איסטיס – Isatis tinctoria
משפחה: מצליבים, Brassicaceae (Cruciferae)
חלקי צמח בשימוש: שורש, עלים
תאור בוטני: צמח דו שנתי בגובה 50-100 ס"מ. מוצאו מדרום רוסיה. הצמח התפשט לאסיה ואירופה, הוא נחשב לצמח פולש. איסטיס שימש לאורך כל ההיסטוריה להפקת צבע כחול מהעלים.
מרכיבים: השורש מכיל אלקלואידים indirubin, indoles
Indoxyl-beta-glucoside, beta-sitosterol, isatinת indirubin
העלים מכילים אלקלואיד tryptanthrin וכן נגזרות של חומצה הידרוקסיצינמית, כולל חומצה פרולית וסינאפית.
פעילות: אנטי בקטריאלי בעל ספקטרום רחב, מעכב חידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים, אנטי ויראלי, מעכב וירוס של חזרת ושל הפטיטיס, נוגד טפילים, אנטי סרטני.
לעלים יש פעילות אנטי דלקתית הודות לאלקלואיד triptanthrin, שהוא מעכב יעיל של cyclooxygenase (1). החומצה הפרולית והחומצה הסינאפית הן נוגדות דלקת ואלרגיה (2,3).
המרכיבים האחראים לפעילות האנטי סרטנית הם כנראה האינדולים ו-indirubin (4,5).
רפואה מסורתית: ברפואה הסינית משתמשים בשורש של האיזטיס. הוא נחשב לצמח קר ומר, שהולך למרידיאנים של הלב, הריאות והטחול. משתמשים בו לטיפול במחלות זיהומיות עם חום וכן לטיפול בנפיחות ודלקת.
התוויות: לטיפול במחלות זיהומיות בקטריאליות וויראליות. העלים והשורש מומלצים לטיפול בדלקות חריפות, כולל, דלקת גרון, דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, encephalitis, erysipelas, חזרת ופריחות המופיעות עם חום.
בטיחות: לא נערכו מחקרים לגבי בטיחות השימוש בצמח. ברפואה הסינית המסורתית אין התוויות נגד, אבל הם מזהירים מפני שימוש בצמח אצל אנשים חלשים.
עדיף להשתמש בצמח כחלק מפורמולה.
מינון: מירתח 1-2 ג' ליום מחולק לפעמיים או שלוש פעמים.
מקורות
Danz H. et al. Identification and isolation of the cycloxygenase -2 inhibitory principle in Isatis tinctoria. Planta Med. 2001, 67: 411-416.
1. Hartleb I. Seifert K. Acid constituents from Isatis tinctoria. Planta Med. 1995, 61: 95-96.
2. Diel F. et al. Tea of Isatis tinctoria (waod) responses by allergic patients in vivo and in vitro. Aktuel Ernahrungsmed 1992, 17: 34-36.
3. Mingzhu M. Bangguan Y. Progress in indirubin treatment of myelocytic leukemia. J. Tradit. Chin. Med. 1983, 3: 245-248.
Brignall M. Prevention and treatment of cancer with indole-3-carbinol. Altern. Med. Rev. 2002, 6: 580-589.
