על עלים: משפחת זנגביל, מאת: פרץ גן , 04.2023
"כמה מיני זנגבילים אתם מכירים?"
תשובה נפוצה: "מה, יש יותר מאחד?"
שני נסיכים בני משפחת האצולה הזאת, הכורכום והג'ינג'ר (זנגביל רפואי), הם כבר בני בית אצלינו. "נסיכים" נוספים מצויים בתהליכי ביות.
בשנת 2012 יצאנו לביקור לימודי ראשון לדרום הודו, לאזורי הגידול העיקריים של הכורכום, עשבי ועצי תבלין ומרפא אחרים.
מארחנו במדינת ANDRA PRADESH הוביל אותנו לשדות תחומים בתעלות מים, ומעוטרים בדקלים גבוהים. בין הדקלים, משטחים רחבים של אדמה אדומה לוהטת ושורות צפופות של גבעולי צמחי כורכום קמלים. נשים וגברים שדופים ומקומטים, ישובים על הקרקע, במכושים קטנים הם מכים בחריצות ובדייקנות את הקרקע שבין הגבעולים, ושולפים בזריזות מפתיעה את הפקעות האדמדמות ללא פגע, משליכים אותן לתוך סלי קש. משם הם מובילים אותם אל רחבות של קרקע לוהטת מהודקת היטב, פורשים את השורשים על הקרקע עד שיצטמקו ויתקשו. לאחר מספר ימים בשמש הלוהטת, אוספים שוב את השורשים ומעלים אותם לראש עגלת ברזל גבוהה, רתומה לטרקטור גדול, ובתחתיתה בוערת אש גדולה. מעל האש היוקדת מוצבת כירת ברזל ענקית ובה מים רותחים, ואליה מרוקנים את סלי הכורכום במהומה רבה. עשרות איכרים לבושי אזור בד על חלציהם מתרוצצים מסביב למוקד, מעבירים את הסלים מיד ליד ואוספים שוב את השורשים הצהובים-אדומים, מעלים אדים, מתוך הכירה הרותחת. תמונת השורשים המהבילים בחום השמש של ארבעים מעלות, המתרחשת לנגד עינינו, כאילו נלקחה מתמונת הגיהנום.
בחזרה לשדות ציפורי, התחלנו לגדל כורכום בישראל, לראשונה בגידול מסחרי ובגידול אורגני. שתלנו בהתרגשות את שורשי הכורכום הראשונים. גידול הכורכום נולד בישראל כנראה שנה או שנתיים קודם לנו, על ידי מגדל פרחים בדרום אשר החליט לאחר ניסיון קצר לנטוש את הגידול, ואנחנו זכינו לקנות ממנו כמות מסחרית ראשונה של שורשים, אשר אפשרה את "מטע הכורכום" הראשון. ואכן היה זה כמטע, אשר צמח וגדל עם השנים, והניב פקעות כתמתמות עוד ועוד. יער העלים הירוקים פעיל מאוד במשך כחצי שנה: מחבר את היסודות, אורז אותם למולקולות ושולח אותן מטה, אל מחסני הפקעות הריחניות. שם, רק בבשלותן, יהפוך הבהיר לכתום עז.
מאז נטיעת ה"מטע" הראשון, פיתחנו את שיטות הגידול, הרחבנו את מאגר הזנים שלנו (היום יש לנו חמישה זנים: מיקה, איתמר, שמשון, הוואי, ועוד אחד שלא קיבל שם עדין). את מרבית היבול אנחנו משווקים כשורשים טריים, אך מציעים גם שורשים גרוסים (למיצויים ולבישול), או טחונים. סייענו ללקוחותינו גם בפיתוח שוק מוצרי כורכום משלהם, טריים ויבשים.
