שם עברי: שינן רפואי
שם סיני: pu gong ying
משפחה: מורכבים Asteraceae
חלקי צמח בשימוש: שורש עלים
מיני שינן מצויים בשימוש רפואי ובשימוש כמזון במדינות באסיה, אירופה ודרום אמריקה מאז מאות או אלפי שנים. הצמח מוזכר בספרו של דיוסקורידס de Materia Medica. דיוסקורידס השתמש בשמות יווניים עתיקים, והשינן היה ידוע כבר ביוון העתיקה ובמצרים (1). המין הסיני T. mongolicum מוזכר בספר Tang Matreria Medica שנכתב בשנת 659 לספירה (1) והוא מופיע שם כצמח חשוב לשימוש פנימי וחיצוני לטיפול באבסס, בדלקות עיניים וכן כצמח דיורטי (1). השימוש בצמח דומה ברוב הארצות. השורש נחשב למשפר של העיכול, מגביר את פעילות הכבד וצמח מנקה. העלים משמשים כמזון, ונחשבים לדיורטים ופועלים כצמחים מרים על מערכת העיכול.
על אף השימוש הרב שנעשה בצמח נערכו רק מעט מחקרים קליניים על מיני השינן השונים (1).
מרכיבים המצויים בשורש: sesquiterpene lactones המרכיבים החשובים ביותר . הם מצויים בצמח בדרך כלל כגליקוזידים, ביניהם: taraxosides, taraxacolides, dihydrolactucin, ixerin, taraxinic acids, ainslioside (2). ספונינים טרוטרפנואידים,
פניל-פרופנואידים , כולל, נגזרות של חומצה צינמית, חומצה ציקורית, חומצה כלורוגנית, חומצה קפאית
פוליסכרידים, אינולין שהוא פולימר של פרוקטוז נוכח בריכוז גבוה עלי השינן עשירים באשלגן (1). ב-100ג' של עלים מצויים 297 מ"ג של אשלגן לפי חישוב זה, ב-5 מ"ל של טינקטורה של עלי שינן בריכוז 1:2 מצויים 100 מ"ג של אשלגן, בערך חמישית מהמינון היומי הדרוש (1).
פרמקולוגיה
נבדקה ההשפעה של השורש והעלים של השינן על מערכת העיכול. ריכוז האינולין בשורש מקסימלי בחודשי הסתיו. האינולין פועל כסיבים תזונתיים, מרכך ומגדיל את נפח המזון (1). במשך החורף פועלים בצמח אנזימים המפרקים את האינולין והופכים אותו לפרוקטוז. הלקטונים הססקויטרפים נותנים לשורש ולעלים טעם מר. אמנם נהגו להשתמש בשורש ובעלים כסטימולנט מר המסייע לעיכול (1).
מחקרים אחרים הראו שמיצוי באלכוהול של השורש והפרחים פעילים כאנטי דלקתיים, פעילות המיוחסת לפניל-פרופנואידים (1).
Phenyl propanoids
ישנם מחקרים המראים פעילות אימונומודולנטית בשורש השינן. מייחסים פעילות זאת לפוליסכרידים. דרושים מחקרים נוספים כדי להוכיח שיש לצמח השפעה על מערכת החיסון (1).
מחקרים קליניים
באופן מסורתי מקובל שעלי השינן הם מרים ודיורטים. Commission E ממליצה על שימוש בעלים כדיורטים, וכן במקרים של אנורקסיה, דחספפסיה והפרעות בכיס המרה. אין מחקרים המוכיחים פעילויות אלה (1).
דה-טוקסיפיקציה
שורש השינן ידוע במשך שנים רבות כמנקה של הכבד, מסייע לתפקוד תקין של הכבד, מסייע לטיפול בבעיות שונות בעור (1). מעט מאד מחקרים מנסים להוכיח פעילויות אלה. נערך מחקר שבדק השפעה של פורמולה של צמחים על בעיות בעיכול ודלקת כרונית במעי הגס. הפורמולה כללה: Taraxacum officinale כצמח עיקרי, Hypericum perforatum, Melissa officinalis, Calendula officinalis, Foeniculum vulgare . הטיפול עם הפורמולה הראה השפעה חיובית מאד, שיכוך כאב ושיפור בעיכול (3).
