הבדיקה להמוגלובין קשור לסוכר נקראת בעברית המוגלובין מסוכרר,HbA1c. זוהי בדיקה המאפשרת להעריך את ריכוז הגלוקוז בפלסמה במשך תקופה ארוכה, ונוהגים להשתמש בה כדי לזהות סכרת, ולהעריך עד כמה היא נשלטת, וכן להעריך מצב של סיכון לסכרת.גלוקוז מגיע לתאי הגוף באמצעות ההמוגלובין המצוי בכדוריות הדם האדומות. הגלוקוז נקשר להמוגלובין, שהופך לglycosylated haemoglobin A1C או HbA1C.ככל שריכוז הגלוקוז בדם גבוה, כך יהיה גבוה יותר ריכוז הגלוקוז המסוכרר.כדוריות דם אדומות חיות 8-12 שבועות.. בדיקת הסוכר המסוכרר אומרת מה היה ריכוז הגלוקוז ב-8-12 השבועות האחרונים. הערך הנורמלי אצל אדם לא סכרתי הוא 3.5-5.5%. אצל סכרתי הערך 7.0%-6.5% מתקבל אצל אדם שהסכרת שלו בשליטה.הסוכר הוא חומר דביק, וכשהוא מצוי במשך זמן ארוך במקום מסוים קשה להשתחרר ממנו. כשם שהוא נדבק מחוץ לגוף כך הוא גם נדבק בתוכנו, במיוחד לחלבונים. מולקולה של המוגלובין שנקשר אליה גלוקוז נשארת במצב זה למשך כל משך החיים של הכדורית האדומה שבתוכה מצוי ההמוגלובין הקשור.בבדיקה מפרידים את ההמוגלובין המסוכרר משאר ההמוגלובין על ידי כרומטוגרפיה. הבדיקה היום נעשית בשיטה של High-Performance Liquid Chromatography-HPLC. הערך המתקבל הוא היחס של ההמוגלובין המסוכרר לעומת כלל ההמוגלובין שבפלסמה.השימוש בהמוגלובין המסוכרר להערכת המטבוליזם של גלוקוז אצל סכרתיים או אצל אנשים עם סיכון לסכרת הוצע בשנת 1976 על ידי A. Cerami ו- R. Koenig(1). מצאו שאצל סכרתיים ריכוז ההמוגלובין המסוכרר גבוה בהרבה משל בריאים.ריכוז הגלוקוז בדם משתנה מיום ליום ומשעה לשעה. הוא גבוה יותר אחרי ארוחה. הוא גבוה אם אוכלים מזון ממותק, הוא משתנה אחרי תירגול וכמובן אחרי צום של כמה שעות.הבדיקה של ההמוגלובין המסוכרר נותנת ערך שניתן לפיו להעריך את ריכוז הגלוקוז במשך 4-12 שבועות. הערך המתקבל אצל סכרתיים הוא 6.5-7.0% אם הסכרת מבוקרת ומטופלת. ערך גבוה יותר מראה על חוסר טיפול או על סכרת שיצאה מכלל שליטה (2).ניתן להעריך את הממוצע של ריכוז הגלוקוז על פי האחוז המתקבל בבדיקה של HbA1c (3).
| glucose | estimated average | HbA1c |
| mg/dL | mmole/liter | % |
| 97 | 5.4 | 5 |
| 126 | 7.0 | 6 |
| 154 | 8.6 | 7 |
| 183 | 10.2 | 8 |
| 212 | 11.8 | 9 |
| 240 | 13.4 | 10 |
| 269 | 14.9 | 11 |
| 298 | 16.5 | 12 |
בדיקת ההמוגלובין המסוכרר מומלצת במקרים של חשד למצב קדם-סכרת, שעלול להתפתח לסכרת או להיפרליפידמיה, לעליה בלחץ הדם או להתפתחות של אי ספיקת כליות. אנשים רבים אינם ערים לסכנה שבהתפתחות המחלה המטבולית עד שמופיעים הסימנים הקליניים. הטיפול במחלות המתפתחות קשה יותר.הבדיקה מומלצת גם כמעקב אחרי שינוי ברמת הגלוקוז אצל סכרתיים. במקרים אלה מספיק לעשות את הבדיקה פעמיים בשנה.אצל סכרתיים שהחליפו להם תרופות, אצל אלה שעושים מאמצים להוריד את רמת הסוכר באמעות תזונה ופעילות גופנית מומלץ לבדוק המוגלובין מסוכרר כל שלושה חודשים (4). כשריכוז ההמוגלובין הקשור לגלוקוז הוא 6% או פחות, הנבדק יחשב ללא סכרתי. כשהריכוז הוא 6.5-7.0% ויותר, הנבדק נחשב כסכרתי השומר על רמה גלוקוז מבוקרת.כשריכוז ההמוגלובין הקשור הוא 6.0-6.5% צריך הנבדק לקבל את התשובה כאזהרה להתפתחות של מחלות מטבוליות. הוא יצטרך לשנות את אורח החים שלו, לשנות את התזונה, להקפיד על זמני אכילה מסודרים, לא לאכול בין הארוחות, להוסיף ירקות ולהפחית בפחמימות, ולעסוק בפעילות גופנית.
מקורות
1. Koenig RJ. Peterson CM. Jones RL. et al. Correlation of glucose regulation and hemoglobin A1c in diabetes mellitus. N. Engl. J. Med. 1976, 295 (8 ):417-420.2. Executive Summary; Standards of medical care in diabetes-2009. Diabetes Care 32; S6-S12.3. Nathan DM. Kuenen J. Borg R. et al. Translating the A1C assay into estimated average glucose values. Diabetes Care, 2008, 31 (8):1473-1478.4. American Diabetes Association. Standards of medical care in diabetes-2007. Diabetes Care, 2007, 30(Suppl.) S4-S41.
