מורינגה מכונפת (Moringa oleifera)
משפחת מורינגיים (Moringaceae)
לזכרה של מאיה בן-דוד ז"ל, מליצה נאמנה למורינגה וְרֵעָה לכל אדם.
המורינגה המכונפת (Moringa oleifera) זכתה לכיסוי נרחב בתקשורת בישראל בשנים האחרונות. הצמח קנה פופולריות רבה, ואלפים רבים כבר התנסו בצריכת העלים.
מורינגה בישראל
ד"ר דוד מייקין ז"ל הביא את המורינגה המכונפת לישראל כגידול חקלאי בשנת 2004, וייסד את "החברה להפצת מורינגה" במושב כפר חיים ב2008. מייקין ראה חזון של גידול מורינגה בישראל בקנה מידה רחב, ולשימושים מגוונים. הוא אסף מיני מורינגה שונים מרחבי העולם, השקיע את הונו ומרצו במחקר, ביישום הגידול ובעיבוד התוצרת למטרות שונות, ביניהן גם הזנת בע"ח. מאז, עצי המורינגה הפכו להיות מראה שכיח בגינון בארץ.
גם הגידול החקלאי של מורינגה התרחב, בעיקר באזור העמקים ובדרום הארץ, אך גם במישור החוף, בשפלה ואף בדרום רמת הגולן. עץ המורינגה המכונפת הוא מקור למזון, תוספי תזונה, ולמוצרי טיפוח (קוסמטיקה). העלים והזרעים הם חומרי גלם לתוספי תזונה מאושרים בישראל. שאר חלקי הצמח אינם מאושרים בישראל למזון. השמן המופק מהזרעים מאושר לשימוש חיצוני.
תנאי גידול
העץ, שמקורו למורדות ההימלאיה, אינו דורש הרבה מאמץ בגידולו. הוא יכול לשרוד באזורים צחיחים, אך מגיב יפה גם להשקיה ולהזנה מינרלית. בעולם, גידול מורינגה מוצע לאזורים מוכי-רעב או בצורת באפריקה, בזכות עמידתו ליובש מחד גיסא ויכולת צימוח פנומנלית בתנאי גידול מיטבייים, מאידך. בשנתו הראשונה, העץ רגיש לקור, וחלקיו העליונים ייפגעו בטמפ' הנמוכה מ-0, אך בד"כ יתחדש הצמח מהקרקע באביב, ללא פגיעה ניכרת. בחצרות הבתים באזורים רבים בהודו נטועים עצי מורינגה ("Drumstick"). לכל אברי העץ יש ערך רפואי ברפואה העממית במזרח אסיה.
הרכב תזונתי עלי מורינגה
העלים וגם תרמילי הזרעים נחשבים כמקור עשיר לחלבון, ויטמינים ומינרלים. כמזון, הרכבם התזונתי הייחודי של עלי המורינגה הופך אותם למזון בריאות או "מזון-על". ראוי לציון מיוחד הוא ריכוז החלבון הגבוה – 7-10% למשקל טרי, ועד 40% למשקל יבש – במטעים בגידול אינטנסיבי בישראל (מידע אישי). מאה גרם של עלי מורינגה טריים עשויים לספק מנת חלבון השווה לכשישית (17%) של מנת החלבון היומית הנדרשת למבוגר, ומכילה לפחות 10 חומצות אמינו חיוניות. העלים מכילים גם שיעור גבוה יחסי (57%) של חומצות שומן בלתי רוויות. מהן, חומצה אלפא-לינוליאית היא בריכוז הגבוה ביותר.
במרשתת מתפרסמים נתונים לא מדויקים ומופרזים בדבר ריכוזי מינרלים וויטמינים בעלי המורינגה. עם זאת, ריכוזי ויטמיני E , A ו-C, וריכוזי מינרלים בעלים (ברזל, סידן, מגנזיום, אבץ) הם גבוהים באופן יחסי ומקנים יחודיות בערכם התזונתי.
