צמחים משככי כאב
הכאב הוא מנגנון של אזהרה והתראה. הוא מתחיל בקולטני כאב המפוזרים בגופנו, עובר כגירוי בסיבי עצב דקים, סיבי Cו-דלתא A, מגיע אל מוח השדרה וממנו אל המוח, שבו קיים (כנראה בתלאמוס), אזור האחראי לקליטת תחושת הכאב ולתגובה עליו.
הכאב מתריע על פגיעה אקוטית, או על תהליך של הרס רקמות הגורם לכאב כרוני.
על אף הצד החיובי והמועיל שבכאב, זוהי תחושה קשה, ובני אדם חפשו מאז שחר ההיסטוריה צמחים המסייעים לשיכוך הכאב ובכל התרבויות יש מסורת לשימוש בצמחים כאלה שעוברת בכתב ובעל פה.
כשבודקים את הצמחים משככי הכאב המומלצים בתרבויות השונות, ניתן לחלק אותם לפי אופן פעילותם:
1. צמחים משככי כאב- פעילות על קולטנים לאופיאטים במערכת העצבים המרכזית:
פעילות על קולטנים לאופיאטים במערכת העצבים המרכזית, שמביאה לדיכוי הרגישות של המרכז לכאב לקליטת גירויים של כאב, ולהפחתת התגובה עליהם. מורפין הוא אב הטיפוס לפעילות לפי מנגנון זה, והוא נחשב למשכך הכאב היעיל ביותר. לקבוצה זו משתייכים צמחים המכילים אופיאטים ואופיואידים. אופיאטים הם מרכיבים הדומים במבנה הכימי שלהם ובפעילותם למורפין. האופיואידים דומים למורפין בפעילותם אך שונים במבנה הכימי שלהם.
לקבוצת המורפין משתייך פרג האופיום Papaver somniferum.
האופיאטים והאופיואידים של הפרג מתקשרים לקולטנים אנדוגניים לאנדורפינים.
2. צמחים משככי כאב- חסימת המעבר מהעצב למוח:
חסימת מעבר הגירוי לכאב בעצב תחושתי מונעת את הגעתו למוח. החומרים הפועלים לפי מנגנון זה נקראים מאלחשים, והם גורמים לאיבוד של תחושה.
החומר המאלחש עובר דיפוזיה לתוך העצב, וחוסם את תעלות הנתרן האחראיות לתהליך העברת הגירויים. משתמשים בחומרים מאלחשים להרדמה מקומית בזמן ניתוח. צמחים המכילים מרכיבים מאלחשים שימשו בעבר לשיכוך כאבים קשים.
דוגמאות לצמחים מאלחשים: Erythroxylum coca, Atropa belladonna, Hyoscyamus niger Bromelain
3. צמחים משככי כאב- עיכוב הייצור של פרוסטגלנדינים:
עיכוב ייצור של פרוסטגלנדינים הגורמים בין השאר לכאבים עוויתיים. צמחים הפועלים לפי מנגנון זה מכילים מרכיבים המעכבים את האנזים cyclo-oxygenase האחראי לייצור של פרוסטגלנדינים מהחומצה הארכידונית. פרוסטגלנדינים נוצרים במקום של פגיעה בממברנה, והם משתתפים בהופעת האודם, הנפיחות, החום והכאב במקום הפגיעה. האנזים cyclo-oxygenase אחראי גם לייצור של תרומבוקסאן מהחומצה הארכידונית. תרומבוקסאן מעודד צימות של טסיות דם. הצמחים המעכבים אנזים זה מונעים קרישיות יתר. היעילים ביותר פועלים כמדללי דם.
המרכיבים העיקריים המעכבים אנזים זה הם: סליצילאטים, פלבנואידים, טאנינים, פנולים.
הצמחים המעכבים cyclo-oxygenase הם, בנוסף, נוגדי דלקת ונוגדי עוויתות. הם גורמים להרפיה של שרירים מכווצים ובכך מסייעים לשיכוך כאבים. ניתן להשוות פעילות זו לפתיחת חסימות שאותן רואה הרפואה הסינית כמקור לכל כאב.
צמחים משככי כאב
להזמנת צמח מסוים יש ללחוץ על שמו. צמחים המסומנים ב* אינם קיימים בחנות.
