גופרית במזון האדם

ביוסינתיזה של תרכובות אורגניות של גפרית מתרחשת בעיקר בצמחים ובחיידקים (1). תרכובות המכילות גפרית נקראות thiol. בגוף בעלי החיים מתחמצנות תרכובות הגפרית לסולפט.החומצות האמיניות המכילות גפרית, מתיונין, ציסטאין וטאורין נחשבות למקור העיקרי של גפרית במזון. מקור נוסף הוא MSM- methylsulfonylmethane. גפרית מצויה גם בחלב אם (1)לאורך שנים ודורות השתמשו בגפרית לטיפול במחלות עור, כגון, משחות לטיפול באקנה, שטיפות של הראש נגד קשקשים, לריפוי פצעים, לשיקום של הקרטין ולפריחות.טבילה באמבט המכיל גפרית מומלצת לטיפול בפסוריאזיס, כאבים שגרוניים וזיהומים (1). תרכובות המכילות גפרית מצויות בכל התאים בגוף, והן הכרחיות לחיים. הן כוללות:מתיונין, ציסטאין, טאורין, הומוציסטאין, תיאמין, ביוטין, חומצה אלפה-ליפואית, קואנזים A, גלוטטיון, כונדריוטין סולפט,גלוקואמין סולפט, פיברינוגן, הפרין וסולפט אי אורגני.חוץ משני הויטמינים המכילים גפרית ביוטין ותיאמין, כל המרכיבים האלה, מיוצרים ממתיונין. 

חומצות אמינו המכילות גפרית נפוצות יותר בבעלי חיים ובחלבון של דגנים מאשר בחלבון של קטניות. גלוטטיון נפוץ בפירות וירקות והוא משמש כמקור לגפרית במזון (1).סולפט שמקורו במזון וכן סולפט המשתחרר מחומצות אמינו משמש לייצור כונדריוטין סולפט המצוי בסחוס.אדם בוגר זקוק ל-13מ"ג ל-ק"ג משקל של חומצות אמינו המכילות גפרית, כלומר, לאדם ששוקל 70 ק"ג דרושים 910 מ"ג של חומצות אמיונו ליום. תינוקות בגיל 3-4 חודשים זקוקים ל-58 מ"ג ל-ק"ג חומצות אמינו המכילות גפרית ליום.מעריכים ש-1 ג' חלבון מכיל לפחות 17 מ"ג של חומצות אמינו המכילות גפרית.מזון צמחי עשיר במתיונין כולל: תירס, זרעי חמניות, שבולת שועל, קשיו, אגוזים, שקדים ושומשום. הם חשובים לצמחונים שאינם אוכלים מזן מן החי. שבולת שועל ותירס עשירים גם בציסטאין.ציסטאין ומתיונין נפוצות ב- whey protein- חלבון המצוי במי גבינה. הם יכולים לסייע לספורטאים המתאמנים במשך שעות כל יום. חומצה אלפה-ליפואית וגלוטטיון פעילים כנוגדי חמצון חשובים. הם מעכבים חמצון של כולסטרול ושל LDL, ובכך משתתפים במניעת חסימת עורקים על ידי כולסטרול ושומנים. 

Thiols בעלי חשיבות רפואיתGlucosamine Sulfate– חד סוכר אמין, המורכב מגלוטמין וגלוקוז בצרוף סולפט. משתמשים בו לטיפול באוסטיאוארטריטיס (1). הוא מרוכז בסחוס המצוי במפרקים,ומשמש שם כסובסטרט לייצור של glycosaminoglycan. גלוקוזאמין כתוסף מזון מיוצר מכיטין שמצוי בסרטנים וצדפות. מייצרים אותו באופן סינתטי ונערכו מחקרים רבים להוכיח את יעילותו.כ-90% מהגלוקואמין שנלקח במתן פומי נקלט, אבל רובו עובר מטבוליזם, ולא מגלים גלוקוזאמין חופשי בסרום (1). כנראה שהוא נקשר לחלבוני הפלסמה. מכאן הסיקו כמה חוקרים שהסולפט הוא המרכיב החשוב ולא הגלוקוזאמין.הסולפט דרוש לייצור גלוקוזאמין גליקאן, וההידלדלות שלו גורמת לעיכוב ייצור גלוקוזאמין גליקאן בסחוסים שבמפרקים. הראו שגלוקוזאמין כתוסף גורם לעליה בריכוז הסולפט בנוזל הסינוביאלי (1). כמה מהתרופות שמשתמשים בהן לטיפול באוסטאורטריטיס ודלקת מפרקים שגרונית, כגון, acetaminophen, גורמות להידלדלות של הסולפט ולפגיעה בייצור של גלוקוזאמין גליקאן (1). 

כונדריוטין סולפט

כונדריוטין סולפט בנוי מיחידות לינאריות של D-גלקטוזאמין ו-D-חומצה גלוקורונית. הוא מצוי בסחוסים, בעצמות, בעור, בקרנית שבעין ובדפנות העורקים. המקור לתוספי מזון של כונדריוטין סולפט הוא סחוס של כרישים או של בקר וחזירים. אצל חלק מהמטופלים עם כונדריוטין סולפט כתוסף ניתן לראות בנייה מחדשת של סחוסים. 