שימוש במזון
העלים ניתנים למאכל טרי (סלטים) או מבושל (מרק, חליטות ותבשילים שונים). לעלים טעם דמוי-חרדל. העץ ניחן בפרחים לבנים ריחניים, ותרמילים ארוכים (עד 40 ס"מ) נושאי זרעים בקוטר 4-8 מ"מ, עטורים בקשוות דמויות כנפים, אשר העניקו לעץ את שמו (העברי). תרמילי הפרי הצעירים נאכלים, וגם הזרעים הטריים, מבושלים או במצבם הטבעי. לזרעים טעם חריף מיוחד ואופייני, המתחלף במהירות למתיקות המזכירה אגוזים או בוטנים. לשמן טעם עדין, דומה לשמן זית גם בהרכבו. הוא בהיר, חסר ריח כמעט, ויש לו שימוש במזון (עדין לא בישראל) ובקוסמטיקה. השורש חריף וטעמו כחזרת, ומכאן שמו האנגלי של העץ (Horseradish).
בישראל בדרך כלל נצרכים עלי המורינגה, פרחים ותרמילי הפרי. המחקרים מצביעים על תכולה גבוהה של ברזל, סידן, אבץ ומגנזיום בעלים. אחד האנזימים העיקריים הנדרשים לייצור ויטמין C נמצא בביטוי משמעותי בעץ.
פעילות מחקרית – עלי מורינגה
פעולת רפואית של עלי המורינגה נחקרה והוכחה במספר תחומים:
נמצא אפקט נוגד-סוכרת, אנטי דלקתי, נוגד חמצון, מוריד לחץ דם ומגביר חלב אצל נשים מיניקות. בעלים תכולה גבוהה יחסית של חומרים הנקראים גלוקוסינולאטים (הם המעניקים לעלי המורינגה את טעמם ה"חרדלי"), ושל מגוון רחב של חומרי טבע כגון Crypto-chlorogenic חומצה קריפטו-כלורוגנית, איזו-קוורציטין ,isoquercetin אסטראגלין astragalin , טאנינים וספונינים. ברובם הם נוגדי חימצון אשר אחראים להפחתת דלקת ולחץ דם, וסילוק רדיקלים חפשיים. מספר מחקרים שבוצעו בחיות מעבדה הוכיחו אפקט מובהק להורדת ריכוז כולסטרול ושומנים בדם. מחקר אחר הצדיק את השימוש המסורתי בתמצית עלי M. oleifera לטיפול באפילפסיה. נמצאה השפעה מדכאת CNS (מרגיעה-היפנוטית, נוגדת פרכוסים) תלויה במינון.
האפקט האנטי-דיאבטי של העלים השלמים (או אבקה) הוכח במספר ניסויים בבני אדם. מספר רב של ניסויים בחיות ובבני אדם הוכיחו את האפקטים המשמרים את הרקמות, נוגדי החמצון, מווסת מע' חיסון (אימונו-מודולוטורי), מוריד לחץ דם, נוגד טרשת-עורקים, נוגד דכאון, מגן על הכבד, מווסת רמות תירואיד, ועוד. פעילות משמרת ומיטיבה לעור נמצאה בשימוש בתמציות של עלי מורינגה מכונפת.
מורינגה ברפואה המסורתית
ברפואה מסורתית בהודו, העלים משמשים לטיפול בטפילי מעיים והעלים הטריים, סחוטים למיץ, מקובלים להורדת סוכר ולחץ דם, ולהגברת חלב הנקה. חליטת עלי מורינגה עשויה לרפא כיבי קיבה ושלשולים. מטפלים בעלים גם בחום, ברונכיטיס, דלקות עיניים ואוזניים. תכולת הברזל של העלים גבוהה, והם מקובלים גם בטיפול באנמיה.
שימוש עממי רחב קיים גם לדלקות פרקים, אסטמה ובעיות עיכול. פעילות משמרת ומיטיבה לעור נמצאה בשימוש בתמציות של עלי מורינגה מכונפת.
לקבלת מלוא התועלת התזונתית והרפואית, צריכת העלים השלמים או טחונים עדיפה על חליטה של העלים, או שימוש בתמצית.
השפעות אנטי-סרטניות, אנטיבקטריאליות ופרמקולוגיה של המורינגה
מחקרים הראו אפקט נוגד סרטן וציטוטוקסיות, נוגד שגשוג, אינדוקציה של אפופטוזיס על תאי סרטן אנושיים, והגנה מקרינה.
