שם בפרמקופיאה (ספר התרופות) Myrtilli fructus
שם אירופאי Bilberry fruit
שם בעברית אוכמניות (בילברי)
שמות אחרים bilberry, European blueberry, huckleberry, whortleberry
סקירה כללית האוכמניות הוא שיח נשיר קטן, שגדל בסבך שיחים ושדות לא פוריים באזורי מרכז וצפון אירופה, צפון אסיה וצפון אמריקה.1 בצפון אמריקה גדל באזורים ההרריים מקולומביה הבריטית לאלברטה בצפון ועד לאריזונה וניו-מקסיקו בדרום.2 החומר המסחרי מגיע מאלבניה, פולין, יוגוסלביה וארצות ברית המועצות לשעבר.3 השם העממי 'בילברי' נגזר מהמילה הדנית bollebar – משמעותה גרגרים כהים. 4 פירות בילברי שימשו ברפואה המסורתית באירופה כמעט אלף שנים,5 דווח לראשונה במאה ה-12 על-ידי ההרבליסט הגרמני הילדרגרד וון-בינגן (Hildergarde von Bingen, 1098-1179), ומאוחר יותר, במאה ה-16 על-ידי ההרבליסט הירונימוס בוק (Hieronymus Bock). באופן מסורתי, השתמשו במירתחים מרוכזים של הפרי היבש כמכווצים בטיפול בשלשול ודיזנטריה.6,7. הכנות של פירות ניתנו גם להפסקת הפרשת חלב בהנקה, וגם להקלה במחלות כמו צפדינה וכאב בהשתנה.4 למטרות אלה, ייבשו את הפירות בשמש והכינו מהם תה או סירופ. 8 בגרמניה, פרי הבילברי מאושר על-ידי,Commission E 9 מופיע בקודקס התרופות הגרמני 10 (German Drug Code). התה לחליטה מופיע באופן רשמי ברשימה הסטנדרטית הגרמנית (German Standard Licenses).11הודות לתכולת הטאנינים שבפרי, משתמשים בו בשימוש פנימי לטיפול בשלשול אקוטי, בעיקר אצל ילדים, ובשימוש חיצוני לטיפול בדלקת מתונה בקרום הרירי של הפה. פרי האוכמניות משמש מרכיב בכמה תערובות תה מכווצות, כגון, .Stopftee Fides3 טינקטורה ביחס 1:10 מהפרי הטרי הבשל היא רשמית בפרמקופיאה ההומיאופתית הגרמנית 12(German Homeopathic Pharmacopoeia).באזורים שונים באירופה, בעיקר באיטליה, משתמשים בפרי הבילברי לטיפול בהפרעות בזרימת הדם , כולל דליות, טרשת עורקים, אי-ספיקה ורידית ומצבים של התנוונות הרשתית, כגון, ניוון של הכתם הצהוב (מקולה),גלאוקומה וקטראקט. 2,5,8 מנגנון פעולה אפשרי על מחלות עיניים יכול להיות היכולת להגן מפני פירוק הרודופסין, פיגמנט רגיש לאור שממוקם ברשתית, בקנה העין, וגם היכולת לייצר רודופסין מחדש. יכול להיות שפרי האוכמניות גם מספק הגנה על-ידי הקטנת שבירות וחדירות של הקפילרות 7,13 . אנתוציאנידינים שבאוכמניות הראו מגוון של השפעות פיסיולוגיות. הם מונעים התקפי תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) דרך מניעת שחרור לקטט-דהידרוגנאז לבביים בניסוים in vitro2. אנתוציאנידינים תורמים להגנה על הרשתית על ידי עיכוב של phosphoglucomutase & glucose-6-phospatase14. אנתוציאנידינים תומכים גם בהמרצת עמידות של נימי הדם, מהווים הגנה על מערכת כלי הדם, הם נוגדי בצקת ומרחיבים כלי דם, 15 מעכבים היצמדות טסיות דם והיווצרות קרישי דם, תוך כדי אינטראקציה עם פרוסטגלנדינים בכלי הדם 2.
במחקר אחד, הזרקת הכנת אוכמניות מסוימת שינתה את קצב השינוי בקוטר כיס הלחי של עכבר ובעורקיקים סופיים. תגובה זו היתה חיונית לזרימת הדם הנימית וליצירת נוזל בין-רקמתי 16. אמנם הממצאים הללו, נמצאו במבדקים בבעלי-חיים או במבחנה ולא שוחזרו במבדקים בבני-אדם8.
