שם אנגלי :Pokeroot
משפחה: Phytolaccaceae
תאור בוטני:צמח זקוף,מסועף, רב-שנתי, הפרחים קטנים ולבנים, הפירות הם ענבות בצבע אדום, שהופך לסגול כהה. הפירות מכילים מיץ אדום וכ-10 זרעים בכל פרי.
מוצאו של הצמח מצפון אמריקה. מרבים לגדל אותו כצמח נוי. המקור לשם הצמח ביוונית phyton-צמח, lacca הוא ה"לאק" שנלקח מחרק Laccifer lacca. Lacca מתייחס למיץ האדום המצוי בפירות.
חלקי צמח בשימוש: שורשמרכיבים: אלקלואידים, betanidine, betaine, isobetanineisobetanidine, phytolaccine, prebatanineספונינים טריטרפניים, phytolaccosides A-I, D2,O (1)אגליקון, phytolaccagenin, jaligonic acid(2)לקטינים, חמישה גליקופרוטאינים בעלי פעילות מיטוגנית, ידועים כ-pokeweed mitogen (PWM)(3)מרכיבים נוספים: isoamericanin A, PAP- (pokeweed antiviral protein) alpha-spinasterol, GABA.
רפואה מסורתית: הרבו להשתמש בצמח לטיפול במחלות שגרוניות, כצמח משלשל וגורם להקאה וכן לטיפול בפגעי עור שונים.
נהגו לאכול צמח צעיר ללא בישול, או שהרתיחו את העלים ואכלו אותם כסלט.
פעילות: מנקז בלטות לימפה, אנטי ויראלי, אנטי דלקתי, מיטוגני- מגביר חלוקה של של לימפוציטים Tו-B(4).אנטי ויראלי- החלבון האנטי ויראלי (PAP) הוא גליקוזידאז המעכב פעילות של ריבוזומים (4).
הספונינים הטריטרפניים הם נוגדי דלקת (3,4).מנקז בלוטות לימפה- הפיטולאקה הוא אחד הצמחיםהפעילים והיעילים ביותר לניקוז בלוטות לימפה. הוא פועל במיוחד על העור ועל קרומים ריריים.
רעילות: כל חלקי הצמח רעילים, והשורש במיוחד (3). המרכיבים הרעילים העיקריים הם הלקטינים. הרעילות מתבטאת בתחושה של שריפה בפה ובגרון, בחילה, הקאה, שלשול, כאבי בטן, סחרחורת, טכיקרדיה, איבוד הכרה (3,4). הרעילות של השורש והעלים עולה עם גיל הצמח. אצל הפירות המצב שונה, הפירות הצעירים יותר רעילים מהפירות הבשלים (3,5). דווחו מקרים של רעילות אצל אנשים שהשתמשו בצמח למאכל או למטרות ריפוי (3). הרעילות מצטברת (4). הצמח הטרי יעיל יותר מהיבש. המיץ מהפרי עלול לפגוע בעור (3).
התוויות: בלוטות לימפה נפוחות, פרינגיטיס, טונסיליטיס, דלקת של הרחם, צסטיטיס, מחלות דלקתיות של העור, פיברואידים ברחם.
התוויות נגד סרטן של הלימפה, הריון, הנקה.
הכנות ומינון: מירתח מהשורש, 0.06-0.3 ג' שלוש פעמים ביום.טינקטורה 1:5 ב-50% אלכוהול 0.2-0.6 שלוש פעמים ביום
ספרות
1. Woo WS. et al. Triterpenoid saponins from the roots of Phytolacca Americana. Planta Med. 1978, 34: 87-92.
2. Woo WS et al. Constituents of Phytolacca species. Anti-inflammatory saponins. Kor. J. Pharmacog. 1976, 7: 47-50.
3. Newall CA. Anderson LA.Phillipson JD. 1966, Herbal Medicine: A Guide for Health-Care Professionals. The Pharmaceutical Press, London.
4. Mills S. and Bone K. 2000, Pricipals and Practice of Phytotherapy, Churchill Livingstone, London.Roberge R. et al. The root of evil- poke weed intoxication. Ann. Emerg. Med. 1986, 15: 470-473.
