הסרפד הוא צמח השייך למשפחת הסרפדיים Urticaceae. מאז אלפי שנים הוא התקבל כצמח מזון ומרפא בכל הארצות בהן הוא גדל. למרות זאת הוא לא הפך לגידול חקלאי ולירק מאכל מקובל כחלק מהתזונה.
כשהצמח נקטף לאכילה מקפידים לקטוף אותו לפני הפריחה. משתמשים בעלים ובחלק הרך של הגבעול. במשך העונה החלק התחתון של הגבעול מתעצה.
שימוש מסורתי במיני סרפד
מיני סרפד גדלים באירופה, אסיה, אפריקה וצפון אמריקה.
נוהגים להשתמש בעלים לטיפול באנמיה, דלקות מפרקים, אקזמה, גאוט, אלרגיה, כאב כללי, שיעול, שחפת, וכן לבעיות של הכליות ושלפוחית השתן (1).
בשימוש חיצוני משתמשים בסרפד לטיפול בשיער שמן ובקשקשים בשיער.
השורש משמש בשנים האחרונות לטיפול בגידול של בלוטת הערמונית .הזרעים משמשים לחיזוק של הכליות . הם מסייעים להורדת ריכוז של uric acid
מרכיבים: ריכוז גבוה של מינרלים: ברזל, סידן, מגנזיום, אשלגן זרחן, מנגן, צורן, יוד, נתרן וגפרית (1)
הסרפד עשיר מאד בכלורופיל והוא משמש מקור להפקת כלורופיל
ויטמינים: ויטמין C, קרוטנואידים, ויטמין A ו-B.10% חלבון (1).
השפעת צורות ההכנה השונות על תכונות חלקי הסרפד: ייבוש והקפאה של עלי סרפד השאיר בהם את רוב המרכיבים הפעילים. מחקר שנעשה בשנת 1980 הראה שהעלים היבשים היו יעילים מאד לטיפול בקדחת השחת (2).
בישול גרם לירידה בריכוז החלבון והשומן של העלים. בישול קצר גרם לירידה קלה בריכוז, אבל היא עלתה ככל שגדלה החשיפה לחום ולמלח (3). ויטמין A סידן וברזל מושפעים גם הם מהבישול (3).
חומצות שומניות שנמצאו בעלים: חומצה אולאית, לינולאית, אלפה-לינולנית, פלמיטית. בישול עם או בלי מלח לא גרם לשינוי בריכוז החומצות השומניות (3).
ריכוז החומצה הלינולאית והאלפה –לינולנית דומה לזה שבעלים. לא היה הבדל גם בין הריכוזים בעלי סרפד קפואים וטריים, וניתן להסיק שהעלים הקפואים יכולים לשמש מקור טוב לחומצות שומניות חיוניות
כשמשתמשים בהם כירק מאכל (3).
חומצות אמיניות שנמצאו בעלים: תריאונין, ואלין, איזולויצין, לויצין, פנילאלנין, ליזין. החומצות היסטידין ומתיונין מצויות בריכוז נמוך יותר. הסרפד טרי או מבושל הוא מקור טוב לחלבון.
החוקרים ממליצים להוסיף עלים טחונים של סרפד ללחם, איטריות, פתיתים, קוסקוס, כדי להעשיר אותם בחלבון. תוספת כזאת תועיל לאוכלוסיה הסובלת מתת תזונה (3). הסרפד מתאים במיוחד, כי קל לגדל אותו, והמרכיבים הפעילים מצטברים בו במהירות. ניתן להפוך אותו למזון-על זול, המספק לאוכלוסיה מינרלים, ויטמינים וחלבונים.
החוקרים טוענים שהסרפד הקפוא, או המעובד בתוך מוצרים שונים יזכה להצלחה רבה, כי הצריבות שהצמח גורם מרתיעות אנשים מלצאת ולקטוף את הצמח הטרי (3).
לסיכום, הסרפד הוא צמח עשיר במיוחד, קל לגידול, קל לעיבוד, נפוץ בארצות רבות ולא מנוצל.
מקורות
Nettle in: Yance DR. Adaptogens inMedcal Herbalism Healing Arts Press, USA 2013, p. 520-522.
Mittman P. Randomized double-blnd study of freeze-dried Urtica dioica in the treatment of allergic rhinitis. Planta Med. 1990, 56:44-47.
Rutto LK. Yixiang X. Ramirez E. Brandt M. Mineral properties and dietary value of raw and processed Stinging Nettle (Urtica dioica L.) Internationa J. of Food Science 2013, 1-5. http://dx.doi/10.1155/2013/857120