דווח בספרות על מספר ניסויים קליניים אנושיים, שאינם מוזכרים במונוגרף של Commission E, שחקרו אפשרויות לשימושים נוספים בבילברי. במיוחד כאלה שעסקו בתפקוד לקוי של הראיה, כולל מקרים שנבעו מבעיות זרימת דם וסכרת. נבדקה השפעת פירות הבילברי על חדות הראיה באור מעומעם 17, על חולים שלקו בדלקת ברשתית (בילברי ניתן יחד עם בטא-קרוטן) 18, על ראיית לילה באנשים בריאים 19, אצל חולים בדלקת רשתית סכרתית (נלקח בשילוב עם בטא-קרוטן) 20, אצל חולים שאובחנה אצלם ירידה בראייה באור בוהק 21, אצל חולים הסובלים מניוון של הכתם הצהוב, מחלת רשתית עקב סכרת, דלקת של הרשתית, רטיניטיס פיגמנטוזה 22 ואצל חולים עם קוצר ראייה הולכת ומחמירה 23. מחקרים מאוחרים יותר בדקו את השפעת האוכמניות על הפעילות הקפילארוטרופית אצל חולים עם מחלות כלי דם ורידיים 24, אצל חולי סכרת עם מיקרואנגיופטיה (מחלה שתוקפת את כלי הדם הנימיים)25 אצל חולים אחרים עם בעיות רשתית שונות26, עם קוצר ראייה, גלאוקומה, רטיניטיס פיגמנטוזה 27, מחלות רשתיות הקשורות לסכרת וליתר לחץ דם 28. מחקרים נוספים בדקו השפעות של אוכמניות על התקדמות בהתפתחות של קטראקט, כאשר פרי האוכמניות נלקח יחד עם ויטמין E29. האישור של הפרמקופיאה הגרמנית ניתן לפרי האוכמניות שכולל את הפרי השלם, היבש, הבשל של Vaccinium myrtillus L. בחינת זיהוי מפורטת ובה הפרי ממוצה במים בכדי למצות את הסוכרים. אחר כך, ממצים את הגליקוזידים האנתוציאנינים בעזרת מתנול. את האנתוציאנידינים מקבלים על-ידי הידרוליזה בעזרת חומצה הידרוכלורית 1,10. בדיקות מיקרו- ומקרו-סקופיות מבוצעות כמו גם בדיקת כרומטוגרפיה (TLC) בכדי לחשוף פיגמנטים אנטוציאנים. מבחן לגילוי זיופים מבוצע עם בילברי צפוני Vaccinium uliginosum1,3,10. מכיוון שמשתמשים בעיקר בפרי השלם, בדיקה מקרוסקופית היא החשובה ביותר 3. הפרמקופיאה האוסטרית דורשת שהפרי יכלול לא פחות מ-50% תמצית מסיסה במים 3,30. בנוסף, דורשת הפרמקופיאה השוויצרית, שיכלול לא פחות מ-1.5% טאנינים 3,31.
תיאור:
הבילברי כולל פרי בשל ויבש של Vaccinium myrtillusL. (משפחת אברשיים), וההכנות שלהם במינון יעיל. הפירות מכילים טאנינים, אנתוציאנינים וגליקוזידים פלבונואידים.
כימיה ופרמקולוגיה:
פרי האוכמניות מכיל 5-10% טאנינים (catechin); בסביבות 30% סוכר; מעל 1% חומצות פירות 1,פלבונולים גליקוזידים כוללים – astragalin, hydroside, isoquercitrin, quercitrin חומצות פנוליות – קפאית וכלורוגנית 32,33. פקטינים טריטרפנים – 0.25% חומצה אורסולית פוליפנולים (0.5% אנתוציאנים) 34,35, כמו פרוציאנידינים B1-B42,5, ובעיקר האנתוציאנידינים – מלבידין, ציאנידין ודלפינידין 1 מקושרים לאחד משלושת הסוכרים (גלוקוז, גלקטוז וארבינוז)36– לדוגמא,delphinidine-3-O-arabinoside, delphinidine-3-O-galactoside, delphinidine-3-O-glucoside. .האנתוציאנינים הם אגליקונים מחוברים לאחד משלושת הגליקוזידים 37. כמות האנתוציאנינים גדלה ככל שהפרי מבשיל, בעוד שכמות הטאנינים והפרואנתוציאנידים דימרים (B1-B4) יורדת 5 .
