שם עברי: סרפד צורב וסרפד דו ביתי
משפחה: סרפדיים, Urticaceae
חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח, עלים, זרעים, שורש, קני שורש
בארץ גדלים ארבעה מינים של סרפד: סרפד הכדורים U. pilulifera
סרפד צורב U. urens
סרפד קרומי U. membranacea
סרפד חולה U. kioviensis
תיאור הצמח: הסרפד הצורב הוא צמח חד שנתי, חד ביתי. גובהו 20-30 ס"מ בדרך כלל, אבל הוא יכול להגיע לגובה של 80 ס"מ (1).
הסרפד הדו ביתי הוא צמח רב שנתי, ומגיע לגובה של 150 ס"מ (1). יש הבדל משמעותי במרכיבים הפעילים בין הצמח הזכרי והנקבי (1).
העלים בצבע ירוק כהה מכוסים בשיער רך. השערות הצורבות (trichomes) גדולות יותר (1). בבסיסן של השערות הצורבות מצוי מבנה כעין בלוטה המפרישה נוזל. צורתה כעין שערה עם עוקץ שנשבר בקלות (1). היא מפריש
ה מרכיבים כימיים הגורמים לכאב וגרוד הנמשכים כמה רגעים , אך יכולים גם לגרום לכאב הנמשך שעות אחרי מגע עם הצמח (1).
מיני סרפד נפוצים בארצות רבות, ונעשה שימוש בצמח שנקטף מהבר בארצות שבמזרח אירופה, במערב אסיה, במרכז אסיה (1)
ישנן ארצות בהן מגדלים את הסרפד גידול מסחרי: קנדה, מקסיקו, ארה"ב, מצרים, גרמניה (1).
רפואה מסורתית
שימוש בסרפד כמזון וכרפואה עממית ידוע כבר אלפי שנים.
הוא מוזכר על ידי היפוקרטס שחי במאה הרביעית לפני הספירה, על ידי תיאופרסטוס שחי במאה השלישית לפני הספירה, דיוסקורידס ופליני שחיו במאה הראשונה לספירה.
Paracelus רופא שוויצרי שחי בשנים 1493- 1541 ממליץ על שימוש בסרפד בספרו On the Doctrine of Signatures.
הרופא ההרבליסט האנגלי Nicholas Culpeper חי בשנים 1616- 1654. הוא אמר על הסרפד שהוא צמח כל כך מוכר וידוע שאפשר לזהות אותו אפילו בלילה החשוך ביותר (1). הוא המליץ על שימוש בסרפד לטיפול באבנים בכליות, לעצור דימומים, לעצירת שתן, לקשיים בנשימה, שיעול ודלקת ריאות. הוא טען שהסרפד עוזר לאנשים להיות זקופים (2).
ברפואה העממית באנגליה המליצו על הסרפד כצמח מנקה, מתאים לשימוש במקרים של קשיים בראייה, פצעים, פגעי עור שונים. אכלו את הסרפד כדי לטפל באנמיה, דימומים באף, שיעול, כאבים רוימטיים, קשקשים בראש,
כאבי אוזניים, כאבי ראש והפרעות בלב (3). נהגו להשתמש בסרפד גם לטיפול בעקיצות של חרקים, נדודי שינה, צהבת, טחורים, עצבנות, תולעים, הפרעות במערכת העיכול, גויטר ותולעים (3).
בשימוש חיצוני השתמשו בסרפד לניקוי של העור (3).
U. dioica ו- U. urens הגיעו כנראה לאמריקה מאירופה, והאינדיאנים השתמשו בשני המינים. הם למדו לאכול את הסרפד, ועשו מהצמח חבלים, בדים, רשתות לדייג וסלים (4).
הם הכינו חליטות ומירתחים מהסרפד והשתמשו בהם במקרים של הצטננות, מחלות של דרכי השתן, טחורים מדממים, גרוד, כאבים בקיבה, בעיות בעור וחוסר שליטה בתנועות של הגוף (4). בנוסף הם השתמשו בסרפד לחיזוק בתקופת ההיריון ולדימום אחרי הלידה (4).
האינדיאנים בקנדה השתמשו בעלים ושורשים של הסרפד כתחבושות לפצעים, וכן לאמבט אדים לטיפול בפצעים ובמפרקים נפוחים וכואבים (4).
במיץ מהסרפד השתמשו כעיסוי לראש כדי למנוע נשירת שיער, וכדי לעזור לצמיחת שיער ארוך (4).
