| מהו משך "חיי המדף" של הצמחים? או, במילים אחרות, מהו זמן התפוגה? צמח יבש מתאים בדרך כלל לאיחסון ממושך, ובתנאים טובים יכול איחסון כזה להימשך חודשים רבים ואף שנים.השינויים העשויים להתרחש בצמח יבש לאחר הייבוש הם פיזיקליים או כימיים והם מואצים ע"י טמפרטורה גבוהה, אור ורטיבות. לכל צמח ניתן לקבוע את משך חיי המדף על פי רגישותו לשינויי אקלים ואחסון. צמחים יבשים המאוחסנים בתנאים טובים (מקום יבש, קריר וחשוך) ניתנים לשימוש בדרך כלל במשך שנתיים ויותר, ומחקרים מעידים על קיום חומרים פעילים בצמחי מרפא גם לאחר עשרות שנים של אחסון בתנאים טובים! שינוי בצבע הצמח אינו מצביע כשלעצמו בדרך כלל על קלקול כלשהו, אך עשוי להצביע על דעיכת החומרים הפעילים.שינוי בריח או בטעם הוא כבר משמעותי יותר, ואין להשתמש בצמח שריחו או טעמו השתנו משמעותית ביחס לריחו או טעמו הטיפוסיים. באופן כללי, אך מבלי לקבוע גזירה שווה ומחייבת לכל הצמחים, ניתן לייחס חיי מדף מירביים של 18-24 חודש לעלים, 24-36 חודש לשורשים ו36-48 חודש לזרעים. תקופות אלה מתייחסות לחלקי הצמח במצבם השלם, גריסה או טחינה מגדילה של שטח הפנים וממילא מגדילה את חשיפתו של החומר הצמחי לפגעי האחסון. תמציות יבשות של צמחים הן עמידות יותר מהצמח הגולמי, ובתנאי אחסון טובים ניתן לשמרן במצבן המקורי בדרך כלל במשך מספר שנים ללא חשש. |
| האם יש כשרות למוצרי על עלים? כן. "על עלים" נמצא בפיקוח כשרות על ידי משגיח מטעם הרב מרדכי זמיר, רב המועצה האזורית יזרעאל, המוצרים באריזה הסיטונאית והקמעונאית מסומנים בסימול הכשרות. עבור לקוחות מסוימים ועל פי בקשתם, ב"על עלים" מייצרים תחת השגחת בד"ץ העדה החרדית והמוצרים מקבלים הכשר מיוחד (מוצרים אלה מסומנים: "על עלים מהדרין"). על פי בקשה מיוחדת, ניתן לקבל גם את אישור הבד"צ בית יוסף, בד"צ חתם סופר ובד"צ הרב שלמה מחפוד. |
| מהי "תמצית יבשה"? תמציות יבשות (Dry Extracts) של צמחים הן אבקות, המופקות מתמציות נוזליות. התמציות הנוזליות השכיחות ביותר הן טינקטורות, תמציות של צמח בתערובת של מים ואתנול (אלכוהול), אך יש לעיתים גם שימוש בממסים אורגניים אחרים. לאחר מיצוי הצמחים בנוזל, מסננים את הנוזל ואח"כ מתבצעת הפרדה בין המקטע הנוזלי, הממס, לבין המקטע המוצק, המומס. האבקה המתקבלת מכילה את כל מרכיבי הצמח המסיסים. בתהליך ההפרדה והייבוש מוסיפים למוצק גם חומרים מונעי-גיוש, כגון מגנזיום סטאראט ומביאים את האבקה לריכוז תקני ("סטנדרטי") של החומרים הפעילים ע"י תוספות של חומרים מדללים, כגון עמילן, סוכר דקסטרוז וכד'. באופן זה, ניתן לשמור על מוצר בעל ריכוז ידוע וקבוע . חלק מהאבקות עוברות תהליך נוסף: ציפוי (Coating), המגן עליהן, מעניק יציבות, תנאי שחרור מבוקרים ומאריך את חיי המדף. תמציות יבשות משמשות כחומר גלם איכותי לייצור טבליות, כמוסות (קפסולות), לשילוב במוצרי מזון בריאות ולקוסמטיקה.יש להבדיל בין תמציות יבשות שהן מוצר מרוכז מצמחים, לבין "אבקה", שהיא הצמח הגלמי היבש, לאחר טחינתו בלבד. |
| מה מעמדם החוקי של צמחי המרפא בישראל? ראה מאמר באתר זה…, לחץ'י כאן. |