CommissionE מדווח על פעילות מכווצת. פרי האוכמניות הראה פעילות מגנה על כלי דם, אנטי-בצקתית, נוגדת חימצון, נוגדת דלקת ומכווצת 7. נראתה פעילות מנטרלת רדיקלים חופשיים ומעכבת c-AMP phosphodiesterase פעילות38'39. מחקרים קליניים במבחנה ובגוף החי הראו הצטברות של טסיות דם ואקוסנואידים בכלי הדם. מחקרים ראשוניים בבני אדם הראו פעילות מגינה על כלי הדם. אנתוציאנינים גורמים לייצור מחודש של רודופסין ומצביעים על אפשרות לטיפול בראיית לילה לקויה, ניוון הכתם הצהוב, גלאוקומה וקטראקט 38.
שימוש:
Commission E אישר את השימוש הפנימי בבילברי לטיפול בשלשול אקוטי לא-ספציפי ולריפוי מקומי של דלקות קלות בריריות הפה והגרון. רשימת הרישיונות הסטנדרטית הגרמנית מציינת את השימוש בתה אוכמניות כתומך בריפוי של שלשול אקוטי לא-ספציפי בילדים ומבוגרים 3,11. מיצוי של פרי אוכמניות יכול להקל על תופעות של מחלות כלי-דם כולל בעיות חולשה נימיות, אי-ספיקת ורידים וטחורים. משתמשים בו גם כטיפול משני להתקפים של דלקת ספסטית של המעיים 38.
התוויות נגד: לא ידועות
תופעות לוואי: לא ידועות
שימוש בתקופת הריון והנקה: לא ידועות הגבלות
אינטראקציה עם תרופות אחרות: לא ידוע
הכנות ומינון: אלא אם כן נאמר אחרת – 20-60 גרם של פרי בשל-יבש ליום לחליטה או מירתח, או הכנות רפואיות אחרות לשימוש פנימי.
שימוש חיצוני: מירתח בריכוז של 10% או הכנות אקויולנטיות לשימוש מקומי.
לפי הפרמקופיאה האוסטרית, מנה יחידה ממוצעת לפרי האוכמניות היא 5 גרם 35,40 .
שימוש פנימי – פרי מיובש 4-8 גרם בלקיחה עם מים, מספר פעמים ביום 3,11,35 . מירתח 5-10 ג' פרי יבש כתוש ב-150 מ"ל מים קרים, מביאים לרתיחה למשך כ-10 דקות, מסננים כשעוד חם. שותים קר מספר פעמים ביום עד להפסקת השלשול.
השרייה קרה – משרים 5-10 גרם של פרי יבש כתוש ב-150 מל' מים קרים למשך שעתיים (הפרי יספוג את המים ויתפח). שותים קר מספר פעמים ביום 3,11,35. מיצוי נוזלי 1:1 (g/ml)2-4 מל', 3 פעמים ביום37,41. מיצוי יבש (25% אנתוציאנינים) – 80-160 מג', 3 פעמים ביום 6,42. שימוש חיצוני – 10% תמצית ממירתח או הכנה דומה למריחה מקומית מירתח 5-10 גרם של פרי יבש כתוש ב-150 מל' מים קרים, להביא לרתיחה למשך כ-10 דקות, לסננן כשעוד חם. שטיפות פה – מכילות 10% תמצית מהמירתח. למשך הטיפול – אם השלשול נמשך יותר מ- 3-4 ימים, יש להתייעץ עם רופא.
מקורות
1. -Wichtl, M. 1996. MonographienKommentar. In: Braun, R. et al. 1997. Standardzulassungen f r FertigarzneimittelText and Kommentar.Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag
2. – Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs, and Cosmetics,2nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc. 84-85.
3. – Wichtl, M. and N.G. Bisset (eds.). 1994. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. Stuttgart: Medpharm Scientific Publishers. 351-352.
4. – Grieve, M. 1979. A Modern Herbal. New York: Dover Publications, Inc.
5. – Morazzoni, P. and E. Bombardelli. 1996. Vaccinium myrtillus L. Fitoterapia67(1):329.
6. – Foster, S. 1996. Bilberry: A Long History. Health Food Business. August 1996: 40.
7. – Bone, K. and M. Morgan. 1997. BilberryThe Vision Herb. MediHerb Professional Review 59:14.
8. – Tyler, V.E. 1994. Herbs of Choice: The Therapeutic Use of Phytomedicinals. New York: Pharmaceutical Products Press.
9. – Bundesanzeiger (BAnz). 1998. Monographien der Kommission E (Zulassungs- und Aufbereitungskommission am BGA f r den humanmed. Bereich, phytotherapeutische Therapierichtung und Stoffgruppe). Kln: Bundesgesundheitsamt (BGA).