Cimicifuga racemosa שורש קוהוש שחור
Eschscholtzia californica נוף הצמח פרג קליפורניה*
Capsicum annuum פירות פלפלת חריפה
Syzygium aromaticum שמן נדיף צפורן
Tanacetum parthenium נוף הצמח בן חרצית ריחנית
Petasites hybridus שורש, עלים *
Populus spp. ניצנים, קליפת גזע צפצפה*
Salix alba/nigra קליפת הגזע ערבה לבנה, שחורה*
Filipedula ulmaria נוף הצמח ספיראה
Corydalis yan hu suo פקעת קורידלית*
Viburnum opulus קליפת הגזע מורן
Piscidia piscipula קליפת הגזע פיסידיה
Hypericum perforatum ענפים פורחים פרע מחורר*
Piper methysticum שורש קאוה*
Lobelia inflata נוף הצמח, זרעים לובליה*
Ruta graveolens נוף הצמח פיגם ריחני*
Betula alba עלים, קליפת גזע שדר לבן*
Gaultheria procumbens שמן נדיף Wintergreen*
Harpagophytum procumbens קנה שורש הרפגו
Dioscorea villosa שורש דיוסקוראה
Smilax sarsaparilla שורש קיסוסית
נפרט כמה מהצמחים היעילים כמשככי כאב. נבחר באלה שהם פחות מוכרים, אך כדאי להכיר אותם וללמוד להשתמש בהם.
hybridus Petasites
שם אנגלי: Butterbur
משפחה: מורכבים Compositae
חלקי צמח בשימוש: שורש, קנה שורש.
תיאור בוטני: צמח עשבוני רב שנתי, הגדל באירופה ובחלקים של אסיה וצפון אמריקה. הוא גדל במקומות לחים, ביצתיים, ביערות לחים ועל גדות נחלים ונהרות. גובהו של הצמח כ-1 מ'.
מקור השם Petasites בשם היווני petasos, שהוא כינוי לכובע של רועים. הוא מתייחס לעלים הגדולים של הצמח. מקורו של השם האנגלי בשימוש שנעשה בעלים הגדולים לכיסוי חמאה בימים חמים.
רפואה מסורתית:בימי הביניים השתמשו בצמח לטיפול בדבר ובחום גבוה. כמו כן, השתמשו בשורש לטיפול בשיעול, אסתמה ופגעי עור שונים. הוא היה ידוע כמשכך כאב, והשתמשו בו לשיכוך כאבי ראש וכאבים בכליות ובדרכי השתן.
מרכיבים: sesquiterpenes: petasin, isopetasin
שמן נדיף, פלבנואידים, טאנינים, אלקלואידים פירוזילידינים.
פעילות: ספסמוליטי, petasin אחראי לפעילות הספסמוליטית של הצמח, על ידי הרפיית שרירים חלקים ודפנות של כלי דם. ה- petasin מעכב ייצור של לויקוטריאנים, ויש לו פעילות נוגדת דלקת.
לצמח יש אפיניות מיוחדת לכלי הדם של המוח.
התוויות: להקלה על כאבי מחזור, כאבים הקשורים להפרעות בדרכי השתן, מיגרנה, אבנים בכליות, כאבים הקשורים לחסימות בזרימת מיצי המרה, אסתמה, כאבי בטן עוויתיים.
שני מחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו את יעילות הצמח כטיפול מונע למיגרנות. הניסויים נעשו בשיטת הסמיות הכפולה (1,2). המטופלים קבלו 50 מ"ג של מיצוי מכויל של הצמח פעמיים ביום, במשך 12 שבועות. המחקרים הראו ירידה משמעותית בתדירות ההתקפים אצל 60% מהנבדקים. בנוסף הראו, הקלה בעוצמת ההתקפים, קיצור זמן כל התקף וירידה בסימפטומים השונים המלווים מיגרנות.
מחקרים שבדקו את השפעת הצמח על חולי אסתמה וברונכיט כרוני (3), הראו הגדלה משמעותית של נפח האויר בנשיפה שעתיים עד שלוש שעות לאחר שהמטופלים קבלו 600 מ"ג של מיצוי מהצמח.
התוויות נגד: הריון והנקה.
תופעות לוואי: בלתי ידועות.
אינטראקציות עם תרופות אחרות: בלתי ידועות.
הכנות ומינון: המרכיבים הפעילים הם ליפופיליים. ניתן למצות אותם עם ריכוז גבוה של אלכוהול או ממיסים ליפופיליים אחרים.
משתמשים במינון המקביל ל-4.5-7 ג' של הצמח.
משך הטיפול: לא יותר מ- 4-6 שבועות בשנה.
חלקי צמח בשימוש: עלים.
השימוש בעלים ידוע ברפואה המסורתית כבר מאות שנים. נהגו להשתמש בצמח השלם, כולל השורש, או בשורש ובעלים באופן נפרד. הידע בא רובו מהרפואה המסורתית.