| כיצד משתמשים בצמחי מרפא? על מגוון השיטות הנהוגות בנטילת צמחי מרפא יש מספר רב של מאמרים. (לינק) |
| האם עדיף להשתמש בצמחים טריים? השימוש הרווח בצמחי מרפא, להכנת חליטות, מרתחים, טינקטורות או תכשירים אחרים, הוא בצמח היבש.בייבוש מקצועי משתדלים להפחית את איבוד החומרים הפעילים למינימום, בהקפדה על תנאי ייבוש נאותים כגון טמפרטורה, אוורור וצל. במהלך הייבוש, החומר הצמחי הטרי מאבד את מרבית משקלו – בעיקר בגלל איבוד המים, אך עשויים להתנדף גם שמנים אתריים וחומרים נדיפים אחרים. לפיכך, לכאורה תמיד עדיף השימוש בצמח הטרי. אלא שלכך מספר חסרונות: ראשית, חיי המדף: הצמח הטרי רגיש להתעפשות (קלקול) בגלל תכולת רטיבות גבוהה, ועל כן יש לשמר אותו או להשתמש בו בסמוך לקטיף. יש קושי בגריסה או קיצוץ הצמח, וטחינתו לאבקה אינה אפשרית. אך יש גם שיקול חשוב נוסף: הניסיון המצטבר בשימוש במרבית הצמחים הוא בצמח היבש. גם ניסויים קליניים בצמחים מתבצעים בדרך כלל עם צמח יבש או תכשיר המיוצר מצמח יבש. לפיכך, שימוש בצמח הטרי מכניס בהכרח גורם פרמקולוגי חדש, שיש לבדוק אותו מראש או לקחתו בחשבון. עם זאת, ידועים צמחים מסוימים, ממשפחת הפרגיים, למשל, שבהם נהוג להשתמש בצמח הטרי. אסכולה הרבליסטית קלינית מסוימת, כמו זו של ההרבליסט מת'יו ווד, מעדיפה שימוש רחב בצמחים טריים, על פני צמחים יבשים. |
| מהו המועד המתאים לקטיף צמחי מרפא? קטיף או אסיף של צמחי מרפא צריך להתבצע במועד המיטבי והמיוחד לכל מין. המועד נקבע על פי מספר שיקולים: 1. המועד המסורתי של האסיף בשימוש העממי. 2. ריכוז מירבי של חומרים פעילים. 3. סיכון של פגיעת מזיקים ומחלות בצמח. 4. יבול. בדרך כלל, המועד המתאים לקטיף עלים הוא בסמוך לפריחה, ושורשים – בסוף עונת הגידול, או לפני כניסת הצמח לתרדמה. יש מספר מינים יוצאי דופן, אותם קוטפים בעיתוי אחר. |
| מי מפקח על איכות צמחי המרפא? משרד הבריאות ממונה על פי חוק, על פיקוח תברואתי, בטיחותי ואדמיניסטרטיבי על יצרני מזון, יבואנים ויצרנים של תוספי תזונה וקוסמטיקה. היצרנים בעלי רישיון היצרןחייבים לעמוד בתנאי הרישיון. היצרנים נתונים לביקורות תקופתיות, בדיקות מעבדה מדגמיות וכד'. מהנדסי משרד הבריאות מפקחים גם בנמלי הארץ על צמחים המיובאים דרך הים ובאויר, בודקים בקפדנות את אישורי היבוא לכל צמח ואת אישורי בדיקות המעבדה הנדרשות. ככל עסק אחר, היצרנים חייבים גם להחזיק ברישיון עסק, המונפק ע"י הרשות המקומית ומחייב עמידה בתנאים סניטריים, הנדסיים וסביבתיים. |
| מהי עמדת משרד הבריאות לגבי שימוש בצמחי מרפא? לעמדת משרד הבריאות בנוגע למוצרים טבעיים כחומרי מרפא, ראה התייחסות באתר משרד הבריאות . באופן כללי, צמחים המוכרים ע"י משרד הבריאות כצמחי מרפא, מותרים למכירה בבתי מרקחת בלבד. צמחים אחרים מותרים למכירה חופשית או למכירה כתוספי תזונה בלבד, והם נכללים ברשימה מיוחדת של צמחים המפורסמת ע"י המשרד. לצמחים אלה, על פי התקנות המחייבות היום, אין לייחס סגולות מרפא. |
מקור התמונה: Rock of Israel Ministries