שימוש חיצוני: היה שימוש מסורתי ב- latex המצוי בגבעול השינן להמיס יבלות. אין מחקר העוסק בפעילות זאת (1).
Traxacum mongolicum
השם בסינית: pu gong ying
הצמח גדל בכל רחבי סין. קוטפים אותו בתחילת הפריחה. משתמשים בשורש ובנוף הצמח. הצמח הוא מר, מתוק וקר. הוא נכנס למרידיאנים של הכבד והקיבה.
פעילות: מרחיק חום, מומלץ להפרעות הקשורות לעודף חום, בעיקר לחום בכבד המתבטא בעיניים אדומות ונפוחות וכאב בעיניים. מפחית אבסס, מתאים לשימוש במקרים של פצעים ודלקות בעור, בעיקר עוזר במקרים של אבסס במעי ובשדיים מגביר הפרשת חלב בהנקה מרחיק חום, מסייע לטיפול בצהבת והפרעות וכאבים בהפרשת שתן.
פעילות אנטיביוטית
נערך מחקר על השפעת הצמח על מחלות בדרכי העיכול שנגרמו על ידי הליקובקטר פילורי.
נבדקו 75 מטופלים נגד קבוצת ביקורת שקבלה גנטמיצין (4). השפעת השינן הסיני היתה דומה לזו של הגנטמיצין. המחקר הסיני מדווח על הצלחה ב-80% מהמקרים (4). מחקרים סיניים מדווחים על הצלחות גם בטיפול בהפטיטיס B ובמחלות מעיים (1).
מינון : מינונים מומלצים במקרים של שורש או עלים יבשים הם 4-10 ג' ליום. שורש או עלים טריים מומלצים במינון של 50 ג' ליום מחולק לשלוש פעמים. בדרך כלל משתמשים בטינקטורה במינון של 3-5 מ"ל שלוש פעמים ביום המינון לפי British Herbal Pharmacopea 0.2-2.0ג' של השורש שלוש פעמים ביום, או טינקטורה 4-8מ"ל שלוש פעמים ביום.
Commission E קובעת מינון של 3-4 ג' מהשורש פעמיים ביום או 10-15 טיפות מהטינקטורה שלוש פעמים ביום.
הפרמקופיאה הבריטית ממליצה על מינון של 3-5 ג' מהעלים או 5-10 מ"ל מהטינקטורה של העלים שלוש פעמים ביום
Commission E ממליצה על מינון של 4-10 ג' מהעלים או 2-5 מ"ל מהטינקטורה של העלים שלוש פעמים ביום.
בטיחות: השינן ידוע כצמח מאכל בארצות רבות מאז שנים רבות. הוא נחשב לבטוח לשימוש.
בארה"ב יש לו אישור של GRAS
לא נצפו השפעות שליליות אצל נשים בהריון או בהנקה. לא נראו השפעות שליליות אצל תינוקות שינקו מאמהות שהשתמשו בשינן, ובילדים שאכלו עלים או שתו חליטות מהשורש.
מומלץ להשתמש בזהירות בצמח במקרים של דלקת בקיבה או במעי.
מקורות
Yarnell E. Abascal K. Dandelion (Taraxacum officinale and T. mongolicum) , Integrative Medicine 2009, Vol. 8, No 2, 35-38.
Schutz K. Carcle R. Schieber A. Taraxacum – a review on its phytochemical and pharmacological profile. J. Ethnophamacol. 2006, 107: 313-323.
Chakurski I. Matev M. Koichev A. et al. Treatment of chronic colitis with an herbal combination of Taraxacum officinale, Hypericum perforatum, Melissa officinalis, Calendula officinalis and Foeniculum vulgare (article in Bulgarian) vutr. Boles 1981, 20: 51-54.
Fang JY. Effect of fu-zeng qu-xie on gastric disease infected with Campilobacter pyloridis (article in CHINESE) Zhong Xi Yi fie He Za Zh 1991, 11: 150-152