גלוטטיון

גלטטיון הוא טריפפטיד הבנוי מ-gamma-glutamine-cysteine-glycine, והוא התיול הלא-חלבוני הנפוץ ביותר בגוף. הוא ממלא תפקידים רבים, ביניהם ניטרול רדיקלים חופשיים ו- peroxidies, וויסות של תפקוד של חלבונים ותמיכה במערכת החיסון (1). תזונה ענייה בחלבון ובחומצות אמינו המכילות גפרית עלולה לגרום לחוסר בגלוטטיון. 

N-acetylcysteine-NACN-אצטיל ציסטאין הוא נגזרת של ציסטאין, ושלב ביניים, ביחד עם חומצה גלוטמית וגליצין, בייצור של גלוטטיון מציסטאין (1). הוא נוצר באופן אנדוגני בגוף ומצוי גם במזון.מתן פומי של N- אצטיל ציסטאין מביא לעלייה ברמת הציסטאין והגלוטטיון שבתוך התאים.הוא משמש כאנטידוט להרעלה עם acetaminophen,משתמשים ב-NAC לטיפול בחולים ונשאים של וירוס האיידס, שרמת הציסטאין והגלוטטיון אצלם נמוכה מאד. 

Taurine

טאורין היא חומצה אמינית המתקבלת מהמטבוליזם של מתיונין וציסטאין. היא מצויה בריכוז גבוה ברוב הרקמות, במיוחד בנויטרופילים וברישתית. טאורין אינו מצוי בחלב פרה, אבל ניתן לקבל אותו ממאכלי בשר של בעלי חיים רבים.טאורין ממלא תתפקיד בצרוף של חומצות מרה, בדה טוקסיפיקציה, בייצוב ממברנות. 

חומצה אלפה-ליפואית

חומצה אלפה- ליפואית ממלאת תפקיד חשוב בריאקציות של דה-הידרוגנאז במיטוכונדריה, במניעת נזק מרדיקלים חופשים, בהקטנת סטרס חמצוני. היא מגבירה את הפעילות נוגדת החמצון של ויטמין C ו-E. היא פועלת בסביבה מימית והידרופובית, ומגבירה פעילות של קואנזים Q10. MSM- MethylsulfonylmethaneMSM מצוי במזון, כולל פירות, אלפלפה, תירס, עגבניות,תה וקפה, בחלב אם ובחלב פרה.הוא נמס במים, ומכיל 34% של גפרית.MSM משמש לטיפול בחומציות-יתר בקיבה, להרחקת טפילים, לכאבים בשרירים, למקרים של אלרגיה ודלקת מפרקים.MSM פעיל נגד גיארדיה, טריכומונס ותולעים עגולות. 

צמחים המכילים גפרית

גפרית מצויה בצמחים בעיקר בחלבון. צמחים עשירים בחלבון, כגון, סויה, אפונה, תורמוס, פול, עדשים, עשירים גם בגפרית. במקרים אחרים הגפרית קשורה לשומנים במרכיבים הנקראים sulfulipids. הם מצויים בחלקים שונים של הצמח ומגינים עליו מפני אכילת-יתר. בעלים הם מצויים בכלורופלסטים, בממברנות של הפלסטידים.בצמחים אחרים מופיעה הגפרית במרכיבים השניוניים. משפחת המצליבים עשירה במיוחד בתרכובות המכילות גפרית, glucosinlates. כשהרקמה מתפרקת הגליקוזינולאטים עוברים שינויים אנזימטיים על ידי myrosinase, ונוצרות תרכובות פעילות כגון, isothiocyanatesthiocyanates, nitriles. מרכיבים אלה מגינים על הצמח.הגליקוזינולאט אחראים לטעם של הצמחים של משפחת המצלבים, ויש להם השפעות פיזיולוגיות על גוף האדם.שום ובצל מכילים תרכובות גפריתיות המקנות להם ערך רב כצמחים רפואיים. Alliin ומרכיבים גפריתיים נוספים נוצרים בעיקר בעלים, ומועברים אחר כך לבצל. כשהצמח מתפרק פועל האנזים alliinase  על ה-alliin  ונוצר האליצין שנותן את הטעם והריח לשום. צמחים עשירים בגפרית: כרוב, צנון, לפת, כרובית, ברוקולי, חרדל, גרגיר הנחלים, רשד, רוקט,צנונית, אספרגוס, כרישה, שום, בצל, אבוקדו, עגבניות, תרד, פטרוזיליהאננס, קוקוס, בננה, אבטיח, גויאבהמיני סרפד, שינן רפואי 

מקורות

1. Parcell S. Sulfur in Human Nutrition and Applications in Medicine.Alternative Medicine Review 2002, 7:22-35.

מקור התמונה

חזרה לחנות