הכורכום הוא גידול רב שנתי, אך ניתן לאסוף את השורשים גם לאחר שנת גידול אחת. גם היום לאחר כ12 שנים של גידול חקלאי, אנחנו מוקסמים מדי שנה למראה שפע העלווה המתרוממת מן הקרקע עד לגובה הכתפיים כמעט, והליכה בין הצמחים היא כשוטטות ביער. פרחי הכורכום יפהפיים, ומשאירים פעורי פה את הצופים בהם לראשונה.
כל מיני הזנגביליים ניתנים לריבוי מפיסות של קנה השורש. חלק מהמינים ניתנים לריבוי גם מזרעים. כל המינים, כמעט, מציגים פרחים ותפרחות מפוארות, אשר מרחיבות את העיניים והלב. הפריחה היפה מצדיקה, בעינינו המפלות והלא-אובייקטיביות, את שיוך הזנגביליים וההליקוניות (משפחה שכנה, גם היא בסדרת הזנגביליים) למשפחות האצולה שבגן. אך בניגוד לקני השורש, התופחים להם לאיטם מתחת לפני הקרקע, הפרחים במשפחות אלה (ממש כמו במשפחות האנושיות), אינם מובטחים לך. לא כל הצמחים יפריחו את עצמם, ורק תנאי גידול מתאימים יעניקו את הבונוס הזה. הפרחים פורצים לעיתים מבסיס הצמח (למשל, בכורכום), או מגבעולים גבוהים המתנשאים מעל העלים.
הטעמים החריפים של בני המשפחה הניעו את תושבי אזורי הגידול הטבעי (בעיקר בדרום מזרח אסיה) לשימוש העיקרי בשורשים, כתבלינים שכיחים במזון ומשקה, אך לא פחות מזה גם ברפואה העממית. החומרים הפעילים שבצמחי המשפחה חוזרים ומופיעים, בחלקם לפחות, אצל מרבית המינים. נושא מרתק זה יפורט בהזדמנות אחרת.
באקלים הישראלי, עונת גידול הכורכום מיטבי היא בת כ-9 חודשים. עונת הזנגביל קצרה יותר. הכוונה של תנאי תאורה וטמפרטורה עשויים לשנות את מועדי הפריחה והכניסה לתרדמה עונתית.
אף שאברי הצמח המבוקשים ביותר הם בדרך כלל השורשים, גם העלים של בני משפחת האצולה נושאים בדרך כלל גם הם את תכונות ה"הורים המייסדים", וראוי למצוא להם שימושים מתגמלים (מעבר לעטיפת דגים בתנור, שהוא שימוש מתגמל כשלעצמו). במינים מסוימים יש שימוש קולינרי ורפואי בזרעים (קרדמון, אלפיניות מסוימות).
גידול הזנגביל הרפואי הוא הוותיק מבין גידולי הזנגביליים בישראל, וראשיתו כנראה בשנות השמונים. הגידול בישראל הוא בהיקפים קטנים יחסית, בגלל הקושי בגידול (האקלים האידאלי לגידול זנגביל הוא אקלים טרופי של אזורים גבוהים) ותחרות מחירים קשה עם יבולים מחו"ל. למרבה הצער, גם גידול הכורכום בישראל, אף שהתנאים הנדרש לגידולו מתאימים יותר לאקלים הישראלי, נפגע בשנים האחרונות קשות בגלל היבוא, ולאחרונה נאלצו מספר מגדלים לנטוש את הגידול מאחר שאינם יכולים להתמודד עם התחרות. בקיץ האחרון היה הכורכום המיובא שולט על המדפים במרכולי ישראל. עם זאת, הכורכום עדין לא הגיע לכל בית בישראל. עדין רב פוטנציאל השימוש והתועלת הבריאותית שניתן להפיק מהשימוש בשורש, כמזון בריא ומבריא לבעיות שונות.
על סגולותיו הבריאותיות של הכורכום, ועל "נסיכים זנגביליים" מרתקים נוספים, ניתן להזמין הרצאות ב"על עלים".
פרחי הכורכום
מקור תמונה : ムラカミシード｜品種紹介｜クルクマ｜Curcuma (murakami-seed.com)
