שם עברי: חילבה, גרגרנית יוונית
משפחה: פרפרניים, Papilionacea (Fabaceae)
תאור בוטני: בארץ גדלים 22 מינים של גרגרנית. הם נפוצים באזורים שונים בארץ. הגרגרנית היוונית ידועה בשם הערבי חילבה. מוצאה כנראה מדרום-מערב אסיה, והיא גדלה בארץ כפליט תרבות, בהרי יהודה, בשפלה ובגליל העליון. צבע הפרחים לבן או קרם. התרמיל פחוס ודמוי חרב.
חלקי צמח בשימוש: זרעים בשלים
מרכיבים: ספונינים סטרואידליים, בעיקר furostanol diglycoside. לפחות 30 ספונינים נוכחים בזרעים, רובם בודדו והמבנה הכימי שלהם נבדק. הם כוללים 18 trigonellosidestrigofoenosides A-G, Trigonelloside B(1). אחרי הידרוליזה furostanol-ספונינים נותנים ספוג'נינים בעיקר diosgenin ו-yamogenin, בריכוז 0.7-1.0% פוליסכרידים ריריים 18-45% (2), כוללים בעיקר galactomannan קשר בקשר בטא 1-4 למאנוז. פלבנואידים, כולל, vicenin 1, vicenin 2, vitexin (נגזרות של אפיגנין) ו-iso-orientin (נגזרת של לוטאולין). ה-flavonol קוורצטין ו-naringenin מצויים גם הם בזרעים (3). שומנים 7-9%, הכוללים למעלה מ-90% חומצות שומן בלתי רוויות, בעיקר חומצה אולאית, לינולאית ולינולנית (4). מעל 20 סטרולים זוהו ובודדו מהצמח.שמן נדיף, פחות מ-0.01%. במיצוי באמצעות ממיס התקבל חומר בעל ריח וטעם מודגשים ואופייניים. החומר הוא3-hydroxy-4,5-dimethyl -2(5H)-furanone(5).
מרכיבים נוספים הם חומצות אמיניות, והאלקלואידטריגונלין (6).
הרכב הזרעים היבשים: מים 9%, אפר 3%, שומנים 8%, חלבון 26%, עמילן 6%, סיבים 48% (7).
פרמקולוגיה: המחקרים עוסקים בשנים האחרונות בעיקר בתכונות ההיפוגליקמיות והיפוליפידמיות של הצמח. רוב המחקרים נעשו על מטופלים עם סכרת מטיפוס 2, ואחדים על מטופלים עם סכרת מטיפוס 1.
פעילות: היפוגליקמי (8), מוריד רמת שומנים וכולסטרול בדם (8,9), מגביר תאבון (10), מזין (10), מרכך בשימוש פנימי וחיצוני, משלשל עדין (11), מזרז של הרחם וכנראה גורם להתכווצויות (12), מגביר הפרשת חלב בהנקה (13).
התוויות: כטיפול תומך בסכרת מטיפוס 2, להגברת תאבון במקרים של חוסר תאבון, לטיפול בחולשה כללית, לשיפור של החלמה ממחלה (14) בשימוש חיצוני לטיפול בדלקת בעור, אבצס, נפיחות, כוויות, כיבים, פצעים פתוחים (11,13,14).
התוויות נגד: הריון.
אינטראקציות עם תרופות: בלתי ידועות
מינון: לטיפול בסכרת לאדם מבוגר 25 ג' של זרעים טחונים.למטרות אחרות, 2 ג' של זרעים טחונים לפני הארוחה, שלוש פעמים ביום.
לשימוש חיצוני, 50 ג' של זרעים טחונים, להרתיח בתוך 250 מ"ל של מים במשך חמש דקות.
בטיחות: החילבה הוא צמח מאכל ותיבול. במחקרים השונים לא דווח על תופעות לוואי קשות כאשר הצמח נלקח במינון של 5-100ג' ליום. אצל אנשים שלקחו 100 ג' ליום מהזרעים במשך 10 ימים היו כמה משתתפים שהתלוננו על שלשול וגזים (15). אצל אנשים שלקחו את הזרעים במשך 24 שבועות לא מצאו שום רעילות בכבד או בכליות (16). כשנתנו לחולדות זרעים כחלק מהתזונה (20% מהתזונה) במשך 90 יום, לא נמצאה אצלם שום תופעה של רעילות (17). סוכם שהצמח חסר רעילות. (14).