שימוש רפואי: לטיפול בכאבים עוויתיים, במיוחד כאלה הקשורים בכאבים עצביים, להקלה על כאבי ראש, למחלות של דרכי הנשימה, הצטננות, הפרעות הקשורות לכבד, כיס המרה והלבלב, לחיזוק העצבים, להגברת התיאבון, להפרעות בשינה ולמצבים של חוסר שקט.
אזהרה: העלים מכילים אלקלואידים פירוזילידינים.
ספרות:
1. Mauskop A. Grossmann WM. Schmidramsl H. Petasites hybridus (butter root) extract is effective in the prophylaxis of migraines. Results of a randomized, double-blind trial. J. Head Face Pain, 40:4, 2000.
2. Grossmann WM. Schmidramsl H. An extract of Petasites hybridus is effective in the prophylaxis of migraine. Int. J. Clin. Pharmacol. Ther. 38: 430-435, 2000.
3. Ziolo G. Samochowiec L. Study on clinical properties and mechanism of action of Petasites in bronchial asthma and chronic obstructive bronchitis. Pharmaceutica Acta Helvetica, 72: 359-380, 1998.
4. Mauskop A. Petasites hybridus: ancient medicinal plant is effective prophylactic for migraine. Townsend Lett. 202: 104-106, 2000.
Corydalis cava (yan hu suo)
משפחה: פרגיים, Papaveraceae
חלקי צמח בשימוש: פקעות, קני שורש
תיאור בוטני: צמח רב שנתי הגדל לגובה של 15-30 ס"מ. כמה גבעולים זקופים יוצאים מקני השורש המעובים, והם נעשים במהירות חלולים. הפרחים בעלי ריח עדין. הצמח גדל בצפון מערב סין וכן במרכז ודרום אירופה.
קוצרים את קני השורש בסתיו ומיבשים אותם במקום מאוורר וקריר.
מרכיבים: כ-40 אלקלואידים איזוקינולידים, כולל, tetrahydropalmatine, corydaline, corytuberine, protropine
פעילות: מרגיע, משרה שינה,ספסמוליטי, מדכא של מערכת העצבים המרכזית, מוריד לחץ דם.
ברפואה הסינית מרבים להשתמש בצמח כמשכך כאב בשימוש פנימי וחיצוני. הוא נחשב לצמח הפותח חסימות של דם ושל צ'י, ומאפשר זרימה תקינה שלהם. מומלץ לטיפול בכאבים שונים, בעיקר כאלה הקשורים לחסימה של הדם או הצ'י. ממצים את הצמח בכוהל או בחומץ.
התוויות: לטיפול בדיכאון קל, פגיעה בעצב, רעד, הפרעות רגשיות, מחלת פרקינסון, פיברומיאלגיה.
התוויות נגד: הריון
מינון: 3-5 ג' ליום.
Gelsemium sempervirens
שם אנגלי: Yellow jessamine או Carolina jessamine
משפחה: Loganiaceae, לוגניים
חלקי צמח בשימוש: שורש, קנה שורש.
תיאור בוטני: צמח מטפס רב שנתי, ירוק-עד, הגדל בצפון ומרכז אמריקה ודרום-מזרח אסיה. הוא מגיע לגובה רב, ומטפס ועובר מעץ לעץ. נחשב לצמח הלאומי של דרום קרולינה. מרבים להשתמש בו כצמח נוי בארצות חמות. הגבעול מכיל מיץ חלבי. העלים איזמלניים ומבריקים. הפרחים צהובים, ריחניים מאד, פורחים באביב ובקיץ. הם רעילים מאד. פרח אחד עלול לגרום למוות של ילד.
מרכיבים: אינדול אלקלואידים, gelseminine, gelsemine
iridoids, קומרינים, טאנינים.
gelseminine הוא אלקלואיד צהוב, מר ורעיל, הנמס בקלות באלכוהול ואתר. המלחים שלו נמסים במים.
האלקלואיד gelsemine הוא חסר צבע, חסר ריח, מר מאד. המלחים שלו הם גבישיים ונמסים במים.
שמן נדיף 6%, רזין 4%.
קנה השורש מכיל גם gelsemic acid.
רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בצמח להורדת חום גבוה, במיוחד לחום שעולה לסרוגין.
הדיווח הראשון על שימוש בצמח הוא מתחילת המאה ה-19. מסופר על חקלאי ממיסיסיפי שהיה חולה בקדחת צהובה, ומתוך טעות בזיהוי נתנו לו לשתות מירתח מהשורש. הוא הגיב בצורה קשה מאד, אבל הצליח להתגבר ולשרוד, ואז התברר שהוא נרפא מקדחת צהובה שממנה סבל.