הרבליסטים מודרניים משתמשים בסרפד כצמח אסטרינג'נט, מחזק, מזין, מוריד לחץ דם, עוצר דימומים, אנטי דלקתי, דיורטי, מוריד רמת סוכר בדם (1). משתמשים בסרפד כדי להגביר זרימה של שתן, להפחית תכיפות של צורך להטיל שתן, לטיפול בשלב התחלתי של פרוסטטה, לדלקות בדרכי השתן ובמקרים של אבנים בכליות, לכאבי שרירים, לקדחת השחת, לניקוי של הגוף (1). נשים בהיריון משתמשות בסרפד במקרים של אנמיה, ובשימוש חיצוני להקל על גרוד.
מהמאה ה-1 ועד סוף מלחמת העולם השנייה השתמשו בסרפד שגידלו באירופה להכנת סיבים כתחליף לכותנה. בגלל מחסור בכותנה בתקופת שתי מלחמות העולם התחילה גרמניה להשתמש בסיבי סרפד להכנת מדים לחיילים.
בשנת 1986 אישרה Commission E את שורש הסרפד לשימוש במקרים של קשיים בהטלת שתן בגלל גידול של בלוטת הערמונית (1).
בשנת 1987 אישרה Commission E שימוש בנוף הצמח ובעלים של הסרפד, בהכנות גלניות שונות, לטיפול במחלות דלקתיות של דרכי השתן.
שימוש חיצוני של טינקטורה של נוף הצמח של הסרפד ב-50% אלכוהול, אושר לטיפול בכאבים רוימטיים (1).
מונוגרפים רשמיים הקובעים תקן לסרפד נכתבו על ידי האיחוד האירופי, וכן על ידי European Medicines Agency- EMA.
בארה"ב אושר השימוש בשורש ובקני השורש של הסרפד הצורב ו- U. dioica.
מונוגרף רשמי התפרסם על ידי ארגון הבריאות הבינלאומי- WHO, וכן על ידי הפרמקופיאה של ארצות הברית.
מחקרים הנערכים בשנים האחרונות
מרכיבים בשערות הצורבות: היסטמין, אצטילכולין, סרוטונין, חומצה פורמית (5,6).
מרכיבים המצויים בצמח: לויקוטריאנים, חומצה אוקסלית, חומצה טרטרית
פלבונואידים: גלוקוזידים ורוטינוזידים של קוורצטין, kaempferol, isohamnetin
חומצה כלורוגנית, חומצה קפאית, חומצה ניאוכלורוגנית
קומרין- סקופולטין
סיטוסטרול, פוליסכרידים, חומצות שומניות, ויטמין C, מינרלים, חלבון, סיבים תזונתיים (5,7).
פעילות: משכך כאב, נוגד אנמיה, אנטי בקטריאלי, אנטי דלקתי, נוגד רמת שומנים גבוהה בדם, אנטי אוקסידנט, מונע כיבים, עוזר ללב ולכלי הדם, דיורטי, מסייע למערכת העיכול, מסייע לבניית כלי דם (1,7,8).
מחקרים קליניים הראו שהסרפד מסייע לבעיות בהפרשת שתן בגלל בלוטת ערמונית מוגדלת, במקרים של אוסטיאוארטריטיס, נזלת אלרגית, דימום מוגבר לאחר טיפולי שיניים (1).
מחקר שנערך באירן הראה שאצל אנשים שלקחו 100 מ"ג ליום של שורש סרפד במשך 18 חודשים, היה שיפור בזרימת השתן והקטנה של בלוטת הערמונית אצל 81% מהנבדקים. נבדקו 287 מטופלים עם בלוטת ערמונית מוגדלת (9). קבוצת הביקורת כללה 271 נבדקים ושיפור חל באותה תקופה אצל 16% מהנבדקים (9).
לפחות ששה מחקים נעשו על מוצר של חברת Schwabe הנקרא Prostagutt forte-PRO. הוא מכיל 160 מ"ג של Saw Palmetto שמיצוי אותו ב- 90% אלכוהול והוא מכיל 70% חומצות שומניות, ו-120 מ"ג של מיצוי של שורש סרפד. המחקר בדק אם המוצר מסייע להקלה על הסימפטומים של פרוסטטה ואם הוא מאפשר לדחות ניתוח במקרה של הגדלת בלוטת הערמונית.
מחקר אחד הראה ש-PRO יעיל כמו תרופה בשם finasterise והוא גורם לפחות תופעות לוואי (10).
מחקר נוסף הראה ש-PRO הפחית את נפח בלוטת הערמונית והייתה לו השפעה אנטי דלקתית יותר מאשר לתרופות NSAID.
מחקר שפורסם ב-2007 הראה ש-PRO הפחית סימפטומים של פרוסטטה, IPSS- International Prostate Symptom Score , הגביר זרימה של שתן והקטין את נפח שאריות השתן (11).
מחקר נוסף טען ש-PRO מסייע למניעה או לדחייה של ניתוח של בלוטת הערמונית (12).