נמצאה השפעה רחבה לפעילות אנטיבקטריאלית. תמציות שונות של עלי M. oleifera פעילות נגד חיידקים פתוגניים כגון E. coli, S. aureus, P. aeruginosa ו-B. cereus, העלולים לגרום למחלות הנישאות במזון ולקלקול מזון. התכונות האנטי-בקטריאליות של צמח זה מיוחסות לתכולת אלקלואידים, טאנינים ופלבונואידים בעלים. תמציות ומיץ של M. oleifera עשויים לשמש כאמצעי אנטי-בקטריאלי במזון ובתרופות.
רכיב חדש ומעניין התגלה בעלים בשנים האחרונות, אשר כונה MOP-2. לרכיב זה מייחסים השפעה על ויסות מערכת החיסון.
צריכה של עד 10 גרם ליום של עלים מומלצת ברוב המקרים, אך גם מנה של עד 70 גרם ליום למבוגר מוזכרת כבטוחה. בטיחות השימוש בתמציות של העלים עדיין אינה מבוססת דיה.
שימוש בחלקי המורינגה (שורש וזרעים)
ידועה גם פעילות רפואית חזקה של קליפת השורש, אך השימוש בשורשים אינו מאושר עדיין כתוסף תזונה בישראל, וכפי הנראה גם לא באירופה. השורש עשיר במטבוליטים משניים ופעולתו חזקה מפעולת חלקי הצמח האחרים, למטרות חיזוק הלב ומע' הדם, נגד דלקת ועוד, לכן מחייב זהירות וליווי מקצועי בשימוש (כאמור, אינו מאושר בישראל). הפרחים משמשים כתרופה להצטננות.
הזרעים משמשים גם לטיהור מים, ובכבישה ניתן להפיק מהם שמן איכותי למזון, הדומה בתכונותיו לשמן זית (מעל 70% חומצות שומן לא-רוויות), וכשמן סיכה. השמן אינו מתחמצן בקלות. יבול הזרעים בגידול מסורתי הוא כ-300 קג/ד, מהם מפיקים כ-90 ק"ג שמן.
בחלקים שונים של הצמח אותרו אנזימים יוצרי תרכובות (פלבונואידים, טרפנואידים, ויטמינים ואלקלואידים כמו מורינגין) ומובילי מינרלים. בין אלה, תרכובות ביו-אקטיביות בעלות ערך רפואי כגון קוורצטין (יעיל בהפרעות מטבוליות). התרכובת Kaempferol (יעילה כחומר נוגד סרטן) נצפתה בריכוז גבוה בפרחים. התעתיק (טרנסקריפט) של אנזים המאפשר סינתזה של מורינגין/ בנזילמין, הנצפה בדרך כלל בחיידקים, בא לידי ביטוי רב בזרעי מורינגה. מורינגין מועבר לשורשים וידוע כמשפר את העמידות לגלוקוז ומטבוליזם השומנים אצל יונקים.
המורינגה כחלבון חלופי
במקביל לשימוש כתוסף תזונה, העניין הגובר בחלבון חלופי לחלבון מבע"ח (בשר) הניע פרוייקטים חדשים ושאפתניים אשר הציבו את צמח המורינגה בשנים האחרונות כ"קטר" לייצור חלבון צמחי. בישראל כעת לפחות שני פרוייקטים מתקדמים של מחקר ופיתוח בכיוון זה. מספר הפרסומים המדעיים בעולם על המורינגה המכונפת בעשור 2010-2020 הוכפל פי 3, בהשוואה לעשור הקודם. המחקר מתמקד בהשפעות הפארמקולוגיות של הצמח. הפופולריות הגוברת של הצמח לאור ערכו המזוני והבריאותי מצדיקה את המשך המחקר, אך גם מחייבת זהירות ואחריות בפרסום.
המורינגה הרותמית (Moringa peregrina) – השוואה למורינגה המכונפת
המורינגה הוא הסוג היחידי במשפחת המורינגיים. בדרום הארץ גדלה בבר המורינגה הרותמית (Moringa peregrina), אשר דומה בהרכבה למורינגה המכונפת, ומצטיינת בריכוז פנולים גבוה יותר, אך עצמת הצימוח שלה פחותה בהרבה ועל כן לא תועדף מבחינה חקלאית ומסחרית.
