שם עברי: קערורית
שם אנגלי:Mad-dog Skullcap, syn Skullcap
משפחה: שפתניים, Lamiace(Labiatae)
תיאור בוטני: לסוג קערורית משתייכים כ-300 מינים, הגדלים על פני כל כדור הארץ. השם קערורית ניתן לצמח ע"י לינאוס בגלל הצורה המיוחדת של הגביע שהוא דו שפתני, מעוגל וקעור. שם המין lateriflora מתאר שכל הפרחים נוטים לצד אחד. הצמח הוא בן שיח רב שנתי, שמוצאו מצפון אמריקה. הפרחים כחולים, הפריחה בחודשים יולי עד ספטמבר. מרבים לגדל אותו כצמח נוי.
בארץ גדלים ארבעה מיני קערורית. המין S. subvelutina קערורית סגולה, נפוץ בבתה ובחורש הים תיכוני, הפריחה בצבע סגול. המין S. galericulata קערורית הביצה נדיר, וגדל בעיקר בעמק החולה. S. lateriflora הוא צמח שמרבים להחליף אותו עם צמחים אחרים השייכים למשפחת השפתניים (1), או עם מינים שונים של סקוטלריה. ב-1989 דווח על ארבעה מקרים של צהבת באנגליה כתוצאה משימוש בתכשירים שהכילו סקוטלריה (2). אחרי בדיקה מצאו שהתכשירים הכילו מינים של געדה, Teucrium chamaedrys ו- Teucrium canadense(3). מאוחר יותר דווח שהמין T. chamaedrys שנלקח כתכשיר להרזייה גרם לעשרות מקרים של הפטיטיס באירופה, בעיקר בצרפת ובקנדה (4).
מרכיבים: פלבנואידים, כולל baicalin, lateriflorin scutellarin, ikonnikoside, oroxylin A
הפלבנואידים של הסקוטלריה בודדו ב-1963 על ידי Flouvier(5) ונחקרו רק בשנים האחרונות (6).
baicalin דיטרפנים, scutecyprol, scutellaterins A,B,C
חומצות אמיניות, בעיקר GABA , גלוטמין, וריכוז נמוך של טריפטופן, פנילאלנין ופרולין.
שמן נדיף 0.06%, מכיל בעיקר ססקויטרפנים (78%)כולל delta-cadinene, calamine(7). המרכיבים העיקריים הם baicalin ו-bacalein.
פעילות: נוגד חרדה, מחזק של העצבים, מרגיע, נוגד עוויתות, משכך כאב, אסטרינג'נט עדין (8).
פרמקולוגיה: נוגד חרדה- נבדק על חולדות (9). חולדות קבלו 100 מ"ג של מיצוי מסקוטלריה בתוך 1 מ"ל חלב. קבוצת הביקורת קבלה רק חלב. החולדות שקבלו את הצמח גילו פחות חרדה ויותר העזה לביצוע המשימות שנדרשו מהן (9).
מחקר קליני נערך על 19 מתנדבים בריאים (15 נשים וארבעה גברים) בגיל 20-70. המשתתפים קבלו ארבעה תכשירים שונים של סקוטלריה, אותם היו צריכים לקחת באופן חופשי, בהפרש של יומיים לפחות, ולסיים תוך שבועיים. התכשירים היו: 350 מ"ג של צמח יבש, 100 ו-200 מ"ג של מיצוי והרביעי היה פלצבו.
המשתתפים התבקשו לעקוב אחרי השפעת התכשירים בזמן הלקיחה, ואחרי 30, 60, 90 ו-120 דקות על מצב הרוח, חרדה, דאגנות-יתר, כושר קוגנטיבי. התוצאות הראו השפעה ברורה של שלוש התרכובות בהשוואה לפלצבו, ובהשוואה למצב ההתחלתי (10).
GABA הוא מתווך עצבי מעכב, המסייע להשראת הרפייה ושינה, ולאזן עודף ריגוש של מערכת העצבים. למרכיבים המצויים בצמח baicalin, bacalein, scutellarin ישאפיניות לאתרי הקישור של benzodiazepine כגון ואליום ל-GABA(9).
פעילות נוגדת חמצון: הפלבנואידים של הסקוטלריה הם אנטי אוקסידנטים, ומנטרלים רדיקלים חופשיים.
פרמקוקינטיקה: Baicalin- עובר הידרוליזה על ידי חידקי המעי לאגליקון שלו baicalein, שנספג היטב מהמעי לדם. הוא הופך אחר כך בפלסמה ובכבד בחזרה ל-baicalin(11).
בין החומצות האמיניות של הצמח, GABA אינו עובר את המחסום דם-מוח, בעוד שגלוטמין יכל לעבור את המחסום ולהגיע אל המוח. גלוטמין יכל לעבור מטבוליזם בקצות העצבים ל-GABA(12). מנקודת ראות של הפעילות על המוח, הגלוטמין המצוי בצמח בריכוז נמוך יותר מGABA חשוב יותר (6).