נערכו כמה מחקרים נוספים על מוצרים שהכילו צרוף של Saw Palmetto ומיצוי של שורש סרפד. הם הראו יעילות מסוימת של הטיפול (1).
במחקר שבדק את יעילות הסרפד לטיפול בנזלת אלרגית, קבלו 98 מתנדבים
300 ג' של עלי סרפד של המפעל Eclectic Institute, Oregon, או פלצבו.
רוב הנבדקים טענו שהתרופה הקונבנציונלית פעילה יותר. רק 7 משתתפים במחקר טענו שהם מעדיפים את עלי הסרפד (1).
שני מיני הסרפד, הצורב והדו ביתי אינם נמצאים בסכנה של הכחדה, למרות שכמויות גדולות מאד נקטפות כל שנה. נוף הצמח, העלים, השורש וקני השורש נקטפים באזורים כפריים ומוצעים למכירה. בארצות רבות גדלים מינים נוספים של סרפד וגם הם מוצעים למכירה.
בכמה ארצות משתדלים לאמוד את הכמויות על פי הצהרות על יצוא של הצמח. לדוגמא בבולגריה נחשב הסרפד לצמח הרפואי הרביעי לפי הכמות הנמכרת כל שנה. בולגריה מוכרת בממוצע 930.595 ק"ג של עלי סרפד ו -432.780 ק"ג שורשים כל שנה (1). רומניה מוכרת 50.000 ק"ג של נוף הצמח של סרפד כל שנה (1).
הסרפד מהווה מרכיב במספר גדול מאד של מוצרים הנמכרים כצמחי מרפא.
בגרמניה מצויים עלי סרפד בתוך 1540 מוצרים הנמכרים כצמחי מרפא או תוספי תזונה (1).
בקנדה נוף הצמח או השורש מהווים מרכיבים פעילים בתוך 650 מוצרים מאושרים.
נוף הצמח או השורש של סרפד צורב הם מרכיבים פעילים בתוך54 מוצרים (1).
בארצות רבות מגדלים מיני סרפד ומשתמשים בצמח שנקטף מהבר ובסרפד שמגיע מגידולים חקלאיים.
נקבעים תקנים לסרפד שמגיע מגידולים חקלאיים, ומשתדלים להגן על צמחיית הבר, אבל ממשיכים לאסוף את הצמחים מהבר (1).
המשיכה לצמחים שגדלים בבר או כגידולים אורגניים ללא טיפול עם חומרים כימיים נגד חרקים גורמת להעדפה ברורה של הסרפד הנקטף מהשדות.
מקורות
1. Engels G. and Brinckmann J. Stinging Nettle, Urtica dioica, U. urens, Herbalgram, 2016, 110: 8-17.
2. Culpeper N. Culpeper's Complete Herbal London, UK: Richard Evans, 1814.
3. Allen DE, Hatfield G. Medicinal Plants in Folk Tradition: An Ethnobotany of Britain and Ireland, Portland OR. Timber Press , 2004.
4. Moerman D. Urtica. Native American Ethnobotany Database. Available at: http:// herb.umich.edu. Accessed March 24, 2016.
5. Bradley P. British Herbal Compendum Vol. 1. Dorset, UK. British Herbal Medicine Association, 1992.
6. European Commission Health& Consumers Directorate . Cosmetic ingredients and Substances Database. Brussels, Belgium: European Commission Aailable at: http://ec.europa.eu/consumers/cosmetics/cosing, Accessed March 19, 2016.
7. Bruneton J. ED. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants, 2nd ed. Paris France Lavoisuer, 1999.
8. Chrubasik JE. Roufoogalis BD. Wagner H. Chrubasik SA. A comprehensive reniew on Nettle effect and efficacy profiles, Part 1 Herbal urticae, Phytomedicine, 2007, 14: 423-435.
9. Safarinejad MR. Urtica dioica for treatment of benign prostatic hyoeolasia: a prospective randomized double-blind, placebo-controlled, crossover study, Journal of Herbal Pharmacotherapy 2005, 5(4): 1-11.
10. Sokeland J. Combined sabal and urtica extract coppared with finasteride in men with benign prostatic hyperplasia , analysis of prostate volume and therapeutic outcome BJU International 2000, 86: 439-442.
11. Loparkin N. Sivkov A. Schlafke S. et al. Efficacy and safety of a combination of sabal and urtica extract in lower urinary tract symptons-long term follow-up of a placebo –controlled double-blind , multicenter trial. Int. Urol. Nephrol. 2007, 39: 1137-1146.
12. Schneider HJ. Honold E. Masuhr Th. Treatment of benign prostatic hyperplasia: Results of a surveillance study in the practices of urological specialists using a combined plant-based preparation
13. Sabal extract WS 1473 and Urtica WS 1031). Forschr Med. 1995, 113: 37-40.