10. – Deutscher Arzneimittel-Codex (DAC). 1986. Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag
11. – Braun, R. et al. 1997. Standardzulassungen f r FertigarzneimittelText and Kommentar. Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag.
12. – German Homeopathic Pharmacopoeia (GHP). 1993. Translation of theDeutsches Homopathisches Arzneibuch(HAB 1), 1st ed., 5th suppl. 1991. Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag. 383-384.
13. – Regtop, H. 1998. Age related macular degeneration. Aust J Med Herbalism10(2):38-45.
14.- Cluzel, C., P. Bastide, P. Tronche. 1969. [Phosphoglucomutase and glucose-6- phosphatase activities of the retina and anthocyanoside extracts fromVaccinium myrtillus (study in vitro and in vivo)] [In French]. C R Seances Soc Biol Fil 163(1):147-150.
15. – Lietti, A., A. Cristoni, M. Picci. 1976. Studies on Vaccinium myrtillusanthocyanosides. I. Vasoprotective and antiinflammatory activity. Arzneimforsch 26(5):829-832.
16. – Colantuoni, A., S. Bertuglia, M.J. Magistretti, L. Donato. 1991. Effects of Vaccinium myrtillus anthocyanosides on arterial vasomation. Arzneimforsch 41(9):905-909.
17. – Jayle, G.E. and L. Aubert. 1964. [Action des glucosides d'anthocyanes sur la vision scotopique et mesopique du sujet normal] [In French]. Therapie 19:171.
18. – Fiorini, G., A. Biancacci, F.M. Graziano. 1965. Modificazioni perimetriche ed adattometriche dopo ingestione di mirtillina associata a beta-carotene [Perimetric and adaptometric modifications after ingestion of myrtillin associated with beta-carotene]. Ann Ottalmol Clin Ocul 91(6):371-386.
19. – Jayle, G.E. et al. 1965. [Study concerning the action of anthocyanoside extracts of Vaccinium Myrtilluson night vision] [In French]. Ann Ocul (Paris)198(6):556-562.
20. – Sevin, R. and J.F. Cuendet. 1966. Effets d'une association d'anthocyanosides de myrtille et de beta-carotene sur la resistance capillaire des diabetiques [In French]. Ophthalmologica 152:109-117.
21. – Zavarise, G. 1968. Sull'effetto del trattamento prolungato con antocianosidi sul senso luminoso [Effect of prolonged treatment with anthocyanosides on light senstivity].Ann Ottalmol Clin Ocul 94(2):209-214.
22. – Neumann, L. 1971. Therapeutische Versuche mit Anthozyanosiden bei Langzeitbehandlungen in der Augenheilkunde [In German]. Klin Monatsbl Augenheilkd158:592-597.
23. – Politzer, M. 1977. [Experiences in the medical treatment of progressive myopia] [In German]. Klin Monatsbl Augenheilkd 171(4):616-619.
24. – Ghiringhelli, C., F. Gregoratti, F. Marastoni. 1978. Attivita capillarotrop di antocianosidi and alto dosaggio nella stasi da flebopatia [Capillarotropic activity of anthocyanosides in high doses in phlebopathic statis]. Minerva Cardioangiol 26(4):255-276.
25. – Lagrue, G. et al. 1979. Pathology of the microcirculation in diabetes and alterations of the biosynthesis of intracellular matrix molecules. Front Matrix Biol S Karger 7:324-325.
26. – Scharrer, A. and M. Ober. 1981. Anthocyanoside in der Behandlung von Retinopathien [Anthocyanosides in the treatment of retinopathies] [In German]. Klin Monatsbl Augenheilkd 178(5):368-389.
27. – Caselli, L. 1985. Studio clinico ed elettroretinografico sull'attivita degli antocianosidi [Clinical and electroretinographic study on activity of anthocyanosides]. Arch Med Int (Parma) 37:29-35.
28. – Perossini, M. et al. 1987. Diabetic and hypertensive retinopathy therapy withVaccinium myrtillus anthocyanosides (Tegens): Double blind placebo controlled clinical trial.Ann Ottalmol Clin Ocul 113:1173.
29. – Bravetti, G. 1989. Preventive medical treatment of senile cataract with vitamin E and anthocyanosides: clinical evaluation. Ann Ottalmol Clin Ocul 115:109.
30. – sterreichisches Arzneibuch, 1st suppl. ( AB). 1983. Wien: Verlag der sterreichischen Staatsdruckerei.
31. – Pharmacopoeia Helvetica, 7th ed. Vol. 14.(Ph.Helv.VII). 1987. Bern: OfficeCentral Fdral des Imprims et du Matriel.