רפואה מסורתית: מוצאו של הצמח מצפון אמריקה, והוא היה בשימוש אצל שבטים אינדיאנים, במיוחד ה-Cherokee וה-Iroquois. הם השתמשו במירתח מהשורש לטיפול בשלשול, ולניקוי אחרי לידה (8). בתערובת עם כמה צמחים אחרים השתמשו בו לסיוע לכליות. ה-Iroquois השתמשו באבקה מהשורש למניעת אבעבועות שחורות ולניקוי של הגרון (13). ב-1772 התחילו להשתמש בצמח לטיפול בכלבת, ומכאן לקוח שמו האנגלי Mad dog skullcap. מתחילת המאה ה-19 התחילו להשתמש בסקוטלריה לטיפול בהפרעות של מערכת העצבים הקשורות לחרדה וסטרס (7), כולל היסטריה, התקפים של פניקה, חוסר שקט, חולשה עצבית, הפרעות בשינה, מיגרנות, כאבי ראש, נוירלגיה, דכאון, תסמונת טרום-ויסתית (7).
התוויות: לטיפול בהפרעות עצביות הקשורות לחרדה, מתח וסטרס, להפרעות בשינה, אי שקט, כאבי מחזור, תסמונת טרום-ויסתית, עצבנות.
התוויות נגד: בלתי ידועות
ניתן להשתמש בצמח בתקופת ההריון, ההנקה וכן לילדים.
תופעות לוואי: לא נמצאו.
אינטראקציות עם תרופות: לא נמצאו
הכנות ומינון: לפי הפרמקופיאה הבריטית המינון לחליטה הוא 1-2 ג' שלוש פעמים ביום
טינקטורה 1:5 ב-45% אלכוהול 1-2 מ"ל שלוש פעמים ביום.
לסיכום: הסקוטלריה הוא צמח בעל מסורת של שימוש של מאות שנה כמחזק של מערכת העצבים, מרגיע, מומלץ לטיפול בחרדה, אפילפסיה ובעיות בשינה.
גילויים חדשים יכולים להוביל לשימושים חדשים של הצמח, כנוגד אלרגיה, נוגד חמצון וכמגן על הכבד.
בגלל ההחלפה שלו עם מינים של געדה הייתה רתיעה מהצמח, והוא נחשב לבלתי בטוח לשימוש. אחרי שחפותו הוכחה, ניתן להמליץ עליו כצמח מועיל, ובטוח לשימוש.
סטטוס בינלאומי: בארה"ב GSL. אין לצמח שימוש במזון.
ספרות
1. British Herbal Medicine Association (1983 and 1996). British Herbal Medicine Pharmacopoeia, Exter, UK: British Herbal Medicine Association Publishing
.2. MacGregor FB. Abernethy VE. Dahabra S. et al. Hepatotoxicity of Herbal Remedies. British Medical Journal, 1989, 299: 1156-1157
.3. Gafner S. et al. Adulteration of Mad-dog Skullcap (Scutellaria lateriflora L.): An example of the importance of Classical Pharmacognosy. 4
4th Annual Meeting of the American Society of Pharmacognosy, Chapel Hill, USA July 2003
.4. Lalaberte L. & Villeneuve J. Hepatitis after the use of Germander, A Herbal Remedy Canadian Medical Association Journal 1996, 154:1689-1692
.5. Flouvier V. Sur la recherché des heterosides flavoniques dans quelques groupes botaniques . Comptes Rendus Acad. Sci. Paris 196, 257: 4061-4063,6. Bergeron C. Gafner S. Clausen E. et al. Comparison of the Chemical Composition of Extracts from Scutellaria lateriflora using accelerated solvent extraction versus standard hot water or 70% ethanol extraction. J. Agaric. Food Chem. 2005, 53: 3076-3080.7. Skullcap, in: Peter Bradley, British Herbal Compendum, Vol 2, British Herbal Medicine Association, Bournemouth, 2006, 357-362.8. Metzman HL. Monograph of Scurellaria lateriflora, J. of the American Herbalist Guild, 2006, 7: 4-18
.9. Awad R. Arnason JT. Trudeau T. Phytochemical and Biological Analysis of Skullcap (Scutellaria lateriflora L.): A medicinal plant with anxiolytic properties. Phytomedicine 2003,10: 640-649
.10. Wolfson P. and Hoffmann DL. An investigation into the efficacy of Scutellaria lateriflora in healthy volunteers. Altern. Ther. Health Med. 2003, 9: 74-78
.11. Akao T. Kawabata K et al. Baicalin, the predominant flavone glucuronide of Scutellaria radix is absorbed from the rat gastrointestinal tract as the aglycone and restored to its original form. J. Pharm. Pharmacol. 2000, 52: 1563-1568
.12. Cavadas C. Araujo I. Cotrim MD. et al. In vitro study on the interaction of Valeriana officinalis L. Extracts and their amino acids on GABA receptor in rat brain. Arzneim. Forsch. Drug Res. 1995, 45: 753-755.Moerman D. 1998, Native American Ethnobotany apaortland OR: Timber Press.