לאחר פטירתו של ד"ר דוד מייקין ב 2018, קיבלה לידיה מאיה בן דוד מכפר חיים את ניהול "החברה להפצת מורינגה", וקידמה מאוד את שיווק מוצרי המורינגה – עלים טריים, תוספי תזונה ומוצרים קוסמטיים. מסירותה ואהבתה של מאיה את הגידול ואמונתה בכוחה המזין והמרפא של המורינגה, אישיותה הלבבית, נדיבותה ויושרה המקצועי סייעו מאוד להפצת השימוש במורינגה בישראל. מאיה נרצחה באופן טראגי בכפר עזה ב-7 באוקטובר 2023 והשאירה בעל ושני ילדים, משפחה רחבה וחברים כואבים רבים. החברה להפצת מורינגה ממשיכה היום את פעילותה של מאיה ז"ל, על ידי משפחתה וחברים.
היתה לנו הזכות ללוות את מאיה ז"ל בגידול ובייצור, ולשתף איתה פעולה במשך מספר שנים. נישא את זכרה בליבנו תמיד.
*****
מקורות:
1.מורינגה רותמית, באתר עיל"ם. מינה פארן Moringa, Moringa peregrina.
2. מורינגה, באתר עיל"ם. מינה פארן Drumstick tree ,Moringa oleifera
3. Jed W. Fahey 2005. Moringa oleifera: A Review of the Medical Evidence for Its Nutritional Therapeutic, and Prophylactic Properties. Trees for Life J.
4. Koul, Bhupendra & Chase, Neikuozo. (2015). Moringa oleifera Lam.: Panacea to several maladies. Journal of Chemical and Pharmaceutical Research. 2015. 687-707.
5. Kou, Xianjuan, Biao Li, Julia B. Olayanju, Justin M. Drake, and Ning Chen. 2018. Nutraceutical or Pharmacological Potential of Moringa oleifera Lam. Nutrients 10..
6. https://pfaf.org/user/cmspage.aspx?pageid=313
7. Stohs SJ, Hartman MJ. Review of the Safety and Efficacy of Moringa oleifera. Phytother. Res. 2015
8. Toyosi T. George, Anthony O. Obilana, Ayodeji B. Oyenihi, Fannie G. Rautenbach, Moringa oleifera through the years: a bibliometric analysis of scientific research (2000-2020), Sout African Journal of Botany, Volume 141, 2021
9. Vergara-Jimenez M, Almatrafi MM, Fernandez ML. Bioactive Components in Moringa Oleifera Leaves Protect against Chronic Disease. Antioxidants (Basel). 2017
פרץ גן (B.Sc., M.Ag.) הוא אגרונום מומחה לגידול ועיבוד צמחי מרפא, ומנהל את "על עלים – מרכז לצמחי מרפא", במושב ציפורי. לתגובות: alalim.p@gmail.com
שאלות ותשובות על מורינגה מתוך המאמר
המורינגה מציעה מגוון תכונות רפואיות, כולל פעילות נוגדת-סוכרת, אנטי דלקתית, נוגדת חימצון, הורדת לחץ דם והגברת חלב אצל נשים מיניקות. כמו כן, נמצא כי היא משפרת את תפקוד מערכת החיסון ונוגדת סרטן.
עלי המורינגה עשירים בחלבון (עד 40% במשקל יבש), חומצות שומן בלתי רוויות, וויטמינים (A, C, E) ומינרלים חיוניים כמו ברזל, סידן ומגנזיום. הם גם מכילים חומצות אמינו חיוניות ומספקים תועלת תזונתית רבה.
העלים ניתנים לצריכה טרייה (כמו סלטים) או מבושלת (כמרק או חליטות), ויש להם תועלות רפואיות נרחבות כגון טיפול בכיבי קיבה, שלשולים, דלקות פרקים ואסטמה. ישנם גם מחקרים המצביעים על השפעה נוגדת סרטן וכנוגדי חימצון.
עוד שעלים וזרעים נחשבים לבטוחים לשימוש, השורש אינו מאושר לשימוש כתוסף תזונה בישראל ויכול להיות בעל השפעה חזקה, לכן יש להימנע משימוש בו ללא פיקוח רפואי. צריכה של עד 10 גרם ליום של עלים מומלצת ברוב המקרים, אך גם מנה של עד 70 גרם ליום למבוגר מוזכרת כבטוחה. בטיחות השימוש בתמציות של העלים עדיין אינה מבוססת דיה.
