Theanine (gamma –glutamylamide or gamma-ethylamino-l-glutamic acid) היא נגזרת של חומצה גלוטמית. תיאנין הוא חומצה אמינית שאינה קשורה לחלבון. בודדו והגדירו אותה לראשונה בשנת 1949 (1).
התיאנין הוא המרכיב העיקרי בצמח התה- Camellia sinensis והוא נחשב למרכיב הריחני ביותר בתה. הריכוז שלו בתה מגיע ל-50% מכלל חומצות האמינו החופשיות, או 2% מהתוכן הכללי של המרכיבים (1). הוא מצוי בריכוז גבוה בתה הירוק ובתה השחור. הריכוז הגבוה ביותר מצוי בתה ירוק ובתה Oolong (1).
אלה הם סוגי התה שנחשבו במיוחד למרגיעים, ובו בזמן מגבירים ערנות.
התיאנין נמכר כתוסף מזון צמחי, בשם המסחרי Suntheamine.
ביוכימיה
כשהתיאנין נלקח דרך פה הריכוז שלו עולה לשיא בתוך 60 דקות, והוא מופיע בשתן אחרי חמש שעות. הרמה שלו יורדת במשך 24 שעות (1). הוא מגיע לרמה המקסימלית שלו במוח בתוך חמש שעות , ובאופן הדרגתי נעלם מהכבד, הכליות והמוח בתוך 24 שעות (2).
הוא עובר באופן חופשי את מחסום הדם-מוח באופן תחרותי יחסית לחומצות אמינו גדולות. הרמה של התיאנין במוח עולה תוך שעה מאז שהוא נלקח דרך הפה, הרמה שלו ממשיכה לעלות בארבע השעות הבאות, ואז ב-19 השעות הבאות רמתו יורדת בהדרגה עד שלא ניתן להבחין בה. מופיעה עליה ברמת הגלוטמאט ואתילאמין במוח.
ההשפעה על הכימיה של המוח
אחת העבודות הראשונות על השפעת L-תיאנין על מערכת העצבים המרכזית (CNS) הראתה עליה של GABA 30 דקות אחרי הזרקת תיאנין לפריטונאום (3).
נערך ניסוי שבו האכילו חולדות בהריון עם תיאנין במשך שלושה שבועות. בדקו אחר כך את המוחות של הצאצאים. מצאו שהרמות של גליצין ו-GABA עלו בשבוע הראשון עד שלושה שבועות בהשוואה לביקורת. גליצין ו-GABA פועלים כמתווכים עצביים מעוררים בזמן התפתחות המוח. יש להם תפקיד חשוב מאד בהתפתחות של מוח בריא. המחקר מראה שהוספת תיאנין לתזונה של חולדה בהריון יכולה לעזור להבשלה של עצבים, ולזירוז ייצור של GABA אצל הצאצאים (1).
מחקר אחד הראה עליה ברמה של סרוטונין ודופמין בסטריאטום, בהיפותלאמוס ובהיפוקמפוס כשהחדירו תיאנין למוח של חולדות.
הסטריאום הוא חלק תת קורטיקלי של המוח. הוא מורכב מתאי עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי GABA, אך ניתן למצוא בו גם תאי עצב כולינרגיים, כלומר, כאלה המופעלים על יד אצטילכולין.
הסטריאטום הוא החלק הגדול ביותר של גרעיני הבסיס. הוא מקבל מידע מכל האזורים של קליפת המוח. הוא מעורב בהנחייה לעבר הגשמת מטרות רצויות.
הסטריאטום הוא חלק מהמערכת הדופימינרגית של המוח.
מחקרים נערכים כדי לברר את השפעת התיאנין הנלקח לאורך זמן. בודקים השפעה של תיאנין הנלקח למשך 14 יום, 30 יום שלושה חודשים.
הממצא שתיאנין גורם לעליה ברמה של סרוטונין ודופמין בסטריאטום, בהיפותלמוס ובהיפוקמפוס, מראה שלתיאמין יש פוטנציאל להשפיע על מצב הרוח, מוטיבציה, קוגניציה וזיכרון.
Neuroprotective effects of theamine
נערך מחקר על השפעת תיאנין על ירידה של הכושר הקוגנטיבי אצל בני אדם וחיות מעבדה.
נתנו לאנשים מבוגרים מנה יומית של 47.5 מ"ג של תיאנין ובדקו אותם מול קבוצת ביקורת שקבלה פלצבו.
התוצאות הראו ירידה קטנה בהרבה בכושר הקוגניטיבי בקבוצה שקבלה תיאנין לעומת קבוצת הביקורת (4).
במחקרים נוספים נתנו לאנשים את התיאנין על ידי שתייה של תה ירוק, או על ידי לקיחת אבקה של תיאנין.
בכל המחקרים קבלו פחות ירידה של הכושר הקוגנטיבי לעומת קבוצת הביקורת שקבלה תיאנין.
מצאו גם שתיאנין משנה גלי אלפה של המוח אצל בני אדם וחיות מעבדה.