פעילות: מוריד חום, מגביר הזעה, משכך כאב, ספסמוליטי, מרגיע עוויתות והתכווצויות, אחד מהצמחים היעילים ביותר להרפיית שרירים.
התוויות: נוירלגיה, כאבים של עצב הפנים, כאב שיניים, מיגרנות, כאבי ראש קשים, אישיאס, להרגעת כאבים במצב סופני או אחרי תאונות קשות.
התוויות נגד: מומלץ לא להשתמש בצמח במקרים של מחלות לב שונות, לחץ דם נמוך ו-myasthenia gravis.
השימוש בצמח מומלץ רק למטפלים מקצועיים שיודעים איך להשתמש בו מבלי לסכן את המטופל.
רעילות: הצמח הוא מדכא של מוח השדרה והמוח. הוא גורם למוות על ידי דיכוי מרכז הנשימה. זמן קצר לאחר לקיחת הצמח הנשימה מואטת עד שנפסקת.
סימפטומים של הרעלה: הרחבה של האישונים, ראייה כפולה, דופק מואץ מאד וחלש, חום הגוף יורד מתחת לנורמלי, כובד של השרירים, העור נעשה קר, נשימה מואטת, חלשה ובלתי סדירה.
הומיאפתיה:תכשיר הומיאופתי של הצמח משמש לשיכוך כאבי ראש, כאבי מחזור, כאבי שרירים למחלות המלוות בחום גבוה וכן לטיפול בחרדה.
Viburnum prunifolium
שם אנגלי: Black haw
שם עברי: מורן
משפחה: Caprifoliaceae יערתיים
חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע והשורש.
תיאור בוטני: שיח או עץ קטן נשיר שגובהו מגיע ל- 5 מ'. מוצאו מצפון אמריקה. הפריחה בתחילת האביב. הפרחים לבנים וקטנים. הפירות הם ענבות בצבע כחול-שחור. השתמשו בהם להכנת צבע ודיו.
רפואה מסורתית: האינדיאנים נהגו להשתמש בצמח לטיפול לכאבים הקשורים למחזור החודשי, למנוע הפלות, לשיכוך כאבים עוויתיים, לטיפול בפצעים בפה (1,2). מרתחים ומשחות מהצמח שמשו לשיכוך כאבי גב, שרירים ומפרקים. האינדיאנים השתמשו במינים שונים של מורן, בעיקר, .V. opulus.
כל המינים נקראים באנגלית Cramp bark.
מרכיבים: קומרינים, בעיקר scopoletin, וכן scopolin
חומצות אורגניות: מאלית, ציטרית, אוקסאלית, ואלרית, איזוואלרית, אצטית וקפרילית.
חומצות סליציליות, סאליצין
חומצות פנוליות: קפאית, כלורוגנית, איזוכלורוגנית. בנוסף מכיל הצמח טאנינים, מרכבים מרים, ארבוטין.
salicilate
פעילות: ספסמוליטי ברקמות השרירים, בדרכי הנשימה וברחם, אסטרנג'נט, מוריד לחץ דם, מרגיע, נוגד אסתמה, מעכב התכווצויות ספונטניות של השרירים.
התוויות: כאבים בזמן המחזור החודשי, למניעת הפלה, להתכווצויות של הרחם בתקופת ההריון, כאבים והתכווצויות אחרי הלידה, אסתמה, יתר לחץ דם, לטיפול בשלשול.
התוויות נגד: לא ידועות, לא נערכו ניסויים קליניים.
הכנות ומינון: מרתח כפית לכוס, להרתיח על אש קטנה במשך 10 ד'. לשתות שלוש כוסות ליום.
אבקה, 2-5 ג' שלוש פעמים ליום.
טינקטורה 1:5 ב- 50% אלכוהול 5 מ"ל שלוש פעמים ביום.
המין Viburnum opulus דומה במרכיבים הפעילים ובתכונות הפיזיולוגיות ל- V. prunifolium.
הוא משכך כאבים, נוגד עוויתות, אסטרינג'נט, מרגיע, מסייע להרפיה של שרירים.
התוויות: שלשול, יתר לחץ דם, כאבי מחזור חודשי, למניעת הפלה, להתכווצויות שרירים ספונטניות, לכאבי שרירים, גב תחתון ומפרקים. במקרים של נטייה ללידות מוקדמות, מומלץ להשתמש בצמח באופן פרופילקטי בשליש האחרון של ההריון.
ספרות.
1. Trickey R. Women, Hormones & the Menstrual Cycle. Allen & Unwin, St. Leonards, Australia, 1998.
2. Woodbury RA. The Viburnums, Drug Standards, 19: 143-152, 1951.
לחזרה לחנות >