סטטוס: באנגליה התקבל כ-GSL לשימוש פנימי וחיצוניבגרמניה הצמח קבל אישור של Commission E.
בצרפת הצמח מאושר עם התוויות מיוחדות בארה"ב הצמח מקובל כבטוח לשימוש.
ספרות.
1. Murakami T. Kishi A. Matsuda H. et al. Medicinal Foodstuffs VIII. Fenugreek Seed. (3) Structures of New Furostanol – Type Steroid Saponins . Trigoneosides Xa, Xb, XIb, XIIa, XIIb, and XIIIa from the seeds of Egyptian Trigonella foenum-graecum L. Chem. Pharm. Bull. 2000, 48: 994-1000
.2. Ribes G. Sauvaire Y. Baccou JC. et al. Effects of Fenugreek Seeds on Endocrine Pancreatic Secretions in Dogs. Ann. Metab. 1984, 28: 37-78
.3. Wagner H. Lyengar MA and Horhammer L. Vicenin-1 and-2 in the seeds of Trigonella foenum-graecum. Phytochemistry 1973, 12: 2548
.4. Sidhu GS. and Oakenfull DG. Lipid Composition of Fenugreek (Trigonella foenum-graecum L.)Seeds (Hemavathy &Prabhakar, 1989) (Letter). Food Chem. 1990, 35: 159-160
.5. Girardon P. Sauvaire V. Baccou JC. et al. Identificationof 3-Hydroxy-4,5-dimethyl-2(5H)-Furanone in Aroma of Fenugreek Seeds (Trigonella foenum-graecum L.) Lebensm. Wiss Technol. 1986, 19: 44-46
.6. Mishkinsky J. Joseph B. Sulman FG. et al. Hypoglycaemic Effect of Trigonelline. Lancet 1967, 2: 1311-1312
.7. Sharma RD. Sarkar A. Hazra DK. et al. Use of Fenugreek seed powder in the ma
nagement of non-insulin dependent diabetes mellitus. Nutr. Res. 1996, 16; 1331-1339
.8. Sharma RD.and Raghuram TC. Hypoglycaemic effect of fenugreek seeds in non-insulin dependent diabetec subjects. Nutr. Res. 1990, 10: 731-739
.9. Sharma RD. Sarkar A. Hazra DK. et al. Hypolipidaemic Effect of Fenugreek Seeds: a Chronic Study in Non-insulin Dependent Diabetic Patients. Phytotherapy Res. 1996. 19:332-334
.10. Foenugreci semen. German Commission E Monograph published in: Bundesanzeiger No 22 of 1 February 1990
.11. Trigonella in: British Herbal Pharmcopoeia 1983, ISBN 0-903032-07-4.Bournemouth: British Herbal Medicine Assoociation, 1983
.12. Abdo MS. and Al-Kafawi AA. Experimental studies on the effect of Trigonella foenum-gaecum. Planta Medica 1969, 17: 14-18
.13. Chevallier A. Fenugreek- Trigonella foenum- graecum, in: Encyclopedia of Medicinal Plants, 2nd ed. ISBN 0-7513-1209-6. London- New York; Dorling Kindersley, 2001, 277
.14. Fenugreek, in:British Herbal Compendium Vol 2, Peter Bradley, BHMA British Herbal Medicine Association, Bournemouth BH7 6JX, 2006,154-159
.15. Sharma RD. Raghuram TC. and Rao NS. Effect of fenugreek seeds on blood glucose and serum lipids in Type 1 diabetes. Eur, J. Clin. Nutr. 1990, 44: 301-306.
16. Sharma RD. Sarkar A. Hazda DK et al. Toxicological Evaluation of Fenugreek Seeds; a long Term Feeding. Experiment in Diabetic Patients. Phytotherapy Res, 1996, 10: 519-520.Rao PU. Seikeran B. Rau PS. et al. Short term nutritional and safety evaluation of fenugreek. Nutr. Res. 1996, 16: 1495-1505.
