אבץ נמכר כתוסף מזון בתרכובות כימיות שונות: -אצטט, -ארגינט, -אסקורבט, –אספרטט, -קרבונט, -ציטרט, -גלוקונט, -גליצרט, -גליצינט, -היסטידינט, -לקטט, -מתיונט, -אוקסיד, -פיקונילט, -סלנט, -סולפט.
השפעות פיזיולוגיות
אבץ דרוש לגוף האדם לתפקודים רבים ושונים: לייצור של DNA, לחלוקת התא, לפעילות הורמונלית, לאיתות של נוירוטרנסמיטורים, לפעילות תקינה של מערכת החיסון ועוד…
הוא משתתף בפעילות של כ-300 אנזימים והוא דרוש לתפקוד תקין של רוב המערכות בגוף.
הוא חשוב במיוחד לצמיחה והתפתחות, לתיפקוד של מערכת העצבים, וכן לוויסות ברמה התאית. חוסר אבץ אצל תינוקות עלול למנוע גדילה והתפתחות של התינוק.
הוא נספג לכל אורך המעי הדק, בעיקר ב-jejunum. ועובר לתאים באופן אקטיבי כשהוא קשור לאלבומין, חומצות אמיניות ו- alpha2-macroglobulin. יין אדום, חלבונים של סויה וגלוקוז מגבירים ספיגה של אבץ. ברזל, נחושת, סיבים ופיטאט עלולים לעכב את הספיגה שלו.
האבץ יוצא מהגוף בעיקר בצואה, וכמויות קטנות יוצאות בשתן ובזיעה.
כמות בגוף אדם בוגר הוא 1.4 עד 2.5 ג'. מתוכם 60-65% מצויים בשרירי השלד, 30% בעצמות, בעיקר במוח העצם ו- 4-6% בעור.
המוח, במיוחד ההיפוקמפוס וקליפת המוח, הוא האיבר המכיל את הכמות היחסית הגדולה ביותר של אבץ. רוב האבץ, 85-95%, מצוי בתוך אנזימים, והשאר בסינפסות. ריכוז אבץ גבוה יחסית מצוי בעיניים, בעיקר בעדשה, במקולה וברישתית, וכן בכבד, בטחול, בלבלב, בכליות , בנוזל של בלוטת הערמונית ובנוזל הזרע.
כדוריות דם אדומות ולבנות מכילות גם הן ריכוז גבוה יחסית.
הוא מהווה מרכיב באנזימים רבים, יותר מכל מינרל אחר, הוא מהווה קו-פקטור בסינתיזה של חלבונים, שומנים וכולסטרול. ישנן פעילויות שעלולות להיפגע מחוסר מועט מאד שלו, כגון, הפעילות של ציטוכרום C – הדרוש להעברה של אלקטרונים ולייצור אנרגיה, האנזים superoxide dismutase –SOD המכיל אבץ ונחושת.
הוא מנטרל רדיקלים חופשיים בציטוזול של התאים, משחרר זרחן אי אורגני הדרוש למטבוליזם של העצם וגם האנזים alkaline phosphatase תלוי גם הוא באבץ.
מערכת החיסון תלויה ישירות באבץ לייצור התאים, להתמיינות שלהם בבלוטת התימוס, לוויסות הפעילות החיסונית, ולאיזון הפעילות התאית וההומורלית. חוסר אבץ יגרום ללימפופניה, לירידה בפרקורסור לתאי T ו-B לימפוציטים במוח העצם, לירידה בייצור של אינטרלויקינים IL-2 על ידי לימפוציטים סייענים, וירידה בפעילות של מערכת החיסון.
בנוסף, הוא ממלא תפקיד בתהליכים של גידול ודיפרנציאציה של תאים. דרוש לייצור של DNA ו-RNA, לייצור חלבון, לחלוקת תאים ולהתבטאות של גנים ומגן על DNA מנזק חמצוני.
הוא דרוש להבשלת תאי זרע, לביוץ, להפרייה ולהתפתחות של עובר בריא. אבץ מעכב את האנזים 5-alpha-reductase שגורם להפיכת טסטוסטרון לדי-הידרו טסטוסטרון, שנקשר לתאים בבלוטת הערמונית וגורם לגידול שלה. הוא מצוי בסינפסות בין תאי העצב במוח ומשתתף בפעילות של המתווכים העצביים. הוא עלול להיות קשור לבעיות התנהגותיות, לקשיים בלימודים וילירידה בכושר הקוגנטיבי.
לסיכום, דרוש לבריאות העור, לריפוי פצעים. הוא מצוי בשיער ובצפורניים. קוים לבנים (leukonychia) על הציפורניים מעידים על חוסר. כתוסף מזון מסייע במקרים של חוסר קשב וריכוז אצל ילדים או בוגרים. הוא מטפל בהתפתחות גופנית לקויה גם של תינוקות, לטיפול בפצעים קשים לריפוי, למקרים של חוסר בטסטוסטרון וספירה נמוכה של תאי זרע, לטיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת ולשיפור הפעילות של מערכת החיסון.
ניתן להוסיף ככמוסות למזון
מקורות
Nitchell Bebel Stargrove, J. Treasure, DL. Mc Kee Interactions guides, Clinical Implications and Therapeutic Strategies, Elsevier Mosby, 2008.
מקור התמונה The Truth About Supplements: 5 Things You Should Know (pennmedicine.org)