הפעילות של גלי אלפה במוח של בני אדם מתבטאת בהרגעה והגברה של היצירתיות, שיפור של פעילות וביצוע דברים תחת סטרס, שיפור בכושר הלמידה והריכוז וירידה בחרדה ובדאגנות.
ארבעה מחקרים הראו עליה בגלי אלפה אצל אנשים שקבלו 50 עד 250 מ"ג של תיאנין (1).
טיפול בחרדה עם תיאנין
מחקרים מעטים בדקו השפעה של תיאנין על חרדה. שלושה מחקרים בדקו השפעה של מנה יחידה שלו על חרדה.
מחקר אחד הישווה בין הפעילות של 200 מ"ג של תיאנין לעומת 1 מ"ג של benzodiazepine על חרדה אצל 16 אנשים בריאים. התיאנין אמנם הישרה רגיעה אבל לא הייתה לו השפעה על מצב של חרדה.
נערך מחקר על 60 מטופלים עם סכיזופרניה. הם קבלו 400 מ"ג של תיאנין ביום ביחד עם התרופות האנטי פסיכוטיות שהם לוקחים באופן קבוע. המחקר נמשך 32 חודשים. התוספת של תיאנין גרמה לירידה בחרדה. הריכוז הגבוה שלו היה בטוח ולא היה קושי לנבחנים לקחת אותו.
החוקרים הסיקו שהריכוז הגדול של התיאנין שנלקח מיטיב עם המטופלים החולים בסכוזופרניה וגורם לשיפור במצב שלהם.
צריך להמשיך את המחקר, לדייק בבדיקה של החרדה, לבדוק מצבים של פניקה.
ניתן להסיק שיש לו פוטנציאל לעזור למקרים של סכיזופרניה, אבל צריך לערוך עוד הרבה מחקרים כדי לדעת איך לעזור במקרים קשים אלה.
תיאנין ודכאון
שני מחקרים התחילו במטרה לבדוק אם תיאנין הוא בעל השפעה אנטי דכאונית.
במחקר על חולדות שנמשך 10 ימים, בדקו השפעה אנטי דכאונית בריכוז של 1,4 ו-20 מ"ג ל-ק"ג. מצאו שיפור בשני מבחנים שבודקים אם השפעה אנטי דכאונית. החוקרים הסיקו שהוא יכול לעזור במקרים של דכאון, וחשוב להמשיך לחקור וללמוד על תכונותיו, ומה הדרך הנכונה להשתמש בו במקרים של דיכאון קל, בדיכאון קשה יותר.
סיכום
המחקרים שנעשו מראים שיתכן שעלו על חומר שיכול לשנות את פעילות המוח. צריך לעשות עוד מחקרים רבים כדי לבסס את המידע שהתקבל על פעילות התיאנין בהסדר הפעילות שלל המתווכים העיצביים GABA וגליצין, ואת העיכוב של המתווך העצבי גלוטמאט.
הפעילות שלו כמפחית של חרדה ומגביר הרגשה של רגיעה חוזרת במחקרים השונים. ההשפעה החיובית שיש לו על גלי אלפה של המוח יכולה להיות בעלת משמעות רבה לטיפול .
יתכן שימצאו פעילות סינרגיסטית שתעזור לטיפול במקרים של חרדה.
עוד לא נעשו המחקרים המראים אם אמנם הוא יכול לטפל במקרים אקוטיים של חרדה ושל פניקה. כמה מחקרים הראו שיפור במקרים של חרדה כרונית וסכיזופרניה. המחקרים בבני אדם הראו שהגברת גלי אלפה במוח גורמת לשיפור של הכושר הקוגנטיבי ושל הערנות. תוצאה זאת חזרה בכל המחקרים שנעשו על בני אדם.
ישנם כבר כמה מחקרים על הטאנינים הקטכינים של התה הירוק שמסייעים להגנה על העצבים.
התוצאות שהתקבלו במחקרים שנעשו על בני אדם וחיות מעבדה מעודדים את המשך המחקר על הפעילות שלו.
ישנן בעיות פסיכולוגיות רבות שהאדם מתמודד אתן, דכאון, אלימות, חוסר ריכוז, אלצהיימר, דמנציה, חרדה, חוסר ביטחון, ויש מקום לעבודה רבה כדי ללמוד כיצד להתגבר עליהן.
מקורות
1. Lardner AL. Neurobiological effects of the green tea constituent theanine and its potential role in the treatment of psychiatric and neurodegenerative disorders. Nutritional Neuroscience 2013.
2. Terashima T. Takido J. Yokogoshi H. Time- dependent changes of amino acids in the serum, liver, brain and urine of rat administered with theanine.
Biosci Biotechno. Biochem. 1999: 63:615-618.
3.Yamada T. Terashima T. Okubo T. et al. Effects of theanine –glutamyl ethylamide, on netrotransmitter release and its relationship with glutamic acid neurotransmission, Nutr. Neurosci 2005:8:219-226.
4. Kakuda T. Neuroptotective effects of thenine and its preventive effects on cognitive function. Pharm Res. 2011:64:162-168.