32. – Azar, M., E. Verette, S. Brun. 1987. Identification of some phenolic compounds in bilberry juice Vaccinium myrtillus.J Food Sci 52(5):12551257.
33. – Friedrich, V.H. and J. Schnert. 1973. Untersuchungen ber einige Inhaltsstoffe der Bltter und Fruchte von Vaccinium myrtillus [Phytochemical investigation of leaves and fruits of Vaccinium myrtillus]. Planta Med 24(1):90-100.
34. – Hnsel, R., K. Keller, H. Rimpler, G. Schneider (eds.). 1992-1994. Hagers Handbuch der Pharmazeutischen Praxis,5th ed. Vol. 46. Berlin-Heidelberg: Springer Verlag.
35. – Meyer-Buchtela, E. 1999. Tee-RezepturenEin Handbuch f r Apotheker und rzte. Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag.
36. – Barrette, E.P. 1999. Bilberry fruit extract for night vision. Alternative Medicine Alert2(2):2021
37. – Cunio, L. 1993. Vaccinium myrtillus. Aust J Med Herbalism 5(4):81-85. Deutscher Arzneimittel-Codex (DAC). 1986. Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag.
38. – Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier Publishing.
39. – Ferretti, C., M.J. Magistretti, A. Robotti, P. Ghi, E. Genazzani. 1988. Vaccinium myrtillusanthocyanosides are inhibitors of cAMP and cGMP phosphodiesterases.Pharm Res Comm 20(11):150.
40. – sterreichisches Arzneibuch ( AB). 1991. Wien: Verlag der sterreichischen Staatsdruckerei41. – Anderhuber, R. 1991. Vaccinium myrtillus. Aust J Med Herbalism 3:131442. – Pizzorno, J.E. and M.T. Murray. 1992. A Textbook of Natural Medicine. Seattle,WA: Bastyr University Publications. .
מקורות נוספים
Alexeeff, T. 1998. Circulatory insufficiency: a historical and modern review of three classic herbs. Aust J Med Herbalism 10(4):135-140.
Alfieri, R. and P. Sole. 1964. Influence des anthocyanosides administres par voie parenerale sur l'adaptoelectroretinogramme du lapin. C R Soc Biol 158:23-38.
Benninger, J. 1997. Understanding Bilberry. Health Supplement Retailer. March 1997: 54.
Bettini, V. et al. 1984. Interactions between Vaccinium myrtillus anthocyanosides and serotonin on splenic artery smooth muscle. Fitoterapia 55(4):201-208.
Bettini, V. et al. 1984. Interactions between Vaccinium myrtillus anthocyanosides on vascular smooth muscle. Fitoterapia 55(5):265-272.
Bomser, J., D.L. Madhavi, K. Singletary, M.A. Smith. 1996. In vitro anti-cancer activity of fruit extracts from Vaccinium species. Planta Med 62(3):212-216.
Der Marderosian, A. (ed.). 1999. The Review of Natural Products. St. Louis: Facts and Comparisons.
Detre, Z., H. Jellinek, R. Miskulin. 1986. Studies on vascular permeability in hypertension: action of anthocyanosides. Clin Physiol Biochem 4(2):143-149.
Mian, E. et al. 1977. Anthocyanosides and microvessel walls: new findings on the mechanism of action of their protective effect in syndromes due to abnormal capillary fragility. Min Med 68:35-65.
Morazzoni, P. and M.J. Magistretti. 1990. Activity of bilberry, an anthocyanoside complex from Vaccinium myrtillus (VMA), on platelet aggregation and adhesiveness. Fitoterapia 61(1):13-21.
Orsucci, P.L. et al. 1983. Treatment of diabetic retinopathy with anthocyanosides: a preliminary report. Clin Oc 5:377.
Repossi, P., R. Malagola, C. De Cadilhac. 1987. The role of anthocyanosides on vascular permeability in diabetic retinopathy. Ann Ottalmol Clin Ocul 357.
Wichtl, M. (ed.). 1989. Teedrogen, 2nd ed. Stuttgart: Wissenschaftliche Verlagsgesellschaft.המידע עובד מתוך The Complete German Commission E Monographs Therapeutic Guide to Herbal Medicines. M. Blumenthal, W.R. Busse, A. Goldberg, J. Gruenwald, T. Hall, C.W. Riggins, R.S. Rister (eds.) S. Klein and R.S. Rister (trans.). 1998. Austin: American Botanical Council; Boston: Integrative Medicine Communications.
