): Antioxidant properties and cytotoxicity evaluation of methanolic extract of dried and fresh rhizomes of Tulbaghia violacea African Journal of Pharmaceutical Pharmacology 5: 2490-2497.
ריכוז 15 סוגי אלקילאמידים בשורשי קיפודנית ארגמנית Echinacea purpurea נמדד באופן השוואתי בטינקטורות של שורשים מצמחים יבשים וטריים, אשר הוכנו ביחסי מיצוי שונים אך על בסיס משקלי שווה של חומר יבש. בעוד ריכוזי האלקילאמידים בתמיסת הצמח היבש היו דומים בדרך כלל לריכוזם בטינקטורה של הצמח הטרי, הרי סך המוצקים המסיסים היה גבוה ב38% מריכוזם בתמיסת החומר הטרי.
Kevin Spelman, Matthew H. Wetschler, Nadja B. Cech, Comparison of alkylamide yield in ethanolic extracts prepared from fresh versus dry Echinacea purpurea utilizing HPLC–ESI-MS, Journal of Pharmaceutical and Biomedical Analysis, Volume 49, Issue 52009, , Pages 1141-1149, ISSN 0731-7085, https://doi.org/10.1016/j.jpba.2009.02.011.
מספר מחקרים הראו ריכוזים גבוהים יותר של פוליפנולים במיצויי פרחים אכילים טריים:
Śmiechowska, M.; Dmowski, P.; Skowierzak, L. Edible Flowers’ Antioxidant Properties and Polyphenols Content Reflect Their Applicability for Household and Craft Tincture Production. Appl. Sci. 2021, 11, 10095. https://doi.org/10.3390/app112110095
Jefferson D. da Cruz, Maria A. Mpalantinos, Aline de S. Ramos, José Luiz P. Ferreira, Aimêe A. de Oliveira, Nilton L. Netto Júnior, Jefferson Rocha de A. Silva, Ana Claudia F. Amaral,
Chemical standardization, antioxidant activity and phenolic contents of cultivated Alpinia zerumbet preparations, Industrial Crops and Products, Volume 151, 2020,112495, ISSN 0926-6690, https://doi.org/10.1016/j.indcrop.2020.112495.
השוואה בין טינקטורות של פרחי ארניקה Arnica montanaאשר יוצרו מחומר צמחי טרי או יבש, העלתה כי יש הבדל איכותי בין התמציות. בעוד שלא נמצאו הבדלים בין שני הסוגים בריכוזי הססקיטרפן-לקטונים והפלאבונואידים, נמצא כי ריכוז מטבוליטים אחרים כגון חומצות קיניות, נגזרות טימוליות ואחרים היה גבוה יותר בתמיסת הצמח הטרי.
Duthen, S.; Gadéa, A.; Trempat, P.; Boujedaini, N.; Fabre, N. Comparison of the Phytochemical Variation of Non-Volatile Metabolites within Mother Tinctures of Arnica montana Prepared from Fresh and Dried Whole Plant Using UHPLC-HRMS Fingerprinting and Chemometric Analysis. Molecules 2022, 27, 2737. https://doi.org/10.3390/molecules27092737.
לסיכום:
- לתמצית הידרו-אלכוהולית של צמח טרי עשוי להיות יתרון על פני שימוש בצמח יבש, במקרים מסוימים ולא בכולם.
- בהתאם לשיעור כמות המים בצמח הטרי ואופי הפיטוכימיקלים (“חמרים פעילים”) בצמח, עשוי להיות קושי בשמירה על יחס מיצוי נכון וריכוז אלכוהול נכונים.
- אם בוחרים לעשות מיצוי של צמח טרי, כדי לשמר כמות מירבית של המטבוליטים המשניים, יש לקצץ את החומר הצמחי ולהשתדל לקצר את הזמן שבין הקטיף/אסיף ועד להכנת הטינקטורה ככל האפשר. רצוי לשמור על טמפ’ נמוכה של הצמח.
לתגובות: פרץ גן alalim.p@gmail.com 12.2024